26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש ב[[כלים]] כדי להתגלות, והוא בבחינת [[גילוי ההעלם]], דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי.
וע"ד מש"כ: "ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם".
שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, היתה הייתה במהותה הפנימית - רוחו של [[משה רבינו]].
כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת [[רבי]]), וכמו השפעת החיים לכל אברי ה[[גוף]] שבאה מהראש.
כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול ב[[כתר]]. ולכן הביטול של ה[[ספירות]] באצילות הוא ביטול בתכלית, ו[[ספירת החכמה]] שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "[[אבא עילאה מקנן באצילות]]". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו [[יש מאין]], וכמאמר: [[החכמה מאין תמצא]].
וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד היתה הייתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע [[בשר בהמה|בשר]] תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז היתה הייתה השפעת [[בשר בהמה|בשר]] תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.
נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות,