עריכת הדף "פורים"

[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש"א]][[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=נושא חג הפורים|אחר=מאורעות וימי חב"ד שהתרחשו בפורים|ראו=[[י"ד באדר]]}}
'''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי [[חז"ל]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]], ומוזכר ב[[תנ"ך]] ב[[מגילת אסתר]]. ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], כ[[ירושלים]], חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ערב החג, [[י"ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].

החג נקבע לזכר ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן [[גלות פרס]] שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]], בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]].

לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: [[קריאת המגילה]] בלילה וביום, [[משתה ושמחה|סעודה ומשתה]], [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית [[עמלק]], אמירת '[[ועל הניסים]]' בתפילה ובברכת המזון, ואיסור [[הספד]] ו[[תענית]]. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו [[תחפושות]], [[הכאת המן]] שתייה '[[עד דלא ידע]]' ועוד. הרבי עורר על [[מבצע פורים]], במסגרתו חסידי חב"ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.

באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - "עד דלא ידע", שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה' מתוך [[מסירות נפש]]. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטל בעתיד]], בימות המשיח.
==מקורו==
===הרקע ההיסטורי===
{{ערך מורחב|מגילת אסתר}}
הרקע לימי הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{הערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].

נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים.

=== קביעת היום ===
קביעת יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר{{הערה|פרק ט, כ-לב.}}:
{{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:}}

מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. "ויכתוב מרדכי" "וישלח ספרים" ולאחרי זה שוב "ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית" ושוב "וישלח ספרים" "ומאמר אסתר קיים.. ונכתב בספר".

רש"י מפרש שכתיבת המגילה נעשתה על ידי מרדכי ולזה כוונת הפסוק "ויכתוב מרדכי". ובנוסף שלח אגרות לתפוצות ישראל בכדי שישמרו את חג הפורים בכל שנה ושנה.

בכתיבתה של אסתר לפי [[רש"י]] משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שאגרות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים{{הערה|אבן עזרא על הפסוקים.}}.

ודבריה שנכתבו בספר ("ומאמר אסתר.. ונכתב בספר") מפרש [[רש"י]] כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ"ד ספרי ה[[תנ"ך]]. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.

==מצוות החג ומנהגיו==
[[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]
===מצוות החג===
*'''[[קריאת המגילה|מקרא מגילה]]''' - ממצוות היום הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן בלילה והן ביום. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.
*'''[[משלוח מנות]]''' - משלוח מנות הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
*'''[[מתנות לאביונים]]''' - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג המינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.
*'''[[משתה ושמחה]]''' - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז"ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". הרבי הוסיף שמי שגילו תחת ארבעים שחל עליו איסור לומר לחיים ישכר את עצמו בתורת הפורים עד שלא יבדיל בין מדרגת ארור המן למדרגת ברוך מרדכי.

===סדר התפילה===
{{חלונית
|כותרת=נוסח "ועל הניסים"
|תוכן={{ציטוטון|וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:}}{{ש}}
{{ציטוטון|בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃}}
}}
קודם [[תפילת ערבית]] ו[[תפילת שחרית]] אסור לאכול עד שקוראים במגילה{{הערה|שו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.}}, בכל אחת מתפילות החג וגם ב[[ברכת המזון]] מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר..." {{כתב קטן|(ראה מסגרת)}} כמו כן אין להכריז על כך אלא ע"י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד "ועל הניסים" אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם השם לפני "יהיו לרצון" הוא יגיד "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר..." (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את "ועל הניסים" לפני "הרחמן הוא יזכנו"){{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=24864&CategoryID=68 מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?]}}. כמו כן לא אומרים "[[תחנון]]" ו"א-ל ארך אפיים" בתפילה.

ב[[תפילת שחרית]] של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלק]] (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}.

לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילין]] של [[רש"י]]{{הערה|כן נהג תמיד המוהל הרה"ח ר' יעקב-יוסף רסקין ע"ה ('התקשרות' גיליון מ עמ' 18), כדעת תה"ד סי' רסו, ב"י בבדק-הבית יו"ד סו"ס רס"ב, שו"ת הרדב"ז ח"א סי' רנא, הפר"ח והגר"א סו"ס תרצ"ג והפרמ"ג סו"ס תרפ"ז, מנהג פרנקפורט שהובא בהגהה במהרי"ל  דלהלן, ומנהג הספרדים כמובא בכף-החיים סי' תרצ"ג ס"ק ל. בלוח כולל-חב"ד כתב למול לפני קריאת המגילה, ע"פ הרמ"א שם ממהרי"ל, וכן מנהג העולם האשכנזים כמ"ש המשנ"ב סו"ס תרפ"ז מהח"א. וראה מהרי"ל עמ' תכו, וש"נ. אוצר-הברית ח"א עמ' רעח.}}, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|מגילה{{מקור}}}} מובא כמה טעמים לכך:

===מבצע פורים===
{{ערך מורחב|מבצע פורים}}
[[הרבי]] הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב"ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. את המבצע ייסד הרבי בשנת [[תשכ"א]] אז יצא במכתב לכל המוסדות לצאת במבצע זה.

===מנהגי פורים===
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]
*'''[[תחפושת]]''' - אחד מהמנהגים הוא שהילדים לובשים תחפושת, טעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה ולסמל שגם מתי שיהודי חוטא זה רק "תחפושת חיצונית" כמו מה שהיה בפורים (שעם ישראל נהנה מסעודתו של [[אחשוורוש]]).
*'''[[הכאת המן]]''' - בפורים יש למחות את [[המן]] שהיה מזרע עמלק, המחייה נעשית ע"י הרעשה בעת שמזכירים את שמו ב[[מגילת אסתר]] ע"י רעשן.
*'''דמי פורים''' - בפורים נהוג גם לתת לילדים "דמי פורים".

==בערים מוקפות חומה==
[[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]
ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן [[יהושע בן נון]] בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הוודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר [[ירושלים]], אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז כגון: [[צפת]], [[טבריה]], [[עכו]] ועוד.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת ימי ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].

הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים.

===פורים משולש===
{{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}}
כאשר חל פורים ב[[יום השבת]], אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט"ו באדר]], שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת. בקביעות כזו מכונה החג "פורים משולש".

סדר המצוות בפורים המשולש הוא:
*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הניסים (פורים)|ועל הנסים]]".
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.

בקביעות כזו, הורה [[הרבי]] להתאחד עם תושבי [[ירושלים]] בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|שם=מא}}.

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], ו[[תשפ"א]].

==פורים קטן==
{{ערך מורחב|ערך=[[פורים קטן]]}}
כאשר השנה היא [[שנה מעוברת]] וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי [[אדר ב']]), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם [[פורים קטן]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת{{הערה|לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל ב[[לוח כולל חב"ד]] ביום זה.}}, ובאי אמירת [[תחנון]].

==פורים לעתיד לבוא==
{{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבוא}}
אמרו [[חז"ל]]{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.}}, וכן נפסק להלכה ב[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב הלכה יח.}}, כי אף שכל ה[[יום טוב|מועדים]] יתבטלו ב[[ימות המשיח]], חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] יתבטלו אז, [[מגילת אסתר]] תשאר נצחית (וכן ה[[הלכה|הלכות]] ב[[תורה שבעל פה]]).

במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; וב[[תורת החסידות]] מבואר, שאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, לא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת חולין|חולין]] ס, ב.}} "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן גם לעתיד יהיה מורגש.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן ה[[גלות]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[מסירות נפש]]; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&search=כל+המועדים צד, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&search=כל+המועדים קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15940&st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד"ה ליהודים תרכ"ו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&search=כל+המועדים תשי"ב]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=כל+המועדים ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&search=תשכ%22א ד"ה כל המועדים תשכ"א]. ועוד.}}.

==בתורת החסידות==
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ל[[יום כיפור]] דבר שאף מתבטא בשמו של [[יום הכיפורים]] שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב [[אדמו"ר הזקן]]:{{ציטוטון|פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים}}{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, צה, ד}}, [[הרבי]] מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מ[[יום כיפור]], המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר ל[[גורל]]{{הערה|[[על כן קראו לימים האלו פורים]], [[תשי"ג]]}}, (בפורים ש[[המן]] עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם [[הקב"ה]] בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה{{הערה|תורת מנחם כרך יט, עמ' 186}}, כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של [[יום כיפור]] משום שביום כיפור הגורל היה על השעירים אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה על ה' עצמו או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=241&hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר].}}..

ב[[תורת החסידות]] גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע"ש הפור - הגורל, הוא משום ש[[המן]] רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, [[הגורל]], אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.}}.

הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא ב[[לשון הקודש]], היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב"ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע{{הערה|לקו"ש, חלק ו', פורים}}.

[[הבעל שם טוב]] הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגלוי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע"ה}}.

ב[[גמרא]] מובא על הפסוק "קיבל היהודים את אשר החלו לעשות" {{הערה|אסתר, ט, כ"ז}} שבעת [[מתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשוורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ"ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&CategoryID=200&SubjectID=13 עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב"ד אורג}}.

==במחיצת רבותינו נשיאינו==
חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] להתוועד עם החסידים בכל שנה{{הערה|אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: [[שמחת תורה]], [[י"ט כסלו]], וחג הפורים.}}, וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.

בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות שנחרטו בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.

להלן רשימה חלקית:
*'''פורים תר"פ''' - חג הפורים האחרון עם אדמו"ר הרש"ב, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו. אדמו"ר הרש"ב קיים תחת שלטון הבולסביקים התוועדות ארוכה שנמשכה 12 שעות רצופות. בעיצומה של ההתוועדות נכנסו חיילי הבולשת עם נשק שלוף ואדמו"ר הרש"ב לא התפעל ואמר "נאמר חסידות והם יתבטלו", ופתח באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק', שהיה המאמר האחרון שאמר בפני החסידים.
*'''פורים תרפ"א''' - על אף ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.
*'''פורים תרפ"ז''' - למרות האיומים המפורשים מצד אנשי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]], התוועד הרבי במשך 15 שעות ודיבר בחריפות נגד הגזירות על החינוך היהודי ברוסיה. הרבי אף התבטא שכל מי שיש לו בן וימסור אותו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקים, לא יוציא את שנתו. באמצע ההתוועדות הרבי התעלף מרוב התרגשות, ולאחר שעתיים מנוחה חזר להתוועד.
===אצל הרבי===
*'''פורים תשי"ג''' - באופן חריג הרבי אמר 2 מאמרים במהלך ההתוועדות, וסיפר סיפור שמיימי על מאורע מזמן אדמו"ר הרש"ב, וכעבור זמן נודע על מותו הפתאומי של סטאלין באותה שעה{{הערה|הרבי אף הסכים להגיה את הפתח דבר בו הוזכר הקשר בין הסיפור והמאמר.}}.
*'''פורים תשט"ו''' - במהלך ההתוועדות הציע הרבי לנוכחים להרים את יד ימין כדי לקבל על עצמם את נסיון העשירות.
*'''פורים תשי"ח (תשח"י)''' - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.
*'''פורים תשכ"ו''' - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הבקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו{{הערה|[https://col.org.il/news/133336 הרכב התרסק, המצלמה נלקחה; אבל התמונה שרדה כדי לספר{{col}}]}}.
*'''פורים תשל"א''' - ה[[פרזידנט (תואר)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ר]] ביקר בחצרות קודשנו והשתתף בקריאת המגילה, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה למעלה מ-4 שעות.
* '''פורים תשל"ו''' - הרבי מעורר לראשונה על תקנת "הנחת תפילין דר"ת".

==לקריאה נוספת==
*'''אתחיל לומר מאמר חסידות והם יתבטלו''', תיאור חג הפורים האחרון במחיצת אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"פ, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 44
*'''הפורים של הרבי החדש''', תיאור חג הפורים תשי"א אצל הרבי בתרגום מאידיש מהעיתון 'פארווערטס', שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 49
*'''כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו''', תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 25
*'''10 עובדות חב"דיות - פורים מיוחדים בליובאוויטש''', שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ"ב] {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74768 הרבי בחג הפורים ● תמונות מיוחדות] - {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60378 נס פורים 5751 - החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ"]''' - חוברת על ניסי [[מלחמת המפרץ]] - {{אינפו|}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view?usp=sharing עושה כעת סדרים בפטרבורג]''', בתוך מגזין 'ובאותו הזמן' עמוד 28, בהוצאת ארגון [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]] {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/03/10-03-2024-18-31-28-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf אל תיכנע לגורל]'''{{הערה|תדפיס מהספר מועדים ומודעות - מודעות חסידית סביב חגי ישראל ומעגל השנה היהודי והחסידי.}} מודעות חסידית על חג הפורים - הרב יצחק ערד {{PDF}}    

===שונות===
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 התוועדות פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}
*'''[https://col.org.il/news/129503 מהות חג הפורים על פי החסידות: שיעור מיוחד מהרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*כתבות במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/Purim-With-the-Rebbe בחצר המלך - פורים עם הרבי] {{*}} [https://derher.org/Mivtza-Purim מבצע פורים] {{*}} [https://derher.org/Heavenly-Affairs ענינים שמימיים - פורים תשי"ג] {{*}} [https://derher.org/Purim-5718 הפורים האגדי - פורים תשי"ח]''' (אנגלית)
*'''[https://anash.org/watch-purim-with-the-rebbe/ פורים עם הרבי]''', לקט הפקות וידאו הסוקרות את חג הפורים עם הרבי לאורך השנים {{אנש}}{{וידאו}} (אנגלית)
*הרב מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view מאמרי הרבי בחג הפורים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 19
*הרב יוסף כצמאן '''[https://sinun770.org/  תיאור מאורעות פורים בחצר הרבי לאורך השנים]''' (אידיש) {{שמע}}

=== שיחות הרבי ===
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 התוועדות פורים תשל"ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים תשמ"ב בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 התוועדות פורים תשמ"ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129544 התוועדות חג הפורים תשמ"ו בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818 מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי] - [[אתר היברובוקס]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&st=&pgnum=154&hilite= שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - אתר היברובוקס
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037 תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]

===הלכות ומנהגים===
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-18-05-58-מדריך-הלכתי-פורים-תשפא-להפצה-1.pdf הלכה למעשה: חג הפורים]''', תדפיס מתוך הספר, בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]]
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-21-06-45-ספר-המנהגים-לפורים.pdf ספר המנהגים חב"ד - חג הפורים, עם פיענוח המראי מקומות]''' {{PDF}}{{אינפו}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/24/625213507911.html לקט מנהגי הרבי לחג הפורים] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון לשבת פרשת צו תשע"ו
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים] {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/654711/ מתכוננים לפורים עם מכון הלכה חב"ד]''', הלכות ומנהגי פורים עם הרב שלמה הלפרן {{וידפו}}

{{פורים}}
{{חגים ומועדים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 ב[[תפילת שחרית]] של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלק]] (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}.
-לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילין]] של [[רש"י]]{{הערה|'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18}}), אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה]] דף י"ד עמ' א}} מובא כמה טעמים לכך:
+לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילין]] של [[רש"י]]{{הערה|כן נהג תמיד המוהל הרה"ח ר' יעקב-יוסף רסקין ע"ה ('התקשרות' גיליון מ עמ' 18), כדעת תה"ד סי' רסו, ב"י בבדק-הבית יו"ד סו"ס רס"ב, שו"ת הרדב"ז ח"א סי' רנא, הפר"ח והגר"א סו"ס תרצ"ג והפרמ"ג סו"ס תרפ"ז, מנהג פרנקפורט שהובא בהגהה במהרי"ל  דלהלן, ומנהג הספרדים כמובא בכף-החיים סי' תרצ"ג ס"ק ל. בלוח כולל-חב"ד כתב למול לפני קריאת המגילה, ע"פ הרמ"א שם ממהרי"ל, וכן מנהג העולם האשכנזים כמ"ש המשנ"ב סו"ס תרפ"ז מהח"א. וראה מהרי"ל עמ' תכו, וש"נ. אוצר-הברית ח"א עמ' רעח.}}, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|מגילה{{מקור}}}} מובא כמה טעמים לכך:
-#משום שלא אומרים "הלל" על נס שקרה בחו"ל.
-#[[קריאת המגילה]] בעצמה נחשבת כ"הלל".
 ===מבצע פורים===