פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,286 בתים ,  18 אפריל
{{סדר ההשתלשלותשכתוב|ספר הערכים וירטואלי כפשוטו ממש... עם כל החסרונות שבזה {{קריצה}}}}{{עולמות אבי"ע}}'''עתיק יומין''' הינו (נקרא גם '''עתיק''') הוא [[פרצוף]] פנימיות ה[[פרצוףספירת הכתר|כתר]] של פנימיות [[עולם האצילות]], הוא '[[כתר עליון|כתר העליון]], ' שהוא ה"ממוצע" שעושה את ה"גישור" בין ה[[ספירת הכתראור אין סוף]] של ל[[עולם האצילות]] ומהווה את המקור הקדום של [[סדר השתלשלות]]. שפנימיות 'עתיק' נחשב לדרגה התחתונה של ה[[כתר עליוןאור אין סוף]] אך ברמה כזאת שעדיין אין לו שייכות ל[[סדר השתלשלות]] כלולה מ. בעוד ה"עתיק" נחשב לפנימיות והחלק העליון של הכתר, [[עשר ספירותאריך אנפין]] ובנחשב לחיצוניות והחלק התחתון יותר של הכתר בו מתחיל האור אין סוף להצטמצם וליצור את סדר השתלשלות דרך ספירת ה[[התכללות|התכללותםחכמה דאצילות]] יחד נקראים בשם עתיק יומין.
מבואר כי לשון ה'עתיק יומין הוא שנעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם. ש' [[אריך אנפיןהתכללות|כלול]] הוא בבחינת מ[[סובבעשר ספירות]] לעולמות המהווים יחד את פרצוף עתיק יומין{{מקור}}. [[אבי"עספירת הדעת]], ועתיק יומין דעתיק הוא גבוה יותר ואפילו אינו בבחינת מקור ה[[סובבתורה]].
'עתיק יומין' נקרא "עתיק" מלשון "נעתק" ו"נבדל", ש'נעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם', כלומר: [[אבי"ע|ארבעת העולמות]] הרוחניים נבראו על-ידי [[סדר השתלשלות]], הספירה הראשונה ששייכת לסדר ההשתלשלות זוהי [[חכמה דאצילות|ספירת החכמה של עולם האצילות]] השואבת כוחות מ[[אריך אנפין]] - שהוא החלק התחתון והחיצוני של [[הכתר העליון]], אך "עתיק" שהוא החלק העליון והפנימי של הכתר העליון כשמו הוא "נעתק" ו"נבדל" מכל בחינה של צמצום והסתרה של האור האלוקי. [[אריך אנפין]] מהוה בחינת ה[[סובב]] לעולמות [[אבי"ע]], ועתיק יומין הוא גבוה אף יותר מזאת ואינו נכלל אפילו בבחינת [[סובב]].
==בחזון דניאל==
בחזון דניאל נאמר (ז, ט):
"חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְ'''עַתִּיק יוֹמִין''' יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק".
[בתרגום ללשון הקודש: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְ'''עַתִּיק יָמִין''' יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת]
==בחזון דניאל==בחזון דניאל נאמר: "חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב, לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא, כרסיה שביבין די נור, גלגלוהי נור דלק". ומובן שפירוש "ועתיק יומין יתב" מכוון על הקב"ה, ועליו נאמר כי "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא". ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי בחינת "עתיק יומין" היא בחינה גבוהה באלוקות, הגבוהה מן ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]], ואף מן פרצוף [[אריך אנפין]].
מבואר כי ענין "לבושיה כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקא" קשור בענין ה[[מצוות]] וה[[תורה]]. שענין "לבושיה כתלג חיור" הוא לבוש מלכות שבו נתלבש הקב"ה, שעשה לבוש והסתר להתלבש בבחינת מלוכה, וזהו ענין ה[[מצוות]], שהם מצוות המלך שיהיה ביטול היש לאין. וענין "שער רישיה כעמר נקא" הוא ענין פרטי ההלכות של ה[[תורה]], שהמשכת המצוות לעולם הזה הוא בפרטים ודקדוקים רבים, וזהו כמשל ה[[שערות]].
עוד מבואר כי "לבושיה כתלג חיור" מכוון על פרצוף [[אריך אנפין]] המלביש לפרצוף עתיק יומין. ו"שער רישיה כעמר נקא" מכוון על [[אריך אנפין]], שזהו שער רישיה של אריך אנפין. וזהו כפי שמבואר כי שורש ה[[מצוות]] הוא ב[[גלגלתא]] של [[אריך אנפין]].
==פנימיות וחיצוניות עתיק יומין==
פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת [[פנימיות]] ו[[חיצוניות]]. ש[[פנימיות]] פרצוף עתיק יומין, שהוא [[שלוש ראשונות]] שלו, הוא בבחינת [[מלכות דאין סוף]], ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף [[אריך אנפין]]. וזהו ענין [[רישא דלא אתיידע]], שאפילו [[אריך אנפין]] לא ידע לה. ו[[חיצוניות]] פרצוף עתיק יומין הוא [[שבע תחתונות]] שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות ב[[אריך אנפין]]. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי [[שבע תחתונות]] של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף [[אריך אנפין]] הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים.
מבואר כי ענין [[מצוות עשה]] הוא מ[[שבע תחתונות]] של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ו[[מצוות לא תעשה]] הוא מ[[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של [[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא.
 
==דעת דעתיק==
'''דעת דעתיק''' הוא ספירת ה[[דעת]] של [[פרצוף]] [[עתיק יומין]]. מבואר כי ענין דעת דעתיק הוא מקור ה[[תורה]] והוא המשכה מפנימיות ה[[כתר]]. מבואר כי שורש ה[[תורה]] הוא בבחינת ה[[דעת]] הכולל [[חסד]] ו[[גבורה]]. שענין של [[רמ"ח מצוות עשה]] ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הוא [[חסד]] ו[[גבורה]]. וכן [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] הוא בבחינת [[חסד]] ו[[גבורה]], ש[[תורה שבעל פה]] הוא בבחינת לא תעשה, שרובה סייגים וגדרות. ומבואר כי הדעת שהוא מקור ל[[תורה]] הוא דעת דעתיק.
==ראו גם==
*[[כתר עליון]]
*[[אריך אנפין]] ==קישורים חיצוניים==*הרב נחמן לרנר, '''[https://rabbi24.com/wp-content/uploads/formidable/64/444444444448763964363876380463864876387468763874632.mp4 פנימיות אבא פנימיות עתיק]''', מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית' {{וידאו}} {{קישור שבור|}}
[[קטגוריה:ערכים בלימוד עולמות]][[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:עתיק]]
4,555

עריכות