שינויים

{{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תשנתנש"א]][[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]

'''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי [[חז"ל ]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]] ומקורו כבר הוזכר בנ, ומוזכר ב[[תנ"ך במגילת ]] ב[[מגילת אסתר]]. הוא חל ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] , כ[[ירושלים]] , חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ערב החג, [[י"ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].

החג נקבע לזכר הנס ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן הגלות [[גלות פרס]] שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]] , בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף . הצלה שהתגלגלה על ידי ששנים רבות קודם נלקחה פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתרהמלכה]] לבית המלכות ובהנהגת מרדכי היהודי.

החג נקבע כ"ימי משתה ושמחה" ומצוותיולחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: [[קריאת המגילה ]] בלילה וביום, [[משתה ושמחה|סעודה ומשתה]], [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית [[עמלק]], אמירת '[[ועל הניסים]]' בתפילה ובברכת המזון, ומתנות לאביוניםואיסור [[הספד]] ו[[תענית]]. ועוד כמו כן קיימים בו מנהגים רבים- כמו [[תחפושות]], [[הכאת המן]] שתייה '[[עד דלא ידע]]' ועוד. כמו כן יום לפני החג נוהגים לצום צום הרבי עורר על [[תענית אסתרמבצע פורים]] לזכר דברי הצומות שצמו היהודים בזמן ההוא, במסגרתו חסידי חב"ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.

החג נחוג בשמחה עצומה ללא הגבלות והוא הושווה בחזבאופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - "עד דלא ידע"ל למעלת [[יום הכיפורים]], היא מבטאת את מעלתם הרבה שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של בני ישראל שדווקא בחושך הגלות שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו וקבלו עול תורה בהתקשרות מרצונם ובחרו להתחבר לה' ומצוותיו במסירות מתוך [[מסירות נפש]]. החג אף מבטא את ההכרה בהנהגת ה' עם ישראל שבכל מצב הם אינם נמצאים תחת שליטת הטבעבגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטל בעתיד]], בימות המשיח.

הרקע לחג לימי הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{מקורהערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].

=== קביעת החג היום ==={{להשלים}}קביעת חג יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר ({{הערה|פרק ט, כ-לב).}}: {{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. "ויכתוב מרדכי" "וישלח ספרים" ולאחרי זה שוב "ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית" ושוב "וישלח ספרים" "ומאמר אסתר קיים.. ונכתב בספר".

בכתיבתה של אסתר לפי [[רש"י]] משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שארות שאגרות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים.{{הערה|אבן עזרא על הפסוקים.}}.

[[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]===מקרא מגילהמצוות החג===*'''[[קריאת המגילה|מקרא מגילה]]''' - ממצוות החג היום הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן בלילה והן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.*'''[[משלוח מנות]]''' - משלוח מנות הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.*'''[[מתנות לאביונים]]''' - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג המינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.*'''[[משתה ושמחה]]''' - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז"ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". הרבי הוסיף שמי שגילו תחת ארבעים שחל עליו איסור לומר לחיים ישכר את עצמו בתורת הפורים עד שלא יבדיל בין מדרגת ארור המן למדרגת ברוך מרדכי.

===משלוח מנותסדר התפילה==={{ערך מורחבחלונית|משלוח מנותכותרת=נוסח "ועל הניסים"|תוכן={{ציטוטון|וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:}}{{ש}}{{ציטוטון|בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃}}}}קודם [[תפילת ערבית]] ו[[תפילת שחרית]] אסור לאכול עד שקוראים במגילה{{הערה|שו"ע ורמ"א סי'''משלוח מנות''' הינה תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.}}, בכל אחת ממתפילות החג וגם ב[[ברכת המזון]] מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[מצוותשמונה עשרה]] החג המוזכרת במגילת אסתר, תפילת "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר..." {{הערהכתב קטן|(ראה מסגרת)}} כמו כן אין להכריז על כך אלא ע"י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד "ועל הניסים" אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם=טכבהשם לפני "יהיו לרצון" הוא יגיד "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר..." (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את "ועל הניסים" לפני "הרחמן הוא יזכנו"){{הערה|ט, כב[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=24864&CategoryID=68 מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?]}}: . כמו כן לא אומרים "[[תחנון]]"וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּו". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד א- איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליחל ארך אפיים" בתפילה.

===מתנות לאביונים==={{ערך מורחב|מתנות לאביונים}}'''מתנות לאביונים''' הינה אחת מב[[מצוותתפילת שחרית]] של החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|טקוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלק]] (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממוןלתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, בסכום שיוכלו לקנות בהם כמו כן מי שלא שמע את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב"םפרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|הלכות מגילה פלוח כולל-חב"בד , הלכה ילדעת המג"א סי' תרצ"זד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.

===משתה ושמחה==={{ערך מורחב|משתה ושמחה}}'''משתה ושמחה''' הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[חז"לתפילין]] קבעו שחיוב שתיית השל [[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכירש". ===סדר התפילה===בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת [[מודיםי]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת {{הערה|'התקשרות' גיליון מ'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...עמ' ב[[תפילת שחרית]] של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלק]] וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה18}}), אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה{{מקור}}]] דף י"ד עמ' א}} מובא כמה טעמים לכך:#משום שלא אומרים "הלל" על נס שקרה בחו"ל.#[[קריאת המגילה]] בעצמה נחשבת כ"הלל".

 [[הרבי מלך המשיח]] הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב"ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. את המבצע ייסד הרבי בשנת [[תשכ"א]] אז יצא במכתב לכל המוסדות לצאת במבצע זה.

[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]*תחפושות'''[[תחפושת]]''' - אחד מהמנהגים הוא שהילדים לובשים תחפושת, טעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה ולסמל שגם מתי שיהודי חוטא זה רק "תחפושת חיצונית" כמו מה שהיה בפורים (שעם ישראל נהנה מסעודתו של [[אחשוורוש]]).*'''[[הכאת המן]]*''' - בפורים יש למחות את [[המן]] שהיה מזרע עמלק, המחייה נעשית ע"י הרעשה בעת שמזכירים את שמו ב[[רעשןמגילת אסתר]]ע"י רעשן.*'''דמי פורים''' - בפורים נהוג גם לתת לילדים "דמי פורים".

==ערים בערים מוקפות חומה==ערים המוקפות [[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן [[יהושע בן נון]] בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הודאית הוודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר [[ירושלים]], אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אזכגון: [[צפת]], [[טבריה]], [[עכו]] ועוד.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג ימי ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].

===פורים לעתיד לבואמשולש==={{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבואערך=[[פורים משולש]]}}אמרו כאשר חל פורים ב[[חז"ליום השבת]]{{הערה, אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|מדרש משלי טלוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.}}[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], וכן נפסק להלכה החל ב[[רמבט"ו באדר]], שכן [[י"םד באדר]]{{הערה|הלכות מגילה פבו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת. בקביעות כזו מכונה החג "פורים משולש"ב הלכה יח.}} סדר המצוות בפורים המשולש הוא:*'''ביום שישי, כי אף שכל ה[[יום טוב|מועדיםי"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] יתבטלו בונותנים [[ימות המשיחמתנות לאביונים]].*'''בשבת, חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי ה[[נביאיםט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] והאת הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[כתוביםועל הניסים (פורים)|ועל הנסים]] יתבטלו אז".*'''ביום ראשון, [[מגילת אסתרט"ז באדר]] תשאר נצחית (וכן ה''' - מקיימים את [[הלכהמשתה ושמחה|הלכותסעודת פורים]] בושולחים [[משלוח מנות]].עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[תורה שבעל פהhttps://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א]).}}.

במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; ובבקביעות כזו, הורה [[תורת החסידותהרבי]] מבואר, שאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, לא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי להתאחד עם תושבי [[חז"לירושלים]]בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|[[מסכת חולין|חולין]] ס, ב.שם=מא}} "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן גם לעתיד יהיה מורגש.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג הפורים התרחשו דוקא בזמן הפסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[גלותתש"י]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[מסירות נפשתשי"ד]]; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל{{הערה|1=ראה [[תורה אורתשל"ד]] מגילת אסתר , [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D צד[תשל"ז]], [[תשמ"א]. ], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15940&st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd תשנ"ד"ה ליהודים תרכ"ו]. ], [[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D תשיתשס"בא]]. , [[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D דתשס"ה להבין מרז]], [[תשס"ל כל המועדים תשט"זח]]. , ו[[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&search=%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%90 ד"ה כל המועדים תשכתשפ"א]. ועוד.}}].

==פורים לעתיד לבוא=={{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבוא}}אמרו [[חז"ל]]{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.}}, וכן נפסק להלכה ב[[ירושליםרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב הלכה יח.}}, בשושן הבירה ובערים מוקפות חומה מציינים את כי אף שכל ה[[יום ט"ו באדר כחג פורים לכל דבר טוב|מועדים]] יתבטלו ב[[ימות המשיח]], חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] יתבטלו אז, [[מגילת אסתר]] תשאר נצחית ("שושן פורים"וכן ה[[הלכה|הלכות]] ב[[תורה שבעל פה]]). בשנים בהם ט"ו באדר חל בשבת במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; וב[[תורת החסידות]] מבואר, ולא ניתן לקיים כמה ממצוות החג במשך השבת עצמהשאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים:ביום שישילא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי [[יחז"ד באדרל]], קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים; בשבת מוסיפים את תפילת "{{הערה|[[ועל הניסיםמסכת חולין|חולין]]ס, ב.}} " במהלך התפילה ובברכת המזון; וביום ראשון שולחים מנות איש לרעהו ואישה לרעותהשרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ועורכים את הסעודה החגיגיתולכן גם לעתיד יהיה מורגש.

הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו. הבעיה העיקרית הסיבה לכך היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבתכיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן ה[[גלות]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[פוריםמסירות נפש]] דפרזים. פורים משולש ; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.אור לא מוגבל{{הערה|1===דיני פורים משולש===ביום שישי, ראה [[י"ד באדרתורה אור]] - קוראים את [[מגילת אסתר[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&search=כל+המועדים צד, א]] ונותנים . [[מתנות לאביונים]http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&search=כל+המועדים קיט, ב].בשבת, [[טhttp://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15940&st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד"ה ליהודים תרכ"ו באדר]] - מוסיפים בקריאת התורה ל. [[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&search=כל+המועדים תשי"[[ועל הנסיםב]]".ביום ראשון, [[טhttp://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=כל+המועדים ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז באדר]] - מקיימים את סעודת פורים ושולחים . [[משלוח מנות]http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&search=תשכ%22א ד"ה כל המועדים תשכ"א]. ועוד.}}.

הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה==בתורת החסידות==ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ל[[יום כיפור]] דבר שאף מתבטא בשמו של [[יום הכיפורים]] שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב [[אדמו"ר הזקן]]:{{ציטוטון|פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים}}{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, צה, ד}}, [[הרבי]] מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מ[[יום כיפור]], המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר ל[[גורל]]{{הערה|[[על כן קראו לימים האלו פורים]], [[תשי"ג]]}}, (בפורים ש[[המן]] עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם [[הקב"ה]] בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה{{הערה|תורת מנחם כרך יט, עמ' 186}}, כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של [[יום כיפור]] משום שביום כיפור הגורל היה על השעירים אם לה' או לעזאזל, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילהבעוד בפורים הגורל הוא היה על ה' עצמו או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=241&hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודההעת"ר].}}..

מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון ב[[תורת החסידות]] גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע"ש הפור - הגורל, הוא בתלמוד הירושלמי. כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא במשום ש[[תלמוד בבליהמן]] רוב פוסקי ההלכה קיבלו את דעת הרצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, [[תלמוד ירושלמיהגורל]] בנושא ופסקו שיש לעשות את הסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון, אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.}}.

ברםהסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא ב[[לשון הקודש]], הרב לוי בן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה הרביעית לאלף השישי התנגד לשיטה זוהיא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, והביא ראיות מן התלמוד הבבלי שמהן נובע לכאורה כי לפי התלמוד הבבלי אין לעשות כך (כלומר לשיטתו התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי בעניין זה). כיוון שלפי הכלל המקובל בהלכהגם אז הקב"ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע{{הערה|לקו"ש, כאשר התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי פוסקים הלכה כמו התלמוד הבבליחלק ו', יוצא שלשיטתו יש לערוך סעודת פורים ומשלוח מנות בשבת עצמה, וכך הוא נהג בפועל בירושלים}}.

רוב הפוסקים דחו [[הבעל שם טוב]] הסביר את ראיותיו מן התלמוד הבבלי וטענו שהתלמוד הבבלי ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. כהכרעת רוב הפוסקים נוהגים כיום יהודי רוב העדות – ועורכים יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגלוי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את סעודת הפורים ושולחים מנות ביום ראשוןהנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע"ה}}.

בניגוד לכךב[[גמרא]] מובא על הפסוק "קיבל היהודים את אשר החלו לעשות" {{הערה|אסתר, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי בן חביבט, משום שגם מדברי הכ"ז}} שבעת [[רמבמתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשוורוש"םהם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ"ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] משתמע כשיטתומוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&CategoryID=200&SubjectID=13 עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב"ד אורג}}.

חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג [[אדמו"ר הרש"ב ]] להתוועד עם החסידים בכל שנה{{הערה|אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: [[שמחת תורה]], [[י"ט כסלו]], וחג הפורים.}}, וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.

בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות של שנחרטו בזכרון בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.

*'''פורים תרפ"א''' - על אף שאדמוש[[אדמו"ר הריי"צ ]] היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.

*'''פורים תשי"ח(תשח"י)''' - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.*'''פורים תשכ"ו''' - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הקבוקים הבקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו{{הערה|[https://col.org.il/news/133336 הרכב התרסק, המצלמה נלקחה; אבל התמונה שרדה כדי לספר{{col}}]}}.

 == ראו גם ==*[[מגילת אסתר]]*[[משלוח מנות]]*[[מתנות לאביונים]]*[[משתה ושמחה]]*[[מבצע פורים]]*[[פורים תשי"ג]]*[[נס מבצע '''פורים תשל"ו]]''' - הרבי מעורר לראשונה על תקנת "הנחת תפילין דר"ת".

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ"ב] {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 [[התוועדות]] פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}*'''[https://col.org.il/news/129503 מהות חג הפורים על פי החסידות: שיעור מיוחד מהרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}*כתבות במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/Purim-With-the-Rebbe בחצר המלך - פורים עם הרבי] {{*}} [https://derher.org/Mivtza-Purim מבצע פורים] {{*}} [https://derher.org/Heavenly-Affairs ענינים שמימיים - פורים תשי"ג] {{*}} [https://derher.org/Purim-5718 הפורים האגדי - פורים תשי"ח]''' (אנגלית)*'''[https://anash.org/watch-purim-with-the-rebbe/ פורים עם הרבי]''', לקט הפקות וידאו הסוקרות את חג הפורים עם הרבי לאורך השנים {{אנש}}{{וידאו}} (אנגלית)*הרב מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view מאמרי הרבי בחג הפורים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 19*הרב יוסף כצמאן '''[https://sinun770.org/ תיאור מאורעות פורים בחצר הרבי לאורך השנים]''' (אידיש) {{שמע}}

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 [[התוועדות]] פורים תשל"ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים [[תשמ"ב]] בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 [[התוועדות]] פורים תשמ"ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}*'''[https://col.org.il/news/129544 התוועדות חג הפורים תשמ"ו בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידאו}}{{COL}}*[httphttps://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=1&hilite=c1d80927-6f52-49a5-9342-1c8e82d595a0 מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי] - [[אתר היברובוקס]]*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&st=&pgnum=154&hilite= שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - [[אתר היברובוקס]]*[httphttps://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&hilite=36392c3c-84e7-47fa-8ed0-c6f1a47ac4b2&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=1 תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]

===מנהגיםהלכות ומנהגים===*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-18-05-58-מדריך-הלכתי-פורים-תשפא-להפצה-1.pdf הלכה למעשה: חג הפורים]''', תדפיס מתוך הספר, בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]]*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-21-06-45-ספר-המנהגים-לפורים.pdf ספר המנהגים חב"ד - חג הפורים, עם פיענוח המראי מקומות]''' {{PDF}}{{אינפו}}

*[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים]{{PDF}} *'''[https://chabad.info/beis- [[אתר torah4blind]medrash/654711/ מתכוננים לפורים עם מכון הלכה חב"ד]''', הלכות ומנהגי פורים עם הרב שלמה הלפרן {{וידפו}}