פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 227 בתים ,  17:29, 17 בדצמבר 2015
אין תקציר עריכה
==השתלשלות הפרשיה==
===הגניבה==={{להשלים|1.ביצוע הגניבה. 2.הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3.השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}
בחורף [[תשמ"ה]] הבחין הספרן הרב [[יצחק וילהלם]] בחסרונם של ספרים מספרייתו של הרבי הריי"צ ששכן באותה התקופה במרתף הבניין. כל הנסיונות לגלות את האחראי להיעלמות הספרים לא נשאו פרי, עד אשר מצלמה נסתרת הותקנה במקום. שבועות מספר, סרט המצלמה נשאר ריק, עד אשר תועדה עליו כניסתו של [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]] - ממשפחת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] ובנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] - למרתף הספריה בשעות המאוחרות של הלילה, ועזיבתו של הנ"ל זמן קצר לאחר מכן תוך כדי שהוא נושא עמו שקיות מלאות ספרים.
בינתיים נתברר שהנ"ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריה. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע לחסידי חב"ד שהנ"ל פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך ב"ה הצוות חשד במכירת סחורה גנובה, ונענה בשלילה לבקשת הנ"ל לסייע לסחור בספרים.
===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות==={{להשלים}}
לאחר שהנ"ל סירב שוב ושוב להחזיר את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשות [[אגו"ח]] באופן ידידותי - הועבר העניין להכרעת בית המשפט, שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד ל"[[דידן נצח]]" הסופי.
== המשפט == משפט הספרים החל בהמשך לחקירות העורכי דין של כל צד את הצד שכנגד, דרשו העו"ד של צד הנתבע לחקור גם את [[הרבי]] ב[[י"ט כסלו ג בכסלו]] בשנת [[תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, פסק בית המשפט הפדרלי שב[[ארצות הברית]] ש[[הרבי]] לא יחקר על ידי העורכי דין. תמורת זאת כתבו עורכי דין מהצד הנתבע את שאלותיהם ואלו נשאלו אצל הרבי על ידי העו"ד שמצד ה[[מרכז]]. המזכיר שהיה מעורב בפרשיה סיפר שמבחינת הרבי לא היה מניעה לבוא ולהעיד אך הרבי אמר "מה יאמרו ה[[כ' כסלו תשמתמימים]]"ו. ואכן ה[[חסיד]]ים לא הסכימו לכך מפאת כבודו של הרבי==== עורכי הדין ====
צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]] (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של ארצות הברית (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.
במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי"צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מ[[אדר]] ראשון [[תש"ו]], בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.
=== המשפט ==
{{להשלים}}
משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו תשמ"ו]].
==פסק הדין==
===הרבי והספרים שייכים לחסידים===
אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". עו"ד נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד [[אדמו"ר הריי"צ]] ב. ג, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.
 
===עדות הרבי===
ב[[י"ג בכסלו]] בשנת [[תשמ"ו]] פסק בית המשפט הפדרלי שב[[ארצות הברית]] ש[[הרבי]] לא מוכרח לבוא להעיד. היה זה בהמשך לחקירות העורכי דין של כל צד את הצד שכנגד, דרשו העו"ד של צד הנתבע לחקור גם את [[הרבי]] אולם הכרעת בית המשפט מנעה זאת כאמור. תמורת זאת כתבו עורכי דין מהצד הנתבע את שאלותיהם ונשאלו אצל הרבי על ידי העו"ד שמצד המרכז. המזכיר שהיה מעורב בפרשיה סיפר שמבחינת הרבי לא היה מניעה לבוא ולהעיד אך הרבי אמר "מה יאמרו ה[[תמימים]]". ואכן ה[[חסיד]]ים לא הסכימו לכך מפאת כבודו של הרבי.
==הערעור==
5,403

עריכות