פניני התניא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־05:14, 16 ביוני 2024 מאת 172.58.227.91 (שיחה) (←‏היסטוריה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחד מספרי פניני התניא
הרב לוי יצחק גינזבורג מעיין באחד מספרי הסדרה

פניני התניא - הם סדרת ספרים המבארים בסגנון של התוועדות את ספר התניא עם דגש מיוחד על קבלת פני משיח צדקנו פרסום בשורת הגאולה והכרזת הקודש "יחי אדוננו".

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשנ"ב אישר הרבי שליט"א מלך המשיח את ההצעה שאנ"ש ילמדו את אגרת התשובה שבספר התניא עם ביאורי כ"ק אדמו"ר שליט"א[1]. על מנת לעזור לתמימים ואנ"ש לקיים את רצונו של הרבי, הוציא הרב לוי יצחק גינזבורג ספר שכלל את כל י"ב הפרקים שבאגרת התשובה עם ביאורי הרבי בשפה פשוטה כך שכל אחד יוכל ללמוד ולהבין אותם.

כאשר שלח הרב גינזבורג לרבי את ספרו משיח עכשיו חלק א' ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על התניא זכה לקבל מענה "הסכמה וברכה[2]".

כאשר קיבל הרב גינזבורג את המענה החל לכתוב ביאור על ספר התניא בסגנון פשוט ו"התוועדותי" כך שיובן גם למי שלא התנסה בלימוד מאמרי חסידות עמוקים.

כחלק מהכתיבה ראה הרב גינזבורג כחובה וזכות לעורר בכל פרק ופרק על הנקודה העיקרית - קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו. בחלקים הראשונים היה זה רק באיזכור בסיום כל פרק שנחתם בהקשר לגאולה וב"תיכף ומיד ממש", בעוד שבחלקים המאוחרים יותר כתב הרב גינזבורג כמה וכמה פעמים בכל פרק על נצחיות חייו של הרבי שליט"א וחובת פירסום בשורת הגאולה, כשבסיום כל פרק מופיעה מסה מאלפת על הקשר של הפרק לגאולה, על התממשות נבואת הגאולה תיכף ומייד ממש, על אמונתנו בדברי הרבי גם לאחר הנסיון שאירע בג' תמוז, ובחתימת הפרק תמיד: "יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"!

לאחר פטירתו של המשפיע שלו - ר' מענדל פוטערפאס שילב בביאור סיפורים ששמע ממנו. בהקדמה לספרו תמיד טרח להדגיש את חלקו של ר' מענדל בבשורת הגאולה (לצד ההסבר המפורט על התקופה בה אנו נמצאים, והחובה המוטלת על כל אחד ואחד מאיתנו לפעול את התגלותו של הרבי).

בהמשך, היה מי שהציע לו להוריד מהכריכה את המילים "מלך המשיח" מהכיתוב "ע"פ שיחות הרבי מלך המשיח שליט"א וביאורי חסידים" בשביל שהספר יוכל להגיע לקהל רחב יותר. הרב גינזבורג נטה לסרב וכאשר כתב לרבי על כך קיבל מענה שכל פשרה מוכיחה על ספק באמיתית העניין.

בתחילה יצא בכל חלק שמונה - שבעה פרקים מהתניא, בהמשך הכמות ירדה[3] והחלו להופיע הקדמות והוספות לפרקים.

בחלקים הראשונים בסופו של כל ספר יצא ביאורים בסדר ההשתלשלות, כל חלק בנושא אחר. בחלקים המאוחרים יותר יצא בסוף כל ספר שאלות חזרה על הפרקים מתוך שאלות החזרה שהכין לתלמידיו בישיבה.

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח באגרות קודש החל להוסיף בספר מראי מקומות (אע"פ שהדבר האט את הוצאת הספרים).

כאשר סיים לכתוב את י"ב החלקים שהרכיבו את כל חלק א' של ספר התניא - ליקוטי אמרים קיבל הוראה מהרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש לקיים התוועדות חסידית לרגל הסיום של ליקוטי אמרים ואגרת התשובה. ואכן בכ"א בכסלו תשע"ז התקיימה התוועדות חסידית לרגל סיום כתיבת הסדרה בישיבה בראשון לציון בה כיהן הרב גינזבורג כמשפיע בהשתתפות רבנים ומשפיעים.

בהמשך הוציא הרב גינזבורג את חלק י"ג בסדרה - על חינוך קטן ופרקים א' וב' בשער היחוד והאמונה.

לאחר פטירתו של הרב גינזבורג, יצא לאור חלק י"ד (בתחילה בהמשכים בגליון החייל ולקראת ה' טבת תש"פ בספר בפני עצמו) על פרקים ג' עד ו' בשער היחוד והאמונה[4].

חלוקת הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אגרת התשובה.
  • חלק א' - פרקים א' - ח'.
  • חלק ב' - פרקים ט' - י"ז.
  • חלק ג' - פרקים י"ח - כ"ה.
  • חלק ד' - פרקים כ"ו- ל"א.
  • חלק ה' - פרקים ל"ב - ל"ד.
  • חלק ו' - פרקים ל"ה - ל"ז.
  • חלק ז' - פרקים ל"ח - מ'.
  • חלק ח' - פרקים מ"א - מ"ב.
  • חלק ט' - פרקים מ"ג - מ"ה.
  • חלק י' - פרקים מ"ו - מ"ט.
  • חלק י"א - פרקים נ' - נ"ג.
  • חלק י"ב - חינוך קטן. שער היחוד והאמונה פרקים א' - ב'.
  • חלק י"ג - שער היחוד והאמונה פרקים ג' - ו'.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 12.
  2. ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 86.
  3. לדוגמא: פרקים ל"ב - ל"ד יצאו לאור בכרך אחד ואף פרקים מ"א מ"ב יצאו לאור בחלק אחד בלבד!
  4. מסגנון הספר נראה שהרב גינזבורג לא הספיק לסיים את כתיבתו.