פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 277 בתים ,  04:56, 1 במאי 2023
כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] פרסם את פרי ביכוריו 'פרי פינחס", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי "אהל תורה", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים מזמנו. הרב שפירא, מינהו באותה עת גם לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין בה למד. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם המפרשים.
בתקופת [[מלחמת העולם השניההשנייה]] הצליח להימלט מ[[השואה]]. הוא חצה בהצלחה את הגבול אל האזור בשליטת ה[[סובייטים]] ב[[ליטא]]. והחל מסע לקובה שביפן דרך [[סיביר]], ונשאר ב[[שנחאי]]. בשנת [[תש"א]] הגיע ל[[קנדה]].
הוא תיאר את תלאותיו בזכרונותיו אותם פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. שם התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" ב[[מונטריאול]] ולראש ישיבת "מרכז התורה". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן לרבה הראשי של קנדה.
== קשריו עם הרבי ==
הוא היה נוהג באופן קבוע להגיע אל הרבי, לדון בנושאים תורה תורניים עמו ולהשתתף בהתוועדויות. כאשר חיבר את חיבורו הראשון, שלח מכתב לרבי{{הערה|[[אגרות קודש]], מחול המועד סוכות תשט"ו.}}. הגאון שלח את ספר "מנחת סולת" על [[ספר החינוך]] אשר כתב סבו, אל הרבי - והרבי השיב לו במכתבו הערות על הספר.
פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]{{הערה|תיאור הפגישה מפי תלמידו הרב [[מאיר פלוטקין]].}}.
:::''יום אחד פגשתי את הבן שלו במהלך השיחה שלנו הוא אמר, "האם אתה יודע שאבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש!" כאשר לא הגבתי, בנו המשיך ואמר, אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אלא הוא גם מקושר בלב ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממנו.
:::''כהוכחה היא סיפרה הוא סיפר את הסיפור הבא:
:::''כאשר הבריאות של אמי הייתה במצב קשה, מצב הרוח של אבי היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו הילדים, ישבנו ובכינו על שני ההורים. על אמא שלנו ששכבה במיטה, ועל אבינו, שישב לידה בדכדוך.
בדרשת [[שבת הגדול]] לאחר כ"ז [[אדר]] [[תשנ"ב]], כמעט מחצית מדרשתו נסובה על כך שראש בני ישראל חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל [[יהודי]] צריך את [[הרבי]] בריא, כי הוא ורק הוא מנהיג הדור. עם דמעות בעיניו, הגאון צעק לשמיים ועורר את הקהל שהיה מורכב ברובו מיהודי ליטא, להתפלל להחלמתו של הרבי.
== קשרים לימודיים קשריו עם הרבי ==
פעם מסר הגאון שיעור בירחי כלה בקיץ [[תשמ"ז]] בהרי הקטסקיל, ניו יורק. כאשר הקהל הביע את פליאתו על הבקיאות המדהימה שלו בש"ס [[בבלי]] ירושלמי בעל פה, אמר הגאון: "אתם חושבים שזה שזו בקיאות? הרוצים אתם לראות בקיאות אמיתית? פתחו את כל אחד מעשרות הכרכים של [[ליקוטי שיחות]], לימדו כל שיחה עם הערות השוליים ואז תבין תבינו מה בקיאות מה הואהיא!"
בהזדמנות סיפר הגאון על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה ב[[יחידות]] עם הרבי. במהלך שיחתם עלתה ההגדרה ההלכתית של "מייד" ו"לאלתר". הוא היה המום על ידי היכולת מיכולתו של הרבי "לטייל" איתו לאורך כל הש"ס ועד לספרי האחרונים כדי ללקט מהם את כל המקומות בהם מוזכרים מוזכרות הגדרות אלו.
הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי הגאון. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "[[ספר תורה]] חי". בכל פעם שהוא בא ל[[התוועדות]] או לחלוקת הדולרים, בירך אותו הרבי בחום.
כאשר באחת ההזדמנויות, במהלך המחלוקת שהייתה נגד הרבי בשנות המ"מים, הרב הירשפרונג הוזמן לשמחה משפחתית ב[[ארץ ישראל]], ונשלחו לו כרטיסי טיסה חינם, במטרה ובמהלך שבסופו היה אמור להכפיש - חס ושלום - את כבוד הרבי. כאשר הרב שמע מכך, הוא ביטל מיד את נסיעתו, וזאת יום לפני הניעההנסיעה, כשכל מזוודותיו היו ארוזיםארוזות.אירע, שאחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. בתקופה זו נלחם הרבי לתקן את חוק "[[מיהו יהודי]]?" ובהשתתפות הרב היה עלול להתפרש כי הוא בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. רבי פנחס לא היסס, והתקשר אליו לומר לו שלא יסע. הרב אמר לר' פנחס כי רק אם יפסוק לו ל[[הלכה]] שאסור לו ללכת לא ילך. הרב הירשפרונג נענה מיד כי על פי ההלכה קיים איסור גמור לנסוע למקום.
היה פעם, כאשר אחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. בתקופה זו נלחם הרבי לתקן את חוק "[[מיהו יהודי]]?" ובהשתתפות הרב היה עלול להתפרש כי הוא בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. רבי פנחס לא היסס, והתקשר אליו לומר לו שלא יסע. הרב אמר לר' פנחס כי רק אם יפסוק לו ל[[הלכה]] שאסור לו ללכת לא ילך. הרב הירשפרונג נענה מיד כי על פי ההלכה קיים איסור גמור לנסוע למקום. דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שעל כל הרבנים לחתום על פסק הלכה שקבע כי אסור למסור שום חלק של ארץ ישראללערבים. ר' פנחס ישב במשך כמה שעות בטלפון עם הטלפון של אחד ממכריו, חייג את המספרים של רבנים שונים, והסביר להם את חשיבות חתימתם. עשרות הרבנים הבינו את ההשלכות חמורות החמורות מהחזרת חלקים שטחים מארץ ישראל, והם התנגדו למהלך.
== קשריו הלימודיים עם הרבי ==
הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד.
בהזדמנות התבטא על הרבי: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".
בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני [[מונטריאול]] מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי.
[[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
מתוך מכתב{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46091].}} של הרב הגאון פורסם ב[[י"ג אייר]], כ"ח למטמוני"ם ה'[[תשנ"ז]] לפ"ק:
''"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחינת רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).
הסתלק ב[[כ"ז טבת]] [[תשנ"ח]].
==לקריאה נוספת==*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 130-133.*היכל הבעש"ט, גליון לא, ניסן תשע"א עמ' ל ואילך (התכתבות של הרב הירשפרונג עם הרבי).
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]