שינויים

{{להשלים|כל הערך=כן}}[[תמונהקובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפוריםתנש"א]][[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]

'''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי [[חז"ל ]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]] ומקורו כבר הוזכר בנ, ומוזכר ב[[תנ"ך במגילת ]] ב[[מגילת אסתר]]. הוא חל ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] , כ[[ירושלים]] , חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ערב החג, [[י"ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].

החג נקבע לזכר הנס ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן הגלות [[גלות פרס]] שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]] , בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף . הצלה שהתגלגלה על ידי ששנים רבות קודם נלקחה פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתרהמלכה]] לבית המלכות ובהנהגת מרדכי היהודי.

החג נקבע כ"ימי משתה ושמחה" ומצוותיולחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: [[קריאת המגילה ]] בלילה וביום, [[משתה ושמחה|סעודה ומשתה]], [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית [[עמלק]], אמירת '[[ועל הניסים]]' בתפילה ובברכת המזון, ומתנות לאביוניםואיסור [[הספד]] ו[[תענית]]. ועוד כמו כן קיימים בו מנהגים רבים- כמו [[תחפושות]], [[הכאת המן]] שתייה '[[עד דלא ידע]]' ועוד. כמו כן יום לפני החג נוהגים לצום צום הרבי עורר על [[תענית אסתרמבצע פורים]] לזכר דברי הצומות שצמו היהודים בזמן ההוא, במסגרתו חסידי חב"ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.

החג נחוג בשמחה עצומה ללא הגבלות והוא הושווה בחזבאופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - "עד דלא ידע"ל למעלת [[יום הכיפורים]], היא מבטאת את מעלתם הרבה שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של בני ישראל שדווקא בחושך הגלות שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו וקבלו עול תורה בהתקשרות מרצונם ובחרו להתחבר לה' ומצוותיו במסירות מתוך [[מסירות נפש]]. החג אף מבטא את ההכרה בהנהגת ה' עם ישראל שבכל מצב הם אינם נמצאים תחת שליטת הטבעבגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטל בעתיד]], בימות המשיח.

הרקע לחג לימי הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{מקורהערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].

=== קביעת החג היום ==={{להשלים}}קביעת חג יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר ({{הערה|פרק ט, כ-לב).}}: {{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה....לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. "ויכתוב מרדכי" "וישלח ספרים" ולאחרי זה שוב "ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית" ושוב "וישלח ספרים" "ומאמר אסתר קיים..ונכתב בספר".

בכתיבתה של אסתר לפי [[רש"י]] משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שארות שאגרות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים.{{הערה|אבן עזרא על הפסוקים.}}.

ודבריה שנכתבו בספר ("ומאמר אסתר..ונכתב בספר") מפרש [[רש"י]] כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ"ד ספרי ה[[תנ"ך]]. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.====תאריך הקביעה====

[[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]===מקרא מגילהמצוות החג===*'''[[קריאת המגילה|מקרא מגילה]]''' - ממצוות החג היום הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן בלילה והן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.*'''[[משלוח מנות]]''' - משלוח מנות הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.*'''[[מתנות לאביונים]]''' - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג המינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.*'''[[משתה ושמחה]]''' - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז"ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". הרבי הוסיף שמי שגילו תחת ארבעים שחל עליו איסור לומר לחיים ישכר את עצמו בתורת הפורים עד שלא יבדיל בין מדרגת ארור המן למדרגת ברוך מרדכי.

===משלוח מנותסדר התפילה==={{ערך מורחבחלונית|כותרת=נוסח "ועל הניסים"|תוכן={{ציטוטון|משלוח מנותוְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:}}{{ש}}'''משלוח מנות''' הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכבציטוטון|טבִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, כב.לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח. ===מתנות לאביונים==={{ערך מורחב|מתנות לאביונים}}'''מתנות לאביונים''' הינה אחת מקודם [[תפילת ערבית]] ו[[מצוותתפילת שחרית]] החג המוזכרת במגילת אסתראסור לאכול עד שקוראים במגילה{{הערה|שם=טכב|טשו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, כבושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת בכל אחת מתפילות החג מינימלית לכל אחד מהם. וגם ב[[ברכת המזון]] מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[הרמב"םשמונה עשרה]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב, הלכה יתפילת "זועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר..}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה. ===משתה ושמחה===" {{ערך מורחבכתב קטן|משתה ושמחה(ראה מסגרת)}}כמו כן אין להכריז על כך אלא ע"י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד "ועל הניסים" אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'''משתה ושמחה''' הינה המצווה העיקרית של החג" יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם השם לפני "יהיו לרצון" הוא יגיד "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר... באופן כללי חיוב המצווה " (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את "ועל הניסים" לפני "הרחמן הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילהיזכנו"){{הערה|שם[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=24864&CategoryID=טכב68 מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?]}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חזכמו כן לא אומרים "ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[ייןתחנון]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכיו"א-ל ארך אפיים"בתפילה.

===סדר התפילה===בכל אחת מתפילות ב[[תפילת שחרית]] של החג מוסיפים בברכת קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[מודיםעמלק]] שבתפילת ה(שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[שמונה עשרהפרשת זכור]]יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, תפילת כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי'על הניסיםתרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}.. בימי מרדכי ואסתר...'

בלאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילת שחריתתפילין]] של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלקרש"י]] וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה{{הערה|'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18}}), אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה{{מקור}}]] דף י"ד עמ' א}} מובא כמה טעמים לכך:#משום שלא אומרים "הלל" על נס שקרה בחו"ל.#[[קריאת המגילה]] בעצמה נחשבת כ"הלל".

 [[הרבי מלך המשיח]] הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב"ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. את המבצע ייסד הרבי בשנת [[תשכ"א]] אז יצא במכתב לכל המוסדות לצאת במבצע זה.

[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]*תחפושות'''[[תחפושת]]''' - אחד מהמנהגים הוא שהילדים לובשים תחפושת, טעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה ולסמל שגם מתי שיהודי חוטא זה רק "תחפושת חיצונית" כמו מה שהיה בפורים (שעם ישראל נהנה מסעודתו של [[אחשוורוש]]).*'''[[הכאת המן*]]''' - בפורים יש למחות את [[המן]] שהיה מזרע עמלק, המחייה נעשית ע"י הרעשה בעת שמזכירים את שמו ב[[מגילת אסתר]] ע"י רעשן.*'''דמי פורים''' - בפורים נהוג גם לתת לילדים "דמי פורים".

==ערים בערים מוקפות חומה==ערים המוקפות [[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן [[יהושע בן נון]] בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הודאית הוודאית היחידה שהיתה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר [[ירושלים]], אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אזכגון: [[צפת]], [[טבריה]], [[עכו]] ועוד.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג ימי ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן ה[[גלות]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[מסירות נפש]]; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&search=%D7%9B%D7%9Cכל+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D המועדים צד, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&search=%D7%9B%D7%9Cכל+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D המועדים קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15940&st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד"ה ליהודים תרכ"ו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&search=%D7%9B%D7%9Cכל+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D המועדים תשי"ב]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=%D7%9B%D7%9Cכל+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D המועדים ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&search=תשכ%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%90 22א ד"ה כל המועדים תשכ"א]. ועוד.}}. ==בתורת החסידות==ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ל[[יום כיפור]] דבר שאף מתבטא בשמו של [[יום הכיפורים]] שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב [[אדמו"ר הזקן]]:{{ציטוטון|פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים}}{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, צה, ד}}, [[הרבי]] מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מ[[יום כיפור]], המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר ל[[גורל]]{{הערה|[[על כן קראו לימים האלו פורים]], [[תשי"ג]]}}, (בפורים ש[[המן]] עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם [[הקב"ה]] בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה{{הערה|תורת מנחם כרך יט, עמ' 186}}, כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של [[יום כיפור]] משום שביום כיפור הגורל היה על השעירים אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה על ה' עצמו או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=241&hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר].}}.. ב[[תורת החסידות]] גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע"ש הפור - הגורל, הוא משום ש[[המן]] רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, [[הגורל]], אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.}}. הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא ב[[לשון הקודש]], היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב"ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע{{הערה|לקו"ש, חלק ו', פורים}}.

==פורים קטן=={{ערך מורחב|ערך=[[פורים קטןהבעל שם טוב]]}}כאשר השנה הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[שנה מעוברתגלות]] וישנם שני חודשי אדרוהוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, חוגגים שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגלוי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את חג הפורים בחודש השני הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (הקרוי גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע"ה}}. ב[[אדר ב'גמרא]])מובא על הפסוק "קיבל היהודים את אשר החלו לעשות" {{הערה|אסתר, ט, ואילו יכ"ד באדר ראשון נקרא בשם ז}} שבעת [[פורים קטןמתן תורה]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדתקיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשוורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|לשון הרמשבת, פ"ח, א בנוגע לפורים קטן}}, והובא בנוגע למעשה בפועל ב[[לוח כולל תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&CategoryID=200&SubjectID=13 עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע]] ביום זה.באתר חב"ד אורג}}. ==במחיצת רבותינו נשיאינו==חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] להתוועד עם החסידים בכל שנה{{הערה|אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: [[שמחת תורה]], ובאי אמירת [[תחנוןי"ט כסלו]], וחג הפורים.}}, וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו. בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות שנחרטו בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.

== ראו גם לקריאה נוספת==*[[מגילת אסתר]]'''אתחיל לומר מאמר חסידות והם יתבטלו''', תיאור חג הפורים האחרון במחיצת אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"פ, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 44*[[משלוח מנות]]'''הפורים של הרבי החדש''', תיאור חג הפורים תשי"א אצל הרבי בתרגום מאידיש מהעיתון 'פארווערטס', שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 49*[[מתנות לאביונים]]*[[משתה ושמחה]]'''כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו''', תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 25*[[מבצע פורים]]*[[פורים תשי'''10 עובדות חב"ג]]*[[נס מבצע דיות - פורים תשל"ו]]מיוחדים בליובאוויטש''', שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ"ב] {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 [[התוועדות]] פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}*'''[https://col.org.il/news/129503 מהות חג הפורים על פי החסידות: שיעור מיוחד מהרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}*כתבות במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/Purim-With-the-Rebbe בחצר המלך - פורים עם הרבי] {{*}} [https://derher.org/Mivtza-Purim מבצע פורים] {{*}} [https://derher.org/Heavenly-Affairs ענינים שמימיים - פורים תשי"ג] {{*}} [https://derher.org/Purim-5718 הפורים האגדי - פורים תשי"ח]''' (אנגלית)*'''[https://anash.org/watch-purim-with-the-rebbe/ פורים עם הרבי]''', לקט הפקות וידאו הסוקרות את חג הפורים עם הרבי לאורך השנים {{אנש}}{{וידאו}} (אנגלית)*הרב מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view מאמרי הרבי בחג הפורים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 19*הרב יוסף כצמאן '''[https://sinun770.org/ תיאור מאורעות פורים בחצר הרבי לאורך השנים]''' (אידיש) {{שמע}}

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 [[התוועדות]] פורים תשל"ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים [[תשמ"ב]] בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 [[התוועדות]] פורים תשמ"ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}*'''[https://col.org.il/news/129544 התוועדות חג הפורים תשמ"ו בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידאו}}{{COL}}*[httphttps://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=1&hilite=c1d80927-6f52-49a5-9342-1c8e82d595a0 מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי] - [[אתר היברובוקס]]*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&st=&pgnum=154&hilite= שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - [[אתר היברובוקס]]*[httphttps://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&hilite=36392c3c-84e7-47fa-8ed0-c6f1a47ac4b2&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=1 תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]

===מנהגיםהלכות ומנהגים===*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-18-05-58-מדריך-הלכתי-פורים-תשפא-להפצה-1.pdf הלכה למעשה: חג הפורים]''', תדפיס מתוך הספר, בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]]*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-21-06-45-ספר-המנהגים-לפורים.pdf ספר המנהגים חב"ד - חג הפורים, עם פיענוח המראי מקומות]''' {{PDF}}{{אינפו}}

*[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים]{{PDF}} - [[אתר torah4blind]]*'''[[קטגוריהhttps://chabad.info/beis-medrash/654711/ מתכוננים לפורים עם מכון הלכה חב"ד]''', הלכות ומנהגי פורים|*]]עם הרב שלמה הלפרן {{וידפו}}