שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]]
ר' '''פרץ מוצ'קין''' ([[שבט]] [[תרנ"ד]]-[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].
==תולדות חיים==
===ילדות חסידית===
[[קובץ:מוצקין, פרץ (13).jpg|ממוזער|250px|הרב פרץ מוצקין בצעירותו]]
נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.
כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב"[[תומכי תמימים]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".
ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.
===חתונתו===
ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]]), עם מרת העניא חרשע חאשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, ה[[עיירה]] העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי ה[[עיירה]]העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.
כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.
===תקופת סימפרופול===
[[קובץ:מוצקין, פרץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]]
בשנת [[תרפ"ה]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.
בשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעיתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.
באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.
===העתקה לליננגרד===
במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".
כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.
ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנטלטשקנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם. בתקופה זו מעבר למסך הברזל, היה הכינוי המחתרתי שלו בפי החסידים 'אחיזרח'.
=== מחוץ לרוסיה ===
עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד|קה"ת כפר חב"ד]].
==ניגונו==
ניגון שר' פרץ מוצקין חיבב ונקרא על שמו:
{{טורים|תוכן=
מילותיו באידיש:
{{ציטוט|תוכן=בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,{{ש}}
ווען עס גייט עם גוט די וועלט,{{ש}}
ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך,{{ש}}
אז אלעס איז נאר דאס געלט,{{ש}}
ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,{{ש}}
קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,{{ש}}
און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,{{ש}}
אז געלט איז רונד און קייט,{{ש}}
'''פזמון:'''{{ש}}
:און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,{{ש}}
:עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,{{ש}}
:ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,{{ש}}
:א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!{{ש}}
איך האב אמאל געקענט א גביר,{{ש}}
אזוי ווי קרח רייך,{{ש}}
גרויס און שטאלץ איז ער געווען,{{ש}}
גערויבט מענטשן אסאך,{{ש}}
און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,{{ש}}
און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,{{ש}}
און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,{{ש}}
ווי ער שטייט ביי די טיר,{{ש}}
און בעט א נדבה גיט מיר,{{ש}}
געליטן האט ער נאך מער,{{ש}}
געשטארבן גאנץ שווער,{{ש}}
או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,{{ש}}
ווייל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,{{ש}}
מען קען עס לייכט פארלירן,{{ש}}
דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,{{ש}}
אוי, פון דער ארימאן,{{ש}}
'''פזמון:'''{{ש}}
:און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,{{ש}}
:עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,{{ש}}
:ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,{{ש}}
:א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!
}}
בתרגום לעברית:
{{ציטוט|תוכן=תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}}
כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם{{ש}}
הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}}
שהכל זה רק כסף{{ש}}
הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר{{ש}}
ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}}
וגאוותן זה לא מבין מאומה{{ש}}
שהכסף הוא עגול והולך{{ש}}
'''פזמון:'''{{ש}}
:ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}
:שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}
:תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}
:צריך להיות בן אדם!{{ש}}
אני פעם הכרתי גביר{{ש}}
עשיר כקורח{{ש}}
גאוותן גדול הוא היה{{ש}}
זלזל וציער אנשים רבים{{ש}}
ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}}
והגלגל עליו התהפך{{ש}}
וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}}
כשעומד בפתח השער{{ש}}
ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}}
וסבל עוד יותר{{ש}}
עד שמת לגמרי בקושי{{ש}}
ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו{{ש}}
מכיון שעם כסף אסור להתגאות{{ש}}
אפשר בקלות לאבד אותו{{ש}}
ואז יכולים להרגיש את הטעם המר{{ש}}
אוי, של העניות!{{ש}}
'''פזמון:'''
:ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}
:שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}
:תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}
:צריך להיות בן אדם!
}}}}
==משפחתו==
*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]].
==ניגונו=====באטראכט דעם מענטש=לקריאה נוספת==* [http://chabadpedia.co.il/images/a/a8/%D7%A8%27_%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%9E%D7%95%D7%A6%27%D7%A7%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%95_%D7%9E%27%D7%93%D7%90%D7%A3.mp3 הקלטה של [יהושע דובראווסקי]], סדרת תולדות ר' פרץ מנן את הניגוןמוצ'קין ב[[שבועון בית משיח]]. נדפס בשנית בספר אלה תולדות פרץ.* יוסף אשכנזי, [http://chabad.info/video/musical[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] -videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע אישיותם ומשנתם החסידית של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{משפיעי חב"ד אינפו}} מילים לניגון לר פרץ מוצקין:{{ציטוט|תוכן='''בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייךברחבי תבל,''' - תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}}'''ווען עס גייט עם גוט די וועלט,''' - כאשר הוא 'הולך לו טוב' בהוצאת [[חזק (מצליחבית הוצאה לאור) עם העולם{{ש}} '''ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך|חזק]], ''' - הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}} תשע"ד'''אז אלעס איז נאר דאס געלט*זלמן רודרמן,ספר ''' - שהכל זה רק כסף{{ש}} חסידים אנשי מעשה'''ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,ע''' 157- הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר{{ש}} 166.'''קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,''' - ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}} '''און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,''' - וגאוותן זה לא מבין מאומה{{ש}} '''אז געלט איז רונד און קייט,''' - שהכסף הוא עגול והולך{{ש}} {{ש}} {{ש}} פזמון:{{ש}}'''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}'''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}'''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}'''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}} '''איך האב אמאל געקענט א גביר,''' - אני פעם הכרתי גביר{{ש}} '''אזוי ווי קרח רייך,''' - עשיר כקורח{{ש}} '''גרויס און שטאלץ איז ער געווען, ''' - גאוותן גדול הוא היה{{ש}} '''גערויבט מענטשן אסאך,''' - זלזל וציער אנשים רבים{{ש}}'''און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,''' - ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}}'''און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,''' - והגלגל עליו התהפך{{ש}}'''און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,''' - וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}}'''ווי ער שטייט ביי די טיר,''' - כשעומד בפתח השער{{ש}}'''און בעט א נדבה גיט מיר,''' *[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}}{{ש}}פרק כג
{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה: אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה: אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:תולדות חסידיםאישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]][[קטגוריה:משפחת מוצ'קין]]