עריכת הדף "עתיק יומין"

{{שכתוב|ספר הערכים וירטואלי כפשוטו ממש... עם כל החסרונות שבזה {{קריצה}}}}
{{עולמות אבי"ע}}
'''עתיק יומין''' (נקרא גם '''עתיק''') הוא [[פרצוף]] פנימיות ה[[ספירת הכתר|כתר]] של [[עולם האצילות]], הוא '[[כתר עליון|כתר העליון]]' שהוא ה"ממוצע" שעושה את ה"גישור" בין ה[[אור אין סוף]] ל[[עולם האצילות]] ומהווה את המקור הקדום של [[סדר השתלשלות]]. 'עתיק' נחשב לדרגה התחתונה של ה[[אור אין סוף]] אך ברמה כזאת שעדיין אין לו שייכות ל[[סדר השתלשלות]]. בעוד ה"עתיק" נחשב לפנימיות והחלק העליון של הכתר, [[אריך אנפין]] נחשב לחיצוניות והחלק התחתון יותר של הכתר בו מתחיל האור אין סוף להצטמצם וליצור את סדר השתלשלות דרך ספירת ה[[חכמה דאצילות]].

ה'עתיק יומין' [[התכללות|כלול]] מ[[עשר ספירות]] המהווים יחד את פרצוף עתיק יומין{{מקור}}. [[ספירת הדעת]] דעתיק הוא מקור ה[[תורה]].

'עתיק יומין' נקרא "עתיק" מלשון "נעתק" ו"נבדל", ש'נעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם', כלומר: [[אבי"ע|ארבעת העולמות]] הרוחניים נבראו על-ידי [[סדר השתלשלות]], הספירה הראשונה ששייכת לסדר ההשתלשלות זוהי [[חכמה דאצילות|ספירת החכמה של עולם האצילות]] השואבת כוחות מ[[אריך אנפין]] - שהוא החלק התחתון והחיצוני של [[הכתר העליון]], אך "עתיק" שהוא החלק העליון והפנימי של הכתר העליון כשמו הוא "נעתק" ו"נבדל" מכל בחינה של צמצום והסתרה של האור האלוקי.  [[אריך אנפין]] מהוה בחינת ה[[סובב]] לעולמות [[אבי"ע]], ועתיק יומין הוא גבוה אף יותר מזאת ואינו נכלל אפילו בבחינת [[סובב]].



==בחזון דניאל==
בחזון דניאל נאמר (ז, ט): 
"חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְ'''עַתִּיק יוֹמִין''' יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק".
[בתרגום ללשון הקודש: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְ'''עַתִּיק יָמִין''' יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת] 

"ועתיק יומין יתב" מכוון על הקב"ה, ועליו נאמר כי "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא". ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי בחינת "עתיק יומין" היא בחינה גבוהה באלוקות, הגבוהה מן ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]], ואף מן פרצוף [[אריך אנפין]].

כי ענין "לבושיה כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקא" קשור בענין ה[[מצוות]] וה[[תורה]]. שענין "לבושיה כתלג חיור" הוא לבוש מלכות שבו נתלבש הקב"ה, שעשה לבוש והסתר להתלבש בבחינת מלוכה, וזהו ענין ה[[מצוות]], שהם מצוות המלך שיהיה ביטול היש לאין. וענין "שער רישיה כעמר נקא" הוא ענין פרטי ההלכות של ה[[תורה]], שהמשכת המצוות לעולם הזה הוא בפרטים ודקדוקים רבים, וזהו כמשל ה[[שערות]].

עוד מבואר כי "לבושיה כתלג חיור" מכוון על פרצוף [[אריך אנפין]] המלביש לפרצוף עתיק יומין. ו"שער רישיה כעמר נקא" מכוון על [[אריך אנפין]], שזהו שער רישיה של אריך אנפין. וזהו כפי שמבואר כי שורש ה[[מצוות]] הוא ב[[גלגלתא]] של [[אריך אנפין]].

==פנימיות וחיצוניות עתיק יומין==
פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת [[פנימיות]] ו[[חיצוניות]]. ש[[פנימיות]] פרצוף עתיק יומין, שהוא [[שלוש ראשונות]] שלו, הוא בבחינת [[מלכות דאין סוף]], ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף [[אריך אנפין]]. וזהו ענין [[רישא דלא אתיידע]], שאפילו [[אריך אנפין]] לא ידע לה. ו[[חיצוניות]] פרצוף עתיק יומין הוא [[שבע תחתונות]] שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות ב[[אריך אנפין]]. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי [[שבע תחתונות]] של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף [[אריך אנפין]] הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים.

מבואר כי ענין [[מצוות עשה]] הוא מ[[שבע תחתונות]] של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ו[[מצוות לא תעשה]] הוא מ[[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של [[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא.

==ראו גם==
*[[כתר עליון]]
*[[אריך אנפין]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב נחמן לרנר, '''[https://rabbi24.com/wp-content/uploads/formidable/64/444444444448763964363876380463864876387468763874632.mp4 פנימיות אבא פנימיות עתיק]''', מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית' {{וידאו}} {{קישור שבור|}}

[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:עתיק]]