*'''שביעי''' - חוזרת התורה על התנאים וההוראות לאותם שבטים, באם הם רוצים לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי. לשם כך עליהם לחצות ביחד עם אחיהם את הירדן ולהלחם בעמי הארץ, ורק לאחר שכל בני ישראל יישבו על אדמתם, יוכלו אלו לחזור למשפחותיהם ולצאנם בצידו השני של הירדן. ליהושע, שיוביל את ישראל אל הארץ, נאמר: ראה כיצד ה' נותן לעם ישראל לנצח בקלות את כל העמים, באופן דומה הוא יתן בידך את העמים הגרים כעת בארץ, כאשר תכנס לארץ ישראל המובטחת.
==בתורת החסידות==
ברבינו בחיי{{הערה|ס"פ מטות}} מקשר מעלה זו של
בני גד – "וטרף זרוע עם קדקד" – עם מצות
התפילין, תפילין של יד ותפילין של ראש,
וז"ל: "היו בטוחים בגבורתם וכחם בזכות
המצוה שבידם, וכענין שדרשו רז"ל: וטרף
זרוע – בזכות תפילין שבזרוע; אף קדקד –
בזכות תפילין שבראש".
ויש לבאר הרמז בשייכות שתפילין לגד דוקא:
"גד" הוא אותיות ג' ד'{{הערה|ראה אור התורה ויחי שפב,
ב ואילך, ובהנסמן שם}}. ובתפילין של ראש יש הרי
שני שינ"ין: שי"ן אחת עם ג' ראשים, ושי"ן אחת
עם ד' ראשים – גד{{הערה|ראה זח"ג רנד, ב. ולהעיר
גם מהמבואר בסידור עם דא"ח שער התפילין
(בתחילתו), שבחינת המוחין העליונים שמתגלים על
ידי התפילין, בתחילה הם במספר שלוש (ג) ואחר
כך מתחלקים לארבע (ד), עיין שם}}.
ומה הטעם בבני גד הורגשה סגולת
התפילין ביתר שאת על שאר השבטים, ובהם
הוא שנתקיים "וטרף זרוע אף קדקד".
ובהלכות קטנות להרא"ש הל' תפילין{{הערה|סט"ו
– הובא במעדני יו"ט שם}} כתב "שמפני קיום מצות
תפילין ותיקונן יתקיים באנשי המלחמה וטרף
זרוע אף קדקוד". ומצוה וזכות לפרסם הלכה
זו בין כל אנשי המלחמה וקרוביהם וידידיהם
בכל מקום שהם.
(ע"פ [[לקוטי שיחות]] ח"ט עמ' 11)
==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=146 רעיונות לפרשת דברים] -{{חב"ד בישראל}}