שינויים

==הודו==מתקנת [[הבעל שם טוב]] היא, לומר מזמור ק"ז בכל [[ערב שבת]] לפני [[תפילת מנחה]]. אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי [[אהרן גורדון]], שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני [[תפילת מנחה]] של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו{{שבתהערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.}}. ==מצות טועמיה חיים זכו==כתוב בפסוק והי'ביום השישי והכינו כו'שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי'ערב חיים זכו. הרמז בזה על פי תורת החסידות שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי''' הוא הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים [[שור]] הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום הכנה להשישי שנת ת"ק הייתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[שבתהבעש"ט]]לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד שבערב<REF> התוועדויות תשנ"א ח"א ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http://www.hebrewbookschabadlibrary.org/pdfpagerbooks/default.aspx?sitsfurl=1/bsht/kst/3/418&req=15928&stsearch=%u05D4D7%90%u05DBD7%u05E09C%u05D4D7%20A4%u05DCD7%u05E999%u05D1D7%u05EA עמוד 93]</REF> שבת ישנה כבר הטעימה —"טועמיה חיים זכו"<REF>[[שער הכוונות9D כתר שם טוב ע' תיח]] ענין טבילת ערב שבת, פע- מדברי אדמו"ח, שער יח רפר הרש"גב. ועוד — נסמן בלקו"ש ח״כ ע' 173}}.  97.</REF> — של כל תבשיל==ראו גם==ותבשיל של שבת<REF> ראה *[[מג"ארחיצת פניו ידיו ורגליו]] או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א.*[[שו"ע אדה"זבגדי שבת]] שם ס"ח. וראה לקו"ש שם.</REF>.