שינויים

לאחר [[ר"ח כסלו תשל"ח]], כאשר הבריא הרבי מ[[ראש חודש כסלו|אירוע בריאותי]] שהיה ב[[שמיני עצרת]], רחש ליבו של חכם [[יעקב מיכאלשוילי]] לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת [[י' שבט]] [[תשמ"ח]] סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה של משיח]] הוא לא נהג כך.

בתחילה הספר היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר' משה מיכאלשווילי מסר לרבי בדולרים כתר תורה ששלח אביו ר' יעקב.

הספר תורה הוא קטן במיוחד וקל גם יחד עם הכתר.

===לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד===

===לזכרון הרבנית נשי חב"ד===

בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד]].

במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב [[יעקב ליפסקר]].

הארון קודש נצבע ושופץ בתחילת חודש מרחשון ה'תשפ"ד

בראש הפרוכת תלויה פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסת רבים עליה נכתב{{הערה|בשנת [[תשנ"ו]]}} [[הכרזת היחי]].

ב[[תשעה באב]] מסירים את הפרוכת עד חצות.

==סופרי בית חיינו==

במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת:

*הרב [[ישעיה מטלין]]