שינויים

{{עריכה|הערך זקוק לפתיחת פסקאות חדשות בקשר לפעילות החב"דית בפטרבורג כיום. יש להפנות לערכים מורחבים שיווצרו, קישורים פנימיים ועריכה כללית}}[[קובץ:KTCP.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]][[קובץ:RMMP.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מנחם מענדל פבזנר (פטרבורג)|מענדל פבזנר]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של פטרבורג]]'''פטרבורג''' היא העיר השנייה בגודלה ברוסיהב[[רוסיה]]. העיר שוכנת בצפון-מערב רוסיה על שפת הים הבלטי בשפך נהר הנעווהנייבה. פטרבורג מהווה מרכז תרבותי אירופאי חשוב, בעלת מעמד מרכזי בשל הנמל המפותח המהווה חלון למסחר עם אירופההמערבית.

בזמן מאסרו של היסטוריית חב"ד קשורה בעיר זו והיא מהערים ה[[אדמו"ר הזקןיחידות]] הייתה בפטרבורג קהילה בעולם בה גרו חסידי חב"דית שמנתה חסיד אחד, אך במשך השנים התפתחה הקהילה והגיעה לשיאה לאחר שד מתקופת [[אדמו"ר הריי"צהזקן]] עבר להתגורר בהועד ימינו. עיר זו היא מן הבודדות שכל חלק מ[[רבותינו נשיאנו]] ביקרו נאסרו בה, וכך הפכה פטרבורג לעיר השזורה בתולדות דברי ימי החסידים, ומופיעה לא מעט בסיפורי החסידים לדורותיהם. התפוררות הקהילה החלה עם גלי המעצרים בשנת [[תרחאדמו"ר הריי"צ]] והסתיימה במצור הנורא שהפיל מיליון חללים בלנינגרדהתגורר תקופה בעיר, ובהם חסידי חב"ד רביםוכיום אימפריית השליחות פורחת בה.

==פטרבורג-פטרוגרד-לנינגרד-פטרבורגשם העיר==העיר נוסדה לפני כשלוש-מאות שנים על ידי הצאר פטר הגדול, ושימשה כעיר הבירה משנת תע"ב. העיר חדלה מלהיות עיר הבירה לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע"ח]], כאשר הבירה עברה למוסקבה.

כשנוסדההעיר נוסדה לפני כשלוש-מאות שנים על ידי הצאר פטר הגדול, נקראה פטרבורגושימשה כעיר הבירה משנת תע"ב. העיר חדלה מלהיות עיר הבירה לאחר [[ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע"דח]] שונה שמה לפטרוגרד ובשנת , כאשר הבירה עברה ל[[תרפ"דמוסקבה]], שונה שמה ללנינגרד, על שם המהפכן הקומוניסטי ולדימיר לנין. עם קריסת ברית המועצות הוחזר לעיר שמה המקורי - פטרבורג.

כשנוסדה, נקראה פטרבורג על שם הצאר 'פטר'. בשנת [[תרע"האתרים החבד]] שונה שמה לפטרוגרד ובשנת [[תרפ"דיים" בפטרבורגד]], שונה שמה ללנינגרד, עצובים למדיעל שם המהפכן הקומוניסטי ולדימיר לנין. מבצר הפטרופבלסקי עם קריסת ברית המועצות הוחזר לעיר שמה המקורי -המקום בו נאסר אדמו"ר הזקן. בית אדמו"ר הריי"צ ובית הסוהר בשפאלרקע. בית הכנסת הגדול והמפואר ובית הכנסת החב"דיפטרבורג.

כיום קריאת שמה של העיר על שם 'פטר', הוא מלשון 'טרף', שמורה על תוקף הלעומת זה, והיא המנגדת לירושלים, עיר הבירה של צד הקדושה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 ניצוצי רבי, מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן].}}. הרבי התייחס לשינוי שם העיר כסימן וכחלק של מהלך התממשות סימני הגאולה והתחלתה, שמתבטאת בין השאר בשינוי יחסה של רוסיה ליהדות. שינוי השם מהוה דוגמא לשינוי שחל ברוסיה{{הערה|1=[https://abc770.org/article_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/ דבר מלכות קרח, שיחת ג' בתמוז תנש"א סעיף ז'].}}.==מאסר אדמו"ר הזקן==בזמן מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה בפטרבורג פועלת קהילה חב"דית מרשימהשמנתה חסיד אחד, בניהול השליח ורב העיר הרב מנחם מענדל פבזנראך במשך השנים התפתחה הקהילה והגיעה לשיאה לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר בה. עיר זו היא מן הבודדות שכל [[רבותינו נשיאנו]] ביקרו בה (למעט [[אדמו"ר האמצעי]]), וכך הפכה פטרבורג לעיר השזורה בתולדות דברי ימי החסידים, ומופיעה לא מעט בסיפורי החסידים לדורותיהם.

===קהילה של חסיד יחיד===בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] - תקופת [[תחום המושב]] - חל איסור על יהודים להתגורר בעיר הבירה פטרבורג. אחד מחשובי החסידים, הרב [[מרדכי מליעפלי]], נשא רשיון לשהות בפטרבורג, וזאת בשל מסחרו בעיר שנמשך על פני תקופות ממושכות. בתקופת המאסר שהה בפטרבורג וסייע ל[[אדמו"ר הזקן]] בדרכים שעמדו בפניו - בעיקר בהכנת [[מזון]] כשר ושילוחו לתא הכלא באמצעות שר בית הסוהר.

בתקופת ==="לפני פטרבורג" "אחרי פטרבורג"===לאחר צאתו ממאסר החל [[אדמו"ר הזקן - תקופת [[תחום המושב]] - חל איסור על יהודים להתגורר בעיר הבירה פטרבורגלומר חסידות בשפע רב יותר מכפי שהיה לפני המאסר. אחד מחשובי החסידיםמפליא כי דרך אמירת החסידות לפני המאסר וזו שלאחריה, הרב מתאפיינת - ב[[מרדכי מליעפליהשגחה פרטית]], נשא בחיקו רשיון לשהות בפטרבורג, וזאת בשל מסחרו בעיר שנמשך על פני תקופות ממושכות. בתקופת המאסר שהה בפטרבורג וסייע לאדמו- במושג שטבעו רבותינו נשיאנו "לפני פטרבורג" ו"אחרי פטרבורג"ר הזקן בדרכים שעמדו בפניו - בעיקר בהכנת מזון כשר ושילוחו לתא הכלא באמצעות שר בית הסוהר.

השינוי שלפני פטרבורג ואחריו, הגיע לידי ביטוי גם בהתגלות השמיימית הנפלאה לה היה זוכה [[אדמו"ר הזקן]] לראות את [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממעזריטש]], כפי שסיפר [[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו [[אדמו"ר' מרדכי מליפעלי הרש"ב]]. תמיד היה באותם ימים קהילת חב[[אדמו"ד בעירר הזקן]] רואה את רבו המגיד בכל עת שרצה, בהקיץ ולא בחלום, והיה שואל אותו כל ספקותיו, בעוד שאת הבעש"ט ראה רק ב[[חלום]] ובימי שבת ומועד בלבד, ואף זו, לא בכל עת שרצה - ואילו לאחר פטרבורג התגלה אליו בכל עת שרצה, קהילה של איש בודדובהקיץ.

=="לפני פטרבורג" "אחרי פטרבורג"==לאחר צאתו ממאסר החל שחרורו חזר [[אדמו"ר הזקן לומר חסידות בשפע רב יותר מכפי שהיה לפני המאסר]] לביתו, אולם שנתיים לאחר מכן שוב הובא למאסר בפטרבורג שנמשך כחודשיים ימים. מפליא כי דרך אמירת החסידות לפני המאסר וזו שלאחריהלאחר שחרורו הוסיף ונשאר בעיר עוד שבעה חודשים נוספים, מתאפיינת - ב[[השגחה פרטית]] - במושג שטבעו רבותינו נשיאנו "לפני פטרבורג" ו"אחרי פטרבורג"בהם פעל בענייני הכלל.

השינוי שלפני פטרבורג ואחריו===פעילות ציבורית עניפה===הנוכחות החב"דית בפטרבורג, הגיע לידי ביטוי גם בהתגלות השמיימית הנפלאה לה היה זוכה החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן לראות את [[הבעש"ט]] ו[[בחיי המגיד ממעזריטש]], כפי שסיפר בשנת [[אדמותקל"ר המהר"שב]] לבנו , כתוצאה מכיבוש רוסיה הלבנה על ידי רוסיה. בעקבות זאת מינה [[אדמו"ר הרש"בהזקן]]שנים-עשר חסידים כדי שיפעלו בקרב נסיכים ופקידי מימשל. תמיד היה אדה"ז רואה את רבו המגיד בכל עת שרצהכיוון שפטרבורג הייתה בתחום האסור למגורי יהודים, בהקיץ ולא בחלוםהרי חסידים אלו שהיו סוחרים, והיה שואל אותו כל ספקותיונזדמנו תכופות לעיר לרגל מסחרם, בעוד שאת הבעשוכך הצליחו לפעול רבות למען עם ישראל בהכוונת אדמו"ט ראה רק בחלום ובימי שבת ומועד בלבד, ואף זו, לא בכל עת שרצה - ואילו לאחר פטרבורג התגלה אליו בכל עת שרצה, ובהקיץר הזקן. לראש הועד מונה החסיד ר' [[אברהם יעקב צורף]] ממינסק.

לאחר שחרורו חזר אדמוכאשר התרחגשו גזירות על היהודים בשנת [[תקנ"ר הזקן לביתוד]], אולם שנתיים לאחר מכן שוב הובא למאסר שוגרו שלוחים נוספים לפעול בפטרבורג שנמשך כחודשיים ימים. לאחר שחרורו הוסיף ונשאר בעיר עוד שבעה חודשים נוספים, בהם פעל בענייני הכללובהם החסידים הנודעים הרב [[משה מייזליש]] והרב [[משה וילנקער]].

==פעילות ציבורית עניפה==הנוכחות החבבפטרבורג היו האדמו"דית בפטרבורגרים עוסקים בענייני הכלל, החלה כבר בימי אדמו"ר הזקן בחיי המגיד ממעזריטשמשתתפים באסיפות השונות, בשנת [[תקל"ב]]נפגשים עם רבנים ואישי ממשל בכירים, כתוצאה מכיבוש רוסיה הלבנה על ידי רוסיה. בעקבות זאת מינה אדמו"ר הזקן שנים-עשר חסידים וזאת כדי שיפעלו בקרב נסיכים ופקידי מימשל. כיוון שפטרבורג הייתה בתחום האסור למגורי יהודים, הרי חסידים אלו שהיו סוחרים, נזדמנו תכופות לעיר לרגל מסחרם, וכך הצליחו לפעול רבות למען עם להיטיב לכלל ישראל בהכוונת אדמו"ר הזקן. לראש הועד מונה החסיד ר' [[אברהם יעקב צורף]] ממינסק.

כאשר התרגשו גזירות על היהודים בשנת [[תקנ==אדמו"ד]], שוגרו שלוחים נוספים לפעול בפטרבורג, ובהם החסידים הנודעים הרב [[משה מייזליש]] והרב [[משה וילנקער]]. ר האמצעי==

ישנה שמועה לא מבוססת הטוענת כי כל נשיאי חב"ד ביקרו או גרו בעיר. יש מקורות ברורים לכך אשר ששה מהם שהו בעיר, אולם אין כל מקור לכך ש[[אדמו"ר האמצעי]] שהה בעיר. ==ועידת הרבנים תר"ג=={{ערך מורחב|ערך=[[ועידת הרבנים תר"ג]]}}בשנת תר"ג נערכה ועידת רבנים חשובה בפטרבורג היו האדמו, בה נטלו חלק מנהיגים יהודיים ובהם [[אדמו"רים עוסקים בענייני הכללר הצמח צדק]]. במהלך ועידה זו נערכו דיונים אינטנסיביים לסיכול מזימות המשכילים, משתתפים באסיפות השונות, נפגשים ואדמו"ר הצמח צדק עשה רבות בנושא יחד עם רבנים ואישי ממשל בכירים, וזאת כדי להיטיב לכלל ישראלגדולי הדור. ==אדמו"ר המהר"ש==

==תקופת אדמו"ר המהר"ש==אדמו"ר המהר"ש כמעט ולא הגיע לפטרבורג. אולם בעת שפרצו פוגרומים הידועים "קייב-ניעז'ין" בשנת [[תר"מ]], נאלץ [[אדמו"ר המהר"ש לנסוע ]] נסע לפטרבורג ונפגש עם שר הפנים. הרבי דיבר אל השר בתקיפות רבה, ובשל כך ישב במעצר-בית בבית המלון סרפינסקי שבשדרות זבלקנסקי.

[[אדמו"ר הרש"ב ]] בימי נשיאותו ביקר בפטרבורג באופן תדיר, ותמיד היה זה לצרכי הכלל. אחת הועידות החשובות שהתקיימה בפטרבורג בהשתתפות הרש"ב, הייתה [[ועידת הרבנים עת"ר]] בהשתתפות עשרות מגדולי רבני רוסיה.

ב[[חודש שבט]] [[תרע"ז]], פרצה מלחמת האזרחים מהפכת פברואר ברוסיה. ממשלת הצאר שישבה בפטרוגרד, כפי שנקראה אז, הופלה, ומיד הוקמה ממשלה זמנית דמוקרטית בראשות אלכסנדר קרנסקי. בזמן המהפכה שהו הרבי הרש"ב ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר בנוגע לענייני הכלל. ממשלה זו לא החזיקה זמן רב, וביום כ"ב [[חשוון]] [[תרע"ח]] החלה [[המהפכה הקומוניסטית]]. עם פרוץ המהפכה היה הרבי הרש"ב בדרך לפטרוגרד, ובגינה לא הגיע אל העיר, ושב לביתו.

עם פרוץ המהפכה חדלה העיר להיות בירתה של [[רוסיה]], ומאז ועד עצם היום הזה, [[מוסקבה]] היא בירתה של רוסיה. בעקבות המהפכה שונה שמה של העיר מפטרבורג (על שם מייסדה הצאר פטר הגדול) ללנינגרד (על שם מחולל המהפכה לנין).

מלחמת האזרחים הסתיימה שלוש שנים לאחר מכן, כאשר הקומוניסטים השתלטו על [[רוסיה]], ובמקביל החלו בדיכוי היהדות. באותה תקופה, בלנינגרד כבר התגוררה קהילת ליובאוויטשית נכבדה ומרשימה.

==מבצרה של חסידות חב"ד==

לאחר [[חג השבועות]] השיגו החסידים דירה טובה ברחוב מחוואיא 22. כשבועיים לאחר החג הגיעו שאר בני ביתו של הרבי. מלנינגרד ניצח [[הרבי הריי"צ ]] על הפעילות היהודית-חסידית-מחתרתית בכל ערי ברית המועצות.

עם ההעברה, החל גם [[הרבי]] מה"מ להגיע תכופות לעיר, במטרה לפקוד את בית חמיו-לעתיד. [[הרבי הריי"צ ]] שהכניסו לעבודת הכלל, הטיל עליו תפקידים ציבוריים חשובים. בימי שהותו בעיר, שהה הרבי פעמים רבות בבית הרב [[שמואל נימוטין]] הי"ד, שביתו היה פתוח בפני החסידים בכל עת ובכל זמן. ר' [[רפאל נימוטין]], בנו של הרב שמואל, זכה להתגורר בחדר אחד עם הרבי, אך לצערו כמעט ולא התפתחה שיחה ביניהם, שכן הרבי המעיט בדיבורים.

בשלהי [[קיץ]] [[תרפ"ה]] באה רוח סערה ונשבה בתוככי הקהילה היהודית בלנינגרד, סערה שהביאה בסופו של דבר לפילוג הקהילה. על הפרשיה המסעירה מספר אדמו"ר הריי"צ בקצרה באחד ממכתביו, ואילו הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] הי"ד, מגולל את הסיפור לפרטי פרטים.

בסוף [[חודש חשוון ]] [[תרפ"ו]], פרשו עשרת החברים שומרי המצוות מהנהלת הקהילה. ב[[שבת]] [[ראש חודש]] [[כסלו]] יצאו אלו לבתי הכנסת של לנינגרד (כל אחד מהם לקח על עצמו כמה בתי כנסת), וקראו לכל ירא אלוקים להשתתף באסיפה גדולה שתתקיים בבית הכנסת הגדול ב[[יום ראשון]] בבוקר.

בשעה היעודה התמלא [[בית הכנסת ]] מפה לפה, ונציג העשרה החל לנאום כשקולו רועד מהתרגשות. בדבריו הסביר כי העשרה נבחרו על ידי הקהילה, וכעת, כאשר יו"ר הקהילה וחלק מחבריה רוצים לערוך אסיפה בשותפות עם גורמים לא דתיים, החליטו העשרה לפרוש מהקהילה. בתום נאומו נשמעו קולות רבים המצדדים בדברי הפורשים, ובו במקום החלה התארגנות להקמת קהילה חדשה, קהילת יראים.

כעבור זמן קצר הקים הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]], רב הקהילה החב"דית בלנינגרד, קהילה חדשה באופן רשמי. החוק קבע כי קהילה בת עשרים חברים מותר לה לקיים תפילות בנפרד, ואילו קהילה בת חמישים חברים ויותר, רשאית גם לערוך אסיפות. הרב לזרוב הגיש לממשלה רשימה של חמישים חברים בקהילתו, וכך הקים את בית המדרש 'צמח צדק'. הרב לזרוב שהיה למדן גדול ובעל מידות תרומיות, כיהן כרב ומנהיג הקהילה החדשה. כל שאלה בעניין הקהילה, הונחה לפתחו של הריי"צ. מדי יום ראשון התאספו בבית המדרש גבאי מנייני החסידים מכל רחבי העיר, וביחד טיכסו עצה בדבר התייסדות ה'חדרים', [[מקווה]], וארגון בתי חרושת זעירים לשומרי השבת, בכדי שיוכלו לעבוד מבלי לחלל את השבת.

לצד [[בית הכנסת ]] הגדול והרשמי, הוקם בית מדרש גדול של חסידי חב"ד, הנקרא "קופצ'סקע". בבית כנסת זה נמסרו שיעורי תורה על ידי הרב [[שמריהו ששונקין]], והרב מייזל.

בקיץ [[תרפ"ז]] שוב התעוררו ראשי הקהילה בלנינגרד לערוך את הועידה, ובי"ג ב[[סיון]] [[תרפ"ז ]] כתב הריי"צ נגדה מכתב ארוך ומפורט, כשאת המכתב ביקש לפרסם בעותקים רבים. אבל הלוחמים שפעלו יד ביד עם השלטונות ואנשי המשטרה החשאית, לא הרפו, ולמחרת כתיבת המכתב, אור ל[[ט"ו בסיון תרפ"ז]], נאסר הרבי. בכך קיוו להשפיע על מערכת הכוחות בלנינגרד כמו בשאר רוסיה.

==לאחר יציאתו של אדמו"ר הריימאסר תר"צ==לאחר יציאתו של אדמו"ר הריי"צ את רוסיה, החליטו השלטונות כי את מקומו של הרבי ממלאים הרב [[שמואל לויטין]] (שניהל את בית המדרש לרבנים ב[[נעוול]]) והרב שמעון לזרוב (רב הקהילה החב"דית בלנינגרד). כך החלו השלטונות לרדת לחייהם של השניים. הרב לזרוב ובנו הרב גרשון אליעזר נאסרו בשנת [[תרפ"ט]], ונגזר דינם לעשר שנות גלות. לאחר זמן הוקל עונשם לשלוש שנים, אלא שכוחותיו של הרב לזרוב לא עמדו לו והוא נפטר בגלותו. במקביל נעצר גם הרב לויטין, אך הוא שב מגלותו בשלום.

חודשים ספורים לאחר מכן, נעצר גם ה[[משפיע]] המפורסם בלנינגרד היו מאסרים בודדים וגם גלי מאסרים גדולים. הרב שמעון לזרוב רב הקהילה החסידית בנו הרב גרשון אליעזר והרב [[ניסן נמנוב]] שכיהן כראש נמנוב ראש ישיבת 'תומכי תמימים המקומית, נאסרו בשנת [[תומכי תמימיםתר"צ]]' המחתרתית בלנינגרד, והיה לאחת הדמויות הבולטות בהנהגה החסידיתונגזר דינם לעשר שנות גלות. לאחר זמן הוקל עונשם לשלוש שנים, אלא שכוחותיו של הרב לזרוב לא עמדו לו והוא נפטר זמן קצר לאחר סיום גלותו.

==הקהילה בשנות הצ'==הרב [[שמואל פרוס]] ע"ה, היה מהדמויות הדומיננטיות בקהילה החב"דית בלנינגרד. הוא התגורר ברחוב דייקבריסטוב 50, ואת הכתובת הזו ידעו חסידים רבים, שכן בדירה התקיימו [[התוועדות|התוועדויות]] רבות.

אחת המעלות הגדולות של לנינגרד הייתה בהיותה עיר גדולה שמנתה מליוני תושבים. אם בערים הקטנות קשה היה להתחמק מעיניהם של אנשי הג.פ.או. ואנשיהם שבלשו והכירו כל תושב, הרי בערים הגדולות קל היה להטמע בתוך המוני התושבים. מסיבה זו, בשלב מסויים עקרו חסידים רבים את בתיהם מערי הפרפיריה אל הערים הגדולות, בעיקר למוסקבה ל[[מוסקבה]] ולנינגרד. בעקבות זאת התפתחו חיי קהילה, חשאיים אמנם, אך מסודרים.

בערים אלה פעלו בתי כנסת ומקוואות, כן היו מנייני תפילה כמו גם שיעורי תורה והתוועדויות. החסידים שהיו מאוגדים, סייעו זה לזה בפרנסה מבלי שיצטרכו לחלל שבת. אלו שלא הצליחו למצוא עבודה, נעזרו על ידי חבריהם שתמכו בהם במסירות ב[[מסירות נפש ]] של ממש.

==מלחמת העולם השניהגל המעצרים הגדול - אדר תרח"צ==הפלישה הנאצית לרוסיה גל המעצרים המפורסם והקשה ביותר אירע בחורף [[תרח"צ]] ב[[לנינגרד]]. הלילה של [[עשרת הרוגי מלכות]] - כך כינו החסידים את אותו לילה בו בוצעו רוב המעצרים. לאחר חצות הלילה, שבין יום רביעי א' אדר ראשון [[תרח"צ]] ליום חמישי ב' אדר ראשון, נעצרו עשרים וחמשה יהודים רובם חסידים, וביניהם: ר' [[משה ששונקין]], ר' [[חיים ששונקין]]; ר' הירשל זובין; ר' מאיר צינמן; ר' שאול פרידמן; ר' ישעיה; ר' [[אברהם ישעיה סברדלוב]]; הרב [קיץ[נחום טרבניק]] ; ר' משה ליין; ר' [[תשישראל יעקב לוקשין|י"אי לוקשין]] - הייתה בלתי צפויה בעליל, ועוד גדולים ורבים.

הגרמנים התקרבו במהירות גם ללנינגרדהעצורים היו בעלי תפקיד בקהילה היהודית-חב"דית, ומליוני תושבים מיהרו להמלט מן העירחלקם השתתפו בארגון "[[תפארת בחורים]]". רכבות רבות עזבו [[המשטרה החשאית]] הצליחה לשתול בתוך הארגון, איש משלה, והוא שהסגיר את העיר ובתוכן מאות אלפים מתושבי העירשמות החברים. באור לב' אדר ראשון תרח"צ, בהם גם משפחות חסידיות לא מעטותנעצרו חברי הארגון ועוד מחשובי החסידים בלנינגרד.

לנינגרד שמצאה את עצמה פתאום על קו החזיתבכתב אישום של כמה מהחסידים שנעצרו, כותרה מצפון ממערב ומדרום. היא פתחה במאבק הישרדות נוכח המצור שגבה מיליוני קרבנות. המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" החל ביום ח' באלול ונמשך ברציפות עד ב' ב[[שבט]] [[תש"ד]]. ה"בלוקדה" נחשב לאחד האסונות הגדולים ביותר שאירעו בימי [[מלחמת העולם השנייה]]. נכתב:

משפחות {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=''"הנאשמים: [[אנ"שאלחנן דב מרוזוב|מורזוב אלחנן]] רבות נמלטו באמצעות הרכבות- פבזנר ב. אחת מהן הייתה משפחות רסקין שהצליחה בדרך לא דרך למצוא כרטיסי רכבת ולברוח ל. [ר' חונייע מרוזוב החזיק פספורט על שם פבזנר], [אלמא אטא[יצחק רסקין|רסקין יצחק]] שבקזחסטן (שם סייעו לגאון הרב , [[לוי יצחק שניאורסוןפנחס אלטהויז|אלטהויז פנחס]]- נאשמים בתקנה 85 [בגידה] שהוגלה לשם).. קבוצת קונטרבלוציונרים לאומניים.. פעולתם המיוחדת הייתה ארגון פעילות קונטרבלוציונית לאומנית עם צעירים דתיים. לארגון קוראים 'תפארת בחורים'.. קיבלו סיוע מחוץ לארץ". }}

בעת המצור מתו התושבים ברחובות בהמוניהם, ולא היה מי שיקבור אותם. ההערכות הן, כי לא פחות ממיליון תושבי לנינגרד גוועו ברעב בתקופת המצור, וביניהם רבות ממשפחות אנ"ש בעיר. יהודים רבים הביאו באופן לא מתואם את קרוביהם הנפטרים אל חצר בית הכנסת הגדול, ומשם נלקחו לקבורת ישראל. מי שנחלצו להביאם לקבורת ישראל, היו שני הגיסים הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[ברוך שיפרין]], שהחליטו כי למרות המחלות המידבקות שהשתוללו, והסכנה להידבק מהנפטרים, הם ידאגו להביא את האלפים הרבים לקבורת ישראל12 מהעצורים הוצאו להורג.

בהמשך השנה נעצרו עוד עשרות חסידים. ===הנרצחים===[[קובץ:מסמכים.jpg|שמאל|ממוזער|275px|מסמכים המוגדרים "סודי", המעידים על הוצאתם להרוג של חשובי חסידי חב"ד המכונים 'עשרה הרוגי מלכות']]* ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו"ר הריי"צ)|פנחס אלטהויז]] - החסיד ר' פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים "פיני'ע" - היה בנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד{{הערה|לאחר שר' פיני'ע נאסר, ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק.וו.ד. בלנינגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו - מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה - יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד!כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: "אתה מוכן לדבר?" צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. "הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים", סיפר החסיד.כמה דקות לאחר מכן נפתחה הדלת, ואנשי הנ.ק. וו, ד. יצאו החוצה עם הנחקר. "לא התאפקתי", הוסיף האיש לספר, "והפנתי את ראשי לראות מיהו הנחקר וראיתי את דמותו של ר' פיני'ע אלטהויז כשהוא כולו חבול, מלא דם. לפי מצבו, נראה שלא היה צריך אפילו לירות בו כדי להרגו...}}.* ר' [[פייביש אסתרין]] - ר' פייביש היה הגבאי של [[בית הכנסת]] בלנינגרד{{הערה|שבוע לפני מאסרו קיבל הודעה מטעם ה[[ק.ג.ב.]] כי הוא מוזמן לבוא אליהם, יחד עם החסיד ר' [[דובער קוזניצוב]], אשר היה מנהל את המקוה. הם ביקשום למסור בידם את המפתחות של המקוה, אך ר' פייביש יחד עם ר' דובער, ענו להם בתוקף רב: "לא ניתן לכם את המפתחות של המקוה על מנת שתסגרו אותה! רצונכם לסגור את המקוה - עשו כרצונכם, אך אנחנו את המפתחות לא ניתן בשום אופן! יותר טוב שתסגרו את [[בית הכנסת]] - ולא את המקוה!" אחד מאנשי ה[[ק.ג.ב.]] בשמעו את דבריו התקיפים, ענה להם בזעם: - "עוד תשלמו היטב בעד העקשנות שלכם!"למחרת הגיעלמקוה צעיר אחד, כבן 18, וביקש ממנו למסור לו את מפתחות המקוה. כאשר שאלו לזהותו - ענה לו כי הוא חבר הקומסומול וביקשו שוב להביא לו את המפתחות. ר' פייביש התעניין אצלו על כתובת הוריו והלך אל אמו, שהייתה אשה דתית, וסיפר לה על מעשה בנה. "אם רצונך שלא יהיו לו צרות בחיים שלו - אמר לה בתוקף רב - הרי כאשר שולחים אותו לקבל את המפתחות מהמקוה על מנת לסגרה - בל ילך!"פרצה האשה בבכי, ספקה את כפיה ביאוש וקראה: ומה יכולה אני לעשות כאשר נגזר עלי לראות כזאת מבניי!לא ארכו הימים, והקלגסים הלמו בדלת ביתו באישון לילה, אסרוהו ונטלוהו לבית המאסר, ומאז נעלמו עקבותיו עד עצם היום הזה.}}.* ר' [[שאול קצנלבויגן]].* ר' [[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]{{הערה|החסיד ר' מאיר פרידמן במשך השנים שמר על קשר מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ, ובמאסרו התגלה בביתו פתקאות שקיבל מהרבי. הוא הואשם בכך שהיה שייך לאותה תנועה נוראה של "אנשי שניאורסאהן - אויבים מספר אחד של המלוכה".לאחר מאסרו, ניסו בני משפחתו לברר מה עלה בגורלו. לא ארכו הימים, והתברר כי ירו בו המרצחים ללא דין ומשפט. את משפחתו גרשו מלנינגרד והגלו לקסטראמא, כיון שאסור היה להם להוסיף ולהתגורר בעיר.}}.* ר' [[יצחק רסקין]]{{הערה| לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. ב[[חודש ניסן]] [[תרח"ץ]] נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו. ד האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג.}}.* ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]]{{הערה|לאחר שעצרו אותו, ניסו לעצור גם את שתי בניו, אך אחד מהם, ר' [[פנחס מרוזוב]] הספיק להתחמק ולברוח.}}.* ר' [[אלחנן עפשטיין]].* ר' [[שייע גולד]]{{הערה|אודות ר' ישעיהו גולד לא ידוע הרבה. רק זאת ידוע כי היה לר' ישעיהו קשר הדוק עם החסידים והיה עסקן ציבור גדול. הוא היה חשוך בנים, אבל היה ידוע במידת ה[[צדקה]] והחסד שעשה עם אנשים רבים. אף הוא נאסר עקב היותו קשור לחסידי חב"ד, וסופו היה כשאר חבריו אשר נרצחו על קידוש השם על ידי המרצחים.}}.* ר' [[דובער קוזניצוב]]{{הערה| באותו לילה, פשטו מלאכי המשחית לביתו, החרימו כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ועוד כתבים יקרים, לאחר מכן פקדו עליו להתלוות אתם, והושיבוהו במעצר "בעוון" היותו קשור ל"תנועת השניאורסאהנים".}}.* ר' [[יעקב שמואל גולובציק]]* ר' [[שמואל מרוזוב]].* ר' אליהו בלקינד{{הערה|נרצח ביום [[ח' בניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]. מסופר כי זמן קצר לאחר מאסרו, ירו בו המרצחים לעיני אביו הצדיק, למען הרבות צערו ויסורי נפשו! ר' אליהו בלקינד השתייך ככל הנראה אף הוא לקבוצה זו. במסמכים שלו שכחו, משום מה, לציין תאריכים מדוייקים, אך גם הוא נעצר באותו חודש בו נעצרה הקבוצה והוצא להורג בחודש בו הוצאו להורג שאר חברי הקבוצה.}}.(ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ"ז]]). האמת אודות הוצאתם להורג של אותם חסידים לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות.התפוררות הקהילה ההיסטורית, החלה עם עזיבת אדמו"ר הריי"צ את העיר בשנת [[תרפ"ח]], והסתיימה במלחמת העולם השניה במצור הנורא שהפיל מיליון חללים בלנינגרד, ובהם חסידי חב"ד רבים. אולם אחרי המלחמה, קהילת חב"ד בעיר קמה בשנית, קטנה יותר, מחתרתית אבל חסידית ביותר. ==מלחמת העולם השנייה==הפלישה הנאצית לרוסיה - ב[[קיץ]] [[תש"א]] - הייתה בלתי צפויה בעליל. הגרמנים התקרבו במהירות גם ללנינגרד, ומליוני תושבים מיהרו להמלט מן העיר. רכבות רבות עזבו את העיר ובתוכן מאות אלפים מתושבי העיר, בהם גם משפחות חסידיות לא מעטות.  לנינגרד שמצאה את עצמה פתאום על קו החזית, כותרה מצפון ממערב ומדרום. היא פתחה במאבק הישרדות נוכח המצור שגבה מיליוני קרבנות. המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" החל ביום ח' ב[[אלול]] ונמשך ברציפות עד ב' ב[[שבט]] [[תש"ד]]. ה"בלוקדה" נחשב לאסון האזרחי הגדול ביותר שאירע במקום אחד ברוסיה בימי [[מלחמת העולם השנייה]].  משפחות [[אנ"ש]] רבות נמלטו באמצעות הרכבות, ורובן מצאו מקלט בערי אוזבקיסטן.  בעת המצור מתו התושבים ברחובות בהמוניהם, ולא היה מי שיקבור אותם. ההערכות הן, כי לא פחות ממיליון תושבי לנינגרד גוועו ברעב בתקופת המצור, וביניהם רבות ממשפחות אנ"ש בעיר. יהודים רבים הביאו באופן לא מתואם את קרוביהם הנפטרים אל חצר [[בית הכנסת]] הגדול, ומשם נלקחו לקבורת ישראל. מי שנחלצו להביאם לקבורת ישראל, היו שני הגיסים הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[ברוך שיפרין]], שהחליטו כי למרות המחלות המידבקות שהשתוללו, והסכנה להידבק מהנפטרים, הם ידאגו להביא את האלפים הרבים לקבורת ישראל.  הם דאגו לאסוף את הגופות לבית הכנסת הגדול, ובימי שישי היו שוכרים משאית גדולה, אותה היו ממלאים בשבעים-שמונים גופות ל"ע, ומעבירים לבית ל[[בית עלמין|בית העלמין ]] לקבורה, שם היו חופרים בור ענק שהפך עד מהרה לקבר אחים נוסף ל"ע.

בעת ההפגזות, נפגע גם [[בית הכנסת ]] ולהבות החלו לאחוז בבניין הגדול והמפואר. ניידות מכבי האש היו טרודים בכיבוי שריפות ענק שהשתוללו ברחבי העיר. אחד היהודים שלא יכול היה לראות בשריפת בית הכנסת, העניק להם שתי ככרות לחם, והכבאים ניאותו לעזוב הכל ולבוא לכבות את השריפה שבבית הכנסת המפואר, שהפך לבית הלוויות לאלפים רבים.

במשך שבע שנים לא היה בלנינגרד רב ראשי, ורק בשנת [[תש"ג]], בימי [[שואה|מלחמת העולם השניההשנייה]], התמנה הרב [[אברהם לובנוב ]] לרבה הראשי של לנינגרד. הרב לובנוב היה חסיד קאפוסט, והיחסים בינו לבין קהילת ליובאוויטש בלנינגרד היו חמים וטובים. [[אנ"ש]] היו מפנים אליו שאלות הלכתיות, ובכל עניין ציבורי פעלו עמו ביחד. בשנת [[תש"י]] נעצר, הוגלה ושוחרר מספר שנים לאחר מכן. נפטר בשנת [[תשל"ג]] בלנינגרד.

כיום מכהן שליח הרבי, הרב מנחם מענדל פבזנר כרבה הראשי של לנינגרד ורב קהילת ליובאוויטש בלנינגרד.לחב"ד [[יצחק קוגן]] פעל במשך שנים רבות בעיר, יש בית ספר, בית כנסת, בית תבשיל, גני ילדיםבעיקר בשנות בין השנים [[תש"מ]] - [[תשמ"ז]], ועוד מוסדות ובמאמצים רבים להם קשורים אלפי יהודיםהצליח לקרב מאות רבות ליהדות ומתוכם עשרות לדרך החסידות.

==קישורים חיצונייםפטרבורג כיום =={{להשלים}}[[קובץ:Grand Choral Synagogue of SPB.jpg|ממוזער|בית הכנסת הגדול בפטרבורג]]===השלוחים===כיום מכהן ה[[שליח]] הראשי של הרבי, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], כ[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של פטרבורג ורב קהילת חב"ד המקומית.  שליח ומנכ"ל המוסדות: הרב חיים שאול ברוק.  פועלים בעיר תשעה שלוחים נוספים: הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב. ===מוסדות חב"ד===השלוחים מפעילים בעיר רשת עניפה של מוסדות חב"ד:*בית ספר*בית יתומים*חדר מנחם*[[בית כנסת]]*כולל תורה*בית תבשיל*גני ילדים*[[ישיבת חב"ד פטרבורג|ישיבת תומכי תמימים]]*[[מכון חנה פטרבורג|מוסד לבנות]], *[[מקווה]]*שלוש מסעדות ושלוש מכולות כשרות. וועד כשרות מפקח על כשרות המסעדות תחת אחריותו של ר' יפרח אברמוב. ==ראו גם==* [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]

==לקריאה נוספת==*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 580 (י"ז כסלו תשס"ז), עמודים 38 - 44. בית משיח גיליון מספר 581 עמודים 38 - 43.* [http://jewishpetersburgwww.beismoshiach.ruorg/Lashon_HaKodesh/pdf/ אתר 776.pdf קהילה במאסר], [[שבועון בית משיח]] 766 עמ' 34* [[תולדות חב"ד פטרבורגבפטרבורג]] - [[שניאור זלמן ברגר]].* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - [[שלום דובער לוין]].* [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] - [[שלום דובער לוין]].* סדרת [[ספר התולדות]] בעריכת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].* [[ימי מלך]] חלק א' * [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]* [[סוערות בדממה]]

==קישורים חיצוניים==* [http://jewishpetersburg.ru/ אתר חב"ד פטרבורג]* [http://jewishpetersburg.ru/modules.php?name=Content&pa=showpage&pid=57 היסטוריית [[בית הכנסת ]] הגדול בפטרבורג] * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2949 פטרבורג בשבועון בית משיח]* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3022 פושקינה - פרבר בלנינגרד - בשבועון בית משיח]* [http://www.illustratedmaps.com/IllustratedMaps/Z-StPetersburg-StPeter-Fortress.html St. Petersburg Illustration by Maria Rabinky]

[[קטגוריה{{תבנית:קהילות חב"ד עיירות ברוסיה]]}}