שינויים

'''פסח בעל-עגלה''' (ידוע גם בכינויו: "'''פיישע'''") היה יהודי תושב העיירה [[ליובאוויטש]], אשר רבים הבאים אליה הטביעוהו בזיכרונותיהם. חסיד בדורו של אדמו"ר הרש"ב. מתוקף מקצועו כעגלון פגש פסח חסידים רבים, ודמותו מוזכרת ומתוארת על ידי רבים מהחסידים שביקרו בליובאוויטש.

== קורות חייו תולדות חיים ==ר' פסח ("פיישע") נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.

לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".{{הערה|תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}

גם מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.

עוד על אופיו סיפרו תלמידי התמימים מליובאוויטש כי הוא היה בן אדם גס, ואף היה מנבל את פיו כמיטב יכולתו. אמנם הוא היה חסיד של הרבי מעלתו והתקשרותו לרבי הרש"ב.מאידך גיסא, סיפר הרב [[יצחק דוד גרונר]]:

כבעל {{ציטוט|תוכן=לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הוא היה המסיע הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ"כ פרצה שריפה ר"ל ושרף את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבתהבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.|מקור=תשורה זירקינד כ' מנ"א תשע"ה, עמוד 7|מרכאות=כן}}

נפטר בליובאוויטשכבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא, ושם מנוחתו כבודוהיה מבטש אותם בחריפות{{הערה|ספר השיחות תש"א, עמ' 35; ספר השיחות תש"ז, עמ' 118.}}.