שינויים

[[תמונהקובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצקיןמוצ'קין.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]]ר' '''פרץ מוצ'קין''' נולד בשנת ([[שבט]] [[תרנ"ד]] בעיירה - [[כ"א טבת]] [[נעוולתשמ"ב]]. ) היה [[משפיע]] ידוע וחסיד אמיתיקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].

==תולדות חיים=====ילדות חסידית=== כבר בגיל בר-מצוה[[קובץ:מוצקין, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר"פרץ (13). בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"טjpg|ממוזער|250px|הרב פרץ מוצקין בצעירותו]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב"נולד בשנת [[תומכי תמימים]]תרנ" ב[[ליובאוויטשד]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדריןעיירה]], תחת הנהגתו של המשפיע הידוע ר' [[שאול דב זיסליןנעוול]] ע"ה. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים"לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.

כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע ללמוד ב"שבע שנות השבע[[תומכי תמימים]]" בהם ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב"גיגיות" מלאות[[שצעדרין]], ואכן, היו לרתחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר[[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבהביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא הסתפק נזקק ר' פרץ “רקלהכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם “סיגופיםתומכי תמימים" שונים בעניני אכילה ושינה.

בשנה האחרונה בה ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"תומכי-תמימיםגיגיות"מלאות, נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] “[[יצחק הורביץ|רואכן, היו לר' איטשע דער מתמיד]]"פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, הי"דכדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. בזמן שהותו בראמעןבמשך שנותיו בישיבה, התגורר לא הסתפק ר' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית"רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.

בשנה האחרונה בה למד ר' פרץ ב"תומכי-תמימים", נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] "[[יצחק הורביץ|ר' איטשע דער מתמיד]]". בזמן שהותו בראמען, התגורר ר' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית. ===חתונתו=== ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]]), עם מרת העניא חרשע חאשע הבלין, בתו של השוחט החסידי בעיירה ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין ז"ל, דודנו של המשפיע ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]] ז"ל. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - “פרנסתם "פרנסתם הרוחנית" של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.

===תקופת סימפרופול===[[קובץ:מוצקין, פרץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]]בשנת [[תרפ"ה ]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.

בשנת [[תרפ"ז ]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של “סיפנאי"סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעתים לעיתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.

באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר “אני "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם “אני "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.

===העתקה לליננגרד===במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מאוקראינה מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל “נאור"נאור" אחד, פירסם בעיתון “סטררי "סטררי קרים", אשר “מאטשקין"מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".

כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א ]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.

== בטשקנט ==ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנטלטשקנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.

== מחוץ לרוסיה ==בבתקופה זו מעבר למסך הברזל, היה הכינוי המחתרתי שלו בפי החסידים '[[יציאת רוסיה תש"ו]]אחיזרח' הבריח את הגבול מרוסיה לפולין עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה. בתפקיד זה שימש עד יומו האחרון.

=== מחוץ לרוסיה ===ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הבריח את הגבול מרוסיה ל[[פולין]] עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה. בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר בכב[[כ"א [[טבת]] [[תשמ"אב]].

[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה]]הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' [[פרץ מוצ'קין]], כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".

עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] נפסקה הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד|קה"ת כפר חב"ד]].

==בניוניגונו==ניגון שר' פרץ מוצקין חיבב ונקרא על שמו: {{טורים|תוכן=מילותיו באידיש:{{ציטוט|תוכן=בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,{{ש}}ווען עס גייט עם גוט די וועלט,{{ש}}ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך,{{ש}}אז אלעס איז נאר דאס געלט,{{ש}}ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,{{ש}}קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,{{ש}}און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,{{ש}}אז געלט איז רונד און קייט,{{ש}} '''פזמון:'''{{ש}}:און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,{{ש}}:עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,{{ש}}:ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,{{ש}}:א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!{{ש}} איך האב אמאל געקענט א גביר,{{ש}}אזוי ווי קרח רייך,{{ש}}גרויס און שטאלץ איז ער געווען,{{ש}}גערויבט מענטשן אסאך,{{ש}}און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,{{ש}}און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,{{ש}}און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,{{ש}}ווי ער שטייט ביי די טיר,{{ש}}און בעט א נדבה גיט מיר,{{ש}} געליטן האט ער נאך מער,{{ש}}געשטארבן גאנץ שווער,{{ש}}או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,{{ש}}ווייל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,{{ש}}מען קען עס לייכט פארלירן,{{ש}}דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,{{ש}}אוי, פון דער ארימאן,{{ש}} '''פזמון:'''{{ש}}:און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,{{ש}}:עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,{{ש}}:ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,{{ש}}:א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!}} בתרגום לעברית:{{ציטוט|תוכן=תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}}כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם{{ש}}הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}}שהכל זה רק כסף{{ש}}הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר{{ש}}ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}}וגאוותן זה לא מבין מאומה{{ש}}שהכסף הוא עגול והולך{{ש}} '''פזמון:'''{{ש}}:ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}:שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}:תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}:צריך להיות בן אדם!{{ש}} אני פעם הכרתי גביר{{ש}}עשיר כקורח{{ש}}גאוותן גדול הוא היה{{ש}}זלזל וציער אנשים רבים{{ש}}ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}}והגלגל עליו התהפך{{ש}}וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}}כשעומד בפתח השער{{ש}}ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}} וסבל עוד יותר{{ש}}עד שמת לגמרי בקושי{{ש}}ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו{{ש}}מכיון שעם כסף אסור להתגאות{{ש}}אפשר בקלות לאבד אותו{{ש}}ואז יכולים להרגיש את הטעם המר{{ש}}אוי, של העניות!{{ש}} '''פזמון:''':ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}:שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}:תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}:צריך להיות בן אדם!}}}} ==משפחתו==;בניו:

{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|מוצקין]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מוצקין]][[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]][[קטגוריה: אישים בפטרבורג]][[קטגוריה: אישים בטשקנט]][[קטגוריה: אישים בפוקינג]][[קטגוריה:אישים במונטריאול]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]][[קטגוריה:משפחת מוצ'קין]]