עריכת הדף "עמנואל חי ריקי" (פסקה)

==בחסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[צמצום הראשון]]}}
אחת המחלוקות הגדולות בשיטת האריז"ל היא בנוגע להבנת דבריו על ה[[צמצום הראשון]], האם היה כפשוטו או לא כפשוטו.

רבי עמנואל חי ריקי נחשב כאבי השיטה שמשמעות הצמצום הוא "צמצום כפשוטו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=82 בספרו יושר לבב בית א חדר א פרק יב].}}, שהבורא פינה עצמו ממקום העולם, ומשגיח עליה כ"מלך המשגיח מחלונו על דבר לכלוך", כאשר לטענתו אין בהגבלה זו שום חסרון כלפי הבורא, היות והציור וההגבלה באו מאיתו וברצונו מבטלה כרגע.

כידוע, [[אדמו"ר הזקן]] שלל בתכלית הבנה זו, וכפי שכתב [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|בתניא]]: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם '''ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל''' והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו, שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעולם הזה רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת." ומאריך{{הערה|בפרק ז' דשער היחוד והאמונה.}} שסברא זו מופרכת הן מצד השכל והן מצד הקבלה{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[צמצום הראשון]].}}.

על אף המחלוקת החריפה על דבריו, רבותינו נשיאינו ציטטו את דבריו באופן תדיר והסתמכו עליו בענינים רבים אחרים.

אדמו"ר הזקן עצמו, אף שמיעט להזכיר בספר התניא את ספריהם של המקובלים האחרונים, מצטט ממנו{{הערה|לדוגמא, ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מזכיר אדמו"ר הזקן בשם משנת חסידים מסכת א"א פ"ד ש[[תרי"ג מצות התורה]] נמשכות מחיוורתא ד[[אריך אנפין]] שהוא [[רצון העליון]] מקור החסדים. וב[[אגרת התשובה - פרק ג']] מזכיר אדמו"ר הזקן כי מנין התעניתים שיש להתענות על חטא מוזכר בספר משנת חסידים.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] העיד בשם סבו אדמו"ר הזקן שמן הסתם את כל דבריו ראו בכתבי האריז"ל{{הערה|פס"ד ליו"ד סקט"ז. נעתק במספר מקומות, ראו לדוגמא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/28/47.htm#_ftn138 שיחת יום ב' דחג השבועות תשכ"א], ובקשיור שבהערה הבאה}}, ועד כדי כך ש[[הרבי]] כותב שבמקומות שיש חילוקי לשונות בין ה[[פרי עץ חיים]] לספרים 'טעמי מצוות' ו'משנת חסידים', יש להכריע כהמשנת חסידים נגד הפרי עץ חיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4203.htm אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק י"ב אגרת ד'רג].}}, וכן התבטא אודותיו "ואעידה לי עדים נאמנים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/731.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תשלא].}}.

ב[[שער הכולל]] כותב שלדעתו אדמו"ר הזקן לא הורה להשמיט ענין מסויים מהסידור "מפני שזהו דעת ה'משנת חסידים' ולא רצה להיות מנגדו בפועל"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/divrei-shalom/60/10.htm נעתק בהלכות פסח עם ביאור דברי שלום].}}.

בנוסף על עניני הקבלה המצוטטים מפיו בכתבי רבותינו נשיאינו, אף ה[[ניגון לכתחילה אריבער]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מיוסד על תווים שכתב רבי עמנואל בספרו 'הון עשיר'{{הערה|1=ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמוד 21. [http://nichoach.blogspot.com/2017/05/blog-post_1.html קיר הניגונים (לייבמן), ניגון לכתחילה אריבער]. [https://onegshabbat.blogspot.com/2018/09/blog-post_14.html 'לכתחילה אריבער': גלגולו של ניגון איטלקי אל מסורת חב"ד ואל הפייטנות המזרחית] (אדוין סרוסי), בבלוג 'עונג שבת'.}}.