[[תמונהקובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצקיןמוצ'קין.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]]ר’ ר' '''פרץ מוצ’קיןמוצ'קין'' ' ([[תרנ"ד]]-[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].==תולדות חיים=====ילדות חסידית===[[קובץ:מוצקין, פרץ (13).jpg|ממוזער|הרב פרץ מוצקין בצעירותו]]נולד בשנת [[תרנ"ד]] בעיירה ב[[נעוולעיירה]]. היה [[משפיענעוול]] ידוע וחסיד אמיתילאביו הרב יהודה לייב מוצקין.
==ילדות חסידית== כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב"[[תומכי תמימים]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".
כבר בגיל ברב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-מצוהתמימים בליובאוויטש, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל”תאוות היתר”. בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס”ט]]) הגיע פרצ’ל הנער ללמוד ב”[[תומכי תמימים]]” שאב ממעיינות החסידות ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר"גיגיות" מלאות, ואכן, למד ר’ היו לר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]]כלים רחבים וחזקים ביותר, תחת הנהגתו של המשפיע הידוע ר’ [[שאול דב זיסלין]] ע”הכדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדיניםבמשך שנותיו בישיבה, לא נזקק ר’ הסתפק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב”תומכי תמימים”"רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.
ב”שבע שנות השבע” בהם בשנה האחרונה בה למד ר’ ר' פרץ בתומכיב"תומכי-תמימים בליובאוויטש", שאב ממעיינות החסידות ב”גיגיות” מלאותנשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] "[[יצחק הורביץ|ר' איטשע דער מתמיד]]". בזמן שהותו בראמען, ואכן, היו לר’ התגורר ר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבהאצל ר' יצחק מתמיד, לא הסתפק ר’ פרץ “רק”ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם “סיגופים” שונים בעניני אכילה ושינהוהתוודע לדמותו הפלאית.
בשנה האחרונה בה למד ר’ ===חתונתו===ר' פרץ ב”תומכינשאר ב"תומכי-תמימים”תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]] ), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד והדודנו של ה[[משפיע]] “הידוע ר' [[יצחק הורביץ|ר’ איטשע דער מתמידזלמן הבלין]]”, הי”ד. בזמן שהותו בראמעןר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, ה[[עיירה]] בה התגורר ר’ פרץ אצל ר’ יצחק מתמידחמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, והתוודע לדמותו הפלאיתואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי ה[[עיירה]]; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.
==חתונתו== כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.
ר’ ===תקופת סימפרופול===[[קובץ:מוצקין, פרץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד פרץ נשאר ב”תומכי-תמימים” עד חתונתו (מוצ'קין]]בשנת תרע”ו), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי בעיירה סמיונובקא, ר’ נחמן הבלין ז”ל, דודנו של המשפיע הידוע ר’ [[זלמן הבליןתרפ"ה]] ז”לעבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. ר’ באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, העיירה בה התגורר חמיועל מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת באופן רשמי נטל על כתפי רעייתושכמו את משרת השוחט דמתא, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - “פרנסתם הרוחנית” אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטהתושבי העיר.
כשמונהבשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-תשע שנים התגורר ר’ פרץ עם משפחתו בסמיונובקאטיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, עד שנת תרפ”הולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. שם נולדו לו ארבעה ילדיםלעיתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.
באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.
==תקופת סימפרופול==במהלך שליחותו המופלאה של ר' פרץ בסימפרופול, הצליח לקרב לחב"ד כשלושה-ארבעה מנינים.
בשנת תרפ”ה עבר ר’ פרץ עם ===העתקה לליננגרד===במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו לעיר סימפרופולהיה ברגר, העיר המרכזית בחצי האי קריםדרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעירכזה אחד, והרבי הריי”צ שלח לאיזור זה את ר’ הבין ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והמצוות באיזור כולווהחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתאאש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות תלמיד של תושבי העירשניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".
בשנת תרפ”ז חלה ר’ כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של “סיפנאי-טיף” (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטילא יכול להשאר שם. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך בנוסף לכך נסגר באותה תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופולהאיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. לעתים היה נדמה כי מכל הצדדים לא יוכל לשרוד את המחלהנותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.
באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר’ פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר’ פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר’ פרץ את ה”וידוי” מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר “אני מאמין”... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם “אני מאמין” בכל נשיאי חב”ד, והוא פירט ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח מושבם ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנוומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.
במהלך שליחותו המופלאה של ר’ פרץ בסימפרופול=== מחוץ לרוסיה ===ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הבריח את הגבול מרוסיה ל[[פולין]] עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, הצליח לקרב לחב”ד כשלושה-ארבעה מניניםמשם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.
==העתקה לליננגרד==בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]].
במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר==אלה תולדות פרץ==[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין. אחד המועמדים למשרה היה רב מאוקראינה ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר’ jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר’ תשע"ה]]הסדרה '''אלה תולדות פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], ולמרבה הצער, גבר צדם לכתוב את קורות חייו של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל “נאור” אחד, פירסם בעיתון “סטררי קרים”, אשר “מאטשקיןר' [[פרץ מוצ'קין]], תלמיד של שניאורסאהןכיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות”וכל המקדים הרי זה משובח".
כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצבעקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס"ג]] לכתוב את הסדרה, אשר ר’ פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר’ פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת תרצ”א עקר ר’ פרץ מסימפרופול ללנינגרדהרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].
== בטשקנט ==עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד|קה"ת כפר חב"ד]].
==משפחתו==;בניו:*הרב [[שמואל מוצ'קין]].*הרב [[חיים יוסף מוצ'קין]], קראון הייטס.*הרב [[לייבל מוצ'קין]] - [[משפיע]] בקראון הייטס.*הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד ב[[מלחמת העולם השנייהמונטריאול]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]].
== מחוץ לרוסיה ניגונו=====באטראכט דעם מענטש===* [http://chabadpedia.co.il/images/a/a8/%D7%A8%27_%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%9E%D7%95%D7%A6%27%D7%A7%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%95_%D7%9E%27%D7%93%D7%90%D7%A3.mp3 הקלטה של ר' פרץ מנן את הניגון]* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}
ב[[תש"ו]] ברח מילים לניגון לר פרץ מוצקין:{{ציטוט|תוכן='''בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,''' - תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}}'''ווען עס גייט עם גוט די וועלט,''' - כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם{{ש}} '''ער מיינט אז קיינער איז צו עם שניים מבניו ל[[לבוב]]ניט גלייך, ''' - הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}} '''אז אלעס איז נאר דאס געלט,''' - שהכל זה רק כסף{{ש}} '''ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה ''' - הוא חושב שהגיע כבר להיות [[משפיע]] [[אנ"גביר{{ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה. בתפקיד }} '''קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,''' - ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}} '''און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,''' - וגאוותן זה שימש עד יומו האחרון.לא מבין מאומה{{ש}} '''אז געלט איז רונד און קייט,''' - שהכסף הוא עגול והולך{{ש}} {{ש}} {{ש}}
נפטר בכ"פזמון:{{ש}}'''און אז דו ווילסט זיך א [[טבת]] [[תשמ"נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}'''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}'''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}'''א]]?מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}}
'''איך האב אמאל געקענט א גביר,''' - אני פעם הכרתי גביר{{ש}}
'''אזוי ווי קרח רייך,''' - עשיר כקורח{{ש}}
'''גרויס און שטאלץ איז ער געווען, ''' - גאוותן גדול הוא היה{{ש}}
'''גערויבט מענטשן אסאך,''' - זלזל וציער אנשים רבים{{ש}}
'''און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,''' - ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}}
'''און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,''' - והגלגל עליו התהפך{{ש}}
'''און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,''' - וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}}
'''ווי ער שטייט ביי די טיר,''' - כפשעומד בפתח השער{{ש}}
'''און בעט א נדבה גיט מיר,''' - ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}}{{ש}}
==בניו=='''געליטן האט ער נאך מער,''' - וסבל עוד יותר{{ש}}'''געשטארבן גאנץ שווער,''' - עד שמת לגמרי בקושי{{ש}}'''או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,''' - ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו{{ש}}'''וויל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,''' - מכיון שעם כסף אסור להתגאות{{ש}}'''מען קען עס לייכט פארלירן,''' - אפשר בקלות לאבד אותו{{ש}}'''דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,''' - ואז יכולים להרגיש את הטעם המר{{ש}}'''אוי, פון דער ארימאן,''' - אוי, של העניות!{{ש}}{{ש}} {{ש}}
*הרב [[שלום דובער מוצפזמון:{{ש}}'קין]] יו"ר אגו"ח ב[[מונטריאול]].''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}'''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}'''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}'''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}} }}
==לקריאה נוספת==*הרב יוסף אשכנזי, [[לייבל מוצ'קיןאוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[משפיעחזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] בקראון הייטס., תשע"ד
{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|מוצקין]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מוצקין]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]][[קטגוריה:אישים במונטריאול]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:תולדות חסידים]][[קטגוריה:משפחת מוצ'קין]]