שינויים

'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "ועבדתם את וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אלקיכםאֱלֹקיכֶם"{{הערה|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. ענינה היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שיעבוד האדם שהאדם יעבוד את הקב"ה, ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את רבואדונו{{הערה|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה יש בו ייחוד, והוא כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כמאמר כדרשת [[חז"ל: ]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "ולעבדו - איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.

בשם עבודה נתכנתה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] בזמן שכשהיה [[בית המקדש]] היה קיים, עד שנאמר כי "עבודה " היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן שאין ש[[בית המקדש ]] אינו קיים, העבודה היא מתממשת בתפילה{{הערה|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[תפילהמסכת מגילה]][http://hebrewbooks. אולם מלבד עניינים פרטיים אלו של עבודהorg/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], עבודה היא ציווי כללי בכל מצוות התורהו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], שיקיים אותם בבחינת עבודת עבד לרבומדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}. כיום רווח הביטוי בעיקר ביחס לעבודה-פנימית ולחלק המחשבה והרגש שבקיום המצוות.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות"עם התגלותה, לברר את ההאירה וחידדה [[מידותתורת החסידות]] ו"לאהפכא מחשוכא לנהורא" רבדים וחלקים מסויימים בעבודת השם באור חדש, והציגה יחס חדש כלפיה - לתקנם ולמתקםלמלא אותה מתוך שמחה ובחיות.

כלל גדול בעבודת עבודת ה' הוא שהעבודה שבאה בגלל ההבנה ש"קרבת אלקים לי טוב" אינה נקראת בשם עבודת עבד, כי עיקר העבודה היא לקבל עליו עול מלכות שמים שהיא למעלה מטעם ודעת המושגמהציוויים הכלליים שבתורה, וכמו שנאמר "שום תשים עליך מלך" וכמאמר רז"ל: "בטל רצונך מפני רצונו", שיהיה לו ביטול לקיים את רצון וכאילו אין לו רצון אחר כלל רק לקיים מה שמצוה עליו הקב"ההקדוש ברוך הוא בכל הנדרש. ובקבלה נקראת עבודה זוציווי זה מתחלק בכללות לשני עניינים עיקריים: "[[אתכפיא סטרא אחראסור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין".

בשם אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה נתכנתה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[קרבנותאתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], שנקראת בשם עבודה והוא אחד מן העמודים שעליהם העולם עומד[[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך על האדם "לדרוך" - [[אתכפיא|לכפות]] ולבטל - את המידות ולאהפכא מחשוכא לנהורא. שאין נקרא בלשון עבודה אלא כשמתקן איזה דבר, וענין התיקון היינו להוציא הפסולת ולברר הטוב עד שיהיה הדבר נקי מכל סיג וברור בתכליתרצונו האישי{{הערה|שם=עיבוד עורות}}.

עבודת ==יסודותיה==[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון|היום יום לי"א סיון]]}}. [[הרבי הריי"צ]] התבטא פעם, כי [[הבעל שם טוב]] לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ו[[אדמו"ר הזקן]] הראה כיצד ניתן לעבוד את ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http: סור מרע ועשה טוב//hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 חלק ב', עמוד שסה]}}. וענין סור מרע ===שמחה===יסוד חיוני בעבודת השם הוא בכללות על פי שיטת [[שסחסידות חב"ד]] ה מצוות [[שמחה]], שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי ב[[עצבות]] יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה{{הערה|[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]] ואילך}}, כמו שאמרו ה[[קנטוניסטים]] ל[[צמח צדק]]: "למלחמה לא תעשהיוצאים ב[[בכי]], אלא ב[[מארש]] של ניצחון!"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ב]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/9/51.htm חלק א', עמוד נ"א], מובא גם ב[[אגרות קודש]][http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6238.htm?q=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9 כרך יז איגרת ו'רלח], וענין עשה טוב הוא שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7411.htm כרך י"ט איגרת ז'תיא] ועוד.}}.===יגיעה===מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה|שם=עיבוד עורות|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [רמhttp://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה|שם=עובד ה'|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח מצוות עשה}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.

שני שיטות עיקריות קיימות ב[[חסידות בחסידות חב"ד]], שכל [[חסיד]] בוחר לילך באחת מהם.קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות: השיטה הראשונה מכונה [[* '''עבודה]], והשנייה מכונה ''' - כינוי ל[[השכלהעבודת התפילה]]. בעוד שהחסידים השמים דגש על ההשכלה (המכונים וה[[משכיל (תורת החסידות)|משכיליםהתבוננות]] מתעסקים בעיקר בלימוד והעמקה בתפילה ב[[תורת החסידות]] וב[[חקירה אלוקיתאחדות ה']], הרי שהחסידים השמים דגש ופרטיה על [[עבודה]] (מכונים [[עובד]]ים), מתעסקים בעיקר פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקיעים בהורדת ענייני החסידות לעבודה בפועלהדברים לפועל, תוך שימת דגש על עניין התפילהכך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים'''. ===מעלת העבודה על ההשכלה=== ====עובד הולך על הרגליים, משכיל הולך על הראש==== בשנת *'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תרס"בתורת החסידות]] אמר והחקירה האלוקית בתוך [[אדמו"ר הרש"במאמר|מאמרי]]: עובד הולך על הרגליים, משכיל על הראש. פירוש העניין הוא: כאשר עוסקים ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[השכלהתורת הנסתר]], יכולים לצמוח סברות שכליות בחסידות, שאינם אמתהמופיעות בהן. בנוסף לכך, עלולים סברות אלו לגרום למשכיל ל[[גאווה]], המכונה "הגבהה של שטות, שהולכים על הראש"חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''.

ההדרך האמיתית והנכונה היא להתמקד בעבודה. אמנם כהקדמה לכך נצרכת ההשכלה, אך ההשכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך [[הצמח צדק]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא על ידי [[עובדהרבי הריי"צ]],, עבודתו היא עבודה בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165|תוכן=מי שעוסק בהשכלה של [[אמתתורת החסידות|חסידות]]בלבד, ויותר מזה, עבודתו עצמה פועלת עליו את עניין הואינו עוסק ב[[ענווהעבודת התפילה]], ולכן הוא מכונה "ענווה לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של אמת, שהולכים על הרגליים".חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות}}

===השכלה בלי ביטויים חריפים נוספים מובאים בדברי רבותינו נשיאנו על מי שמתמקד בהשכלת החסידות, אך אינו מתעסק בעבודת השם בהתאם לנלמד: {{ציטוטון|אלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז . . הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות}}{{הערה|אגרות קודש [[הרבי הריי"צ]], חלק י' עמוד שצ, בשם אביו הרבי הרש"ב.}}. "העוסק בהשכלה ללא עבודה===- הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}.

כמו כן התבטא [[הרבי הרש"ב]] על ההבדל בין משכיל לעובד: "'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים".[[הרבי הריי"צ]] הסביר את כוונתו, שה"משכיל" מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהו, ומתוך כך הוא עלול להסיק סברות לא נכונות בחסידות, ולהגיע לידי [[גאווה]]. לעומתו ה"עובד", מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] (מתורגם ללה"ק) [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=דברי רבותינו====87 חלק ג', עמודים 607-608].}}.

רבותינו הק' דיברו רבות עם זאת, העבודה אינה פועלת [[שפלות]], שכל עניינה הוא מרמור על הסכנה הגדולה הטמונה בהשכלה בלי עבודההמצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|[[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פח.}}.

[[אדמוכמו כן מוסבר שה"עובד" מבין גם את ההשכלה בחסידות טוב יותר מה"ר הריימשכיל"צ]] אמר פעם: העוסק ב- מאחר שהשכלה אמיתית נמדדת לפי התוצאה שלה ברגש הלב, ובמילא למעשה בפועל{{הערה|ליקוטי דיבורים [[השכלהמתורגם]] ללא עבודה, הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידותחלק ה' עמוד 1071.}}.

ב[[תומכי תמימים ליובאוויטשהרבי המהר"ש]] למד בחור בשם זאווילהתבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. בחור זה כך היה עוסק רק ב[[השכלה]] ללא [[עבודה]] כלל וכללמיום שנברא העולם. כשבא [[אדמו"ר הרשהזקן]], חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם{{הערה|1=מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] התבטא עליו פעם[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', שסופו שיתפקר, ואכן כך היהעמוד 740]}}.

כעבור שנים, הפך זאוויל לבכיר בתנועה הקומוניסטית. פעם אחת נפגש עם [[תמימים]], חבריו מתומכי תמימים. שאלוהו חבריו: "כיצד התפקרת"? אמר להם: "כיוון שעסקתי רק ב[[השכלה]] ללא [[===מאמרי עבודה]]".והשכלה===

החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם ב[[מאמר|מאמרי חסידות]]: ישנם מאמרי השכלה, המתמקדים יותר בעניינים מופשטים ועמוקים, ופחות בהוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור; ומאמרי עבודה, בהם מדובר בעיקר על מדרגות שונות ודרכים בעבודת השם, ומושגי החסידות שבהם מוסברים בצורה מוחשית ומעשית בנפש האדם ובעבודתו{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]. סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - [[פסוקים ואימרות במבט החסידות|ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות]].}}. אמנם, פעמים רבות שני הסוגות כוללות זו את זו, ולרוב מאמרי עבודה מבוססים על השכלה, ובמאמרי השכלה מופיעות הוראות בעבודת השם - וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות {{מונחון|בכן|כינוי להוראה למעשה בפועל בעבודת השם}}!"{{הערה|1==עובד==ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}. כמו כן התבטא הרבי שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16.}}.

השוני בין המאמרים נבע לפעמים מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם. הרבה ממאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[חסידהמשך|המשכים]] העוסק בעיקר " העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמידי ישיבת [[עבודת ה'תומכי תמימים ליובאוויטש]] מכונה '''עובד'''. לעומת זאת, בניגוד לכשהגיע [[משכיל (תורת החסידות)|משכילהרבי הריי"צ]]לארצות הברית, מול יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, העוסק בעיקר בלימוד אמר [[תורת החסידותהרבי הריי"צ]]לפעמים מאמרי עבודה פשוטים יותר.

הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1===עובד - עניו===על עובד להיות [[עניואגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], ולא [[שפל]], בעוד ששפל עסוק כל הזמן בצער על מעמדו ומצבו, הרי שעניו, למרות שיודע ומכיר במצבו האמיתי, מנסה כל הזמן להתרומם יותר http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב[[עבודת עמוד רנ"ה']]}}. וכן הרבי הורה כן{{הערה|1="ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, על ידי שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" ([[יגיעהאגרות קודש אדמו"ר שליט"א]]כרך ו' עמוד שנה).}} והדגיש שיש ללמוד מאמרים אלו בפרט בדורנו{{הערה|1="בוודאי הנך יודע מה שמובא הרבה בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שההשכלה הגדולה ביותר בחסידות צריכה להביא 'בכן' בפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה. זהו עניינו מכייון שלא תמיד קל להוציא 'בכן' ממאמרי השכלה של עובדחסידות ובפרט בדורנו זה, להכיר במצבו הרוחני, ועם זאת כל הזמן לנסות להתרומם מעלה מעלה ב[[לכו מוכרח ללמוד מאמרי חסידות של עבודה]], מתוך ששם רואים את ה'בכן' ללא השתדלות יתירה" ([[יגיעהאגרות קודש אדמו"ר שליט"א]]כרך י' עמוד פב).}}.

==לקריאה נוספתראו גם==*[[עבודת התפילה]]*[[ביטול]]*[[אתכפיא]]*[[אתהפכא]]*[[פנימי]]*[[חיצון]]

==קישורים חיצוניים==*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9D תגית: עבודת השם]''', באתר '[[ליקוטי דיבוריםלחלוחית גאולתית]], חלק ג', עמ' 607 - 610.{{לחלוחית}}

[[קטגוריה:נפש]][[קטגוריה:ערכים במבט תורת החסידות]]