שינויים
תיקון דקדוק
'''פרצוף''' הוא [[התכללות]] של ספירה אחת או מספר ספירות.
== הפרצופים ב[[עולם האצילות]] ==
=== ששה פרצופי אצילות ===
פרצופי '''אריך אנפין''' ו'''עתיק יומין''' הם שני פרצופים השייכים המשויכים אל [[ספירת הכתר]]. פרצוף עתיק יומין, הוא פנימיות הכתר, נחשב לחלק האחרון במאציל, ולעומתו פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, נחשב לראש הנאצליםה[[נאצל]]ים.
פרצוף '''אבא''' הוא הפרצוף של [[ספירת החכמה]], ופרצוף '''אמא''' הוא הפרצוף של [[ספירת הבינה]].
=== י"ב פרצופי אצילות ===
בפרטות, נכלל כל פרצוף משני פרצופים:
''פרצוף עתיק יומין'' מתחלק לפרצופים '''עתיק יומין''' ו'''נוקבא דעתיק יומין'''. הזכר הוא החצי ה'''ימני''' של פרצוף עתיק הכללי והנקבה היא ''הצד השמאלי'' שלו{{הערה|אף על פי שהנקבה היא בצד שמאל, אין זה מעיד על אופי של דין בפרצוף נוקבא דעתיק יומין, וכמאמר הזהר: "לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה, כלא ימינא" (זהר חלק ג' דקכ"ט ע"א).}}.
''פרצוף אריך אנפין'' מתחלק לפרצופים '''אריך אנפין''' ו'''נוקבא דאריך אנפין'''. הזכר הוא ''הצד הקדמי'' של פרצוף אריך הכללי, הפנים, והנקבה היא ''הצד האחורי'' שלו.
הפרצופים [[אבא]] ו[[אמא]] מתחלקים לארבעת הפרצופים מתפרטים לארבעה פרצופים: '''אבא עילאה''', '''אמא עילאה''', '''[[ישראל סבא]]''' ו'''[[תבונה]]'''. חלוקת פרצופי או"א לשני פרצופים (כל אחד) היא שהפרצופים העליונים הם ה[[ג"ר]] של או"א הכלליים, והפרצופים התחתונים הם ה[[ז"ת]] שלהם. בחלק מהמקומות בקבלה ובחסידות מבואר שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים '''אבא עילאה''' ו'''אמא עילאה''' ופרצוף אמא מתחלק לפרצופים '''[[ישראל סבא]]''' ו'''[[תבונה]]'''. במקומות אחרים מבוארת חלוקה אחרת, שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים '''אבא עילאה''' ו'''[[ישראל סבא]]''', ואילו פרצוף אמא מתחלק לפרצופים '''אמא עילאה''' ו'''[[תבונה]]'''.
פרצוף ז"א מתחלק נפרט לפרצופים '''ישראל''' ו'''לאה'''. על שם פרצוף "שראל[[פרצוף ישראל|ישראל]]" נקראו ישראל "בני ישראלבני־ישראל", וכמו שכתב "בנים אתם להוי' אלקיכם"{{הערה|דברים יד, א.}}, ועל שמו נקראת נושאת [[ספירת המלכות ]] בשם [[כנסת ישראל]].
פרצוף הנוקבא מתחלק נפרט לפרצופים '''יעקב''' ו'''רחל'''. פרצוף הנוקבא הוא מהוה את פרצוף המלכות, ולכן שני פרצופים אלו ושני הפרצופים המרכיבים אותו הן הם שני רכיבים בדיבור שב[[דיבור]] - "מלכות פה"{{הערה|מתוך "[[פתח אליהו]]", הקדמה ל[[תיקוני זוהר|תקו"ז]].}}. לאור זאת, יעקב הוא הקול, כמו שכתוב מהוה את ה[[קול]] ככתוב "הקל קול יעקבהַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב"{{הערה|בראשית כז, כב.}}, ורחל היא חיתוך האותיות - הדיבור{{הערה|גלות ה[[שכינה]] היא העלמת הדיבור העליון, ועליה נאמר "וכ'''רחל''' לפני גזזיה נאלמה" (ישעיהו נג, ז).}}.
==ראו גם==
*[[אריך אנפין]]
*[[זעיר אנפין]]
*[[עתיק יומין]]
==לקריאה נוספת==
*'''תורת הפרצופים (א)''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 114
{{הערות שוליים}}