שינויים
אין תקציר עריכה
הוא היה בן גילו של אדמו"ר הרש"ב, ולמד יחד אתו ב[[חדר]].
לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".{{הערההערת שוליים|תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}
גם מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.
סיפור זה מבטא את השגתו של פיישע כי לא היה חכם במיוחד.
עוד על אופיו סיפרו תלמידי התמימים מליובאוויטש כי הוא היה בן אדם גס, ואף היה מנבל את פיו כמיטב יכולתוהמסורת בין חסידים. אמנם הוא היה חסיד של הרבי הרש"ב.
על מעלתו והתקשרותו לרבי הרש"ב מאידך גיסא, סיפר הרב [[יצחק דוד גרונר]]:
כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא.
כך מסופר כי פעם הרבי הרש"ב שאלו מדוע מושח את גלגלי העגלה כשהיא טעונה, והוא השיב כי כאשר קשה זה חודר יותר. הרבי הרש"ב אהב ביותר תשובה זו ואף סיפרה לתלמידיו.{{הערההערת שוליים|שמועות וסיפורים}}
נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערההערת שוליים|ע"פ סיפור הרב [[יצחק דוד גרונר]] בתשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) עמוד 7.}}, ושם מנוחתו כבוד.
== פלוקלור ==