שינויים

'''סעודת שור הבר והלווייתן''' הינה סעודה שתערך הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] בה ישתתפו או ב[[בני ישראלעולם התחיה]] ויאכלו מן , בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר והלווייתן]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.

קודם לסעודה זו יקדים תערך התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם [[לויתן]] ו[[שור הלוויתן ושור הבר]], במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו ואילו השור ישסף והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.

בסעודה זו גם ישתו את ==סעודה כפשוטה או לא==[[יין המשומרהרמב"ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.

==המשתתפים בסעודה==היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב"ד]], שהבין כך, משיג על כך: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!" בגמרא מדובר על פי הכוס של ברכה שעליה יברכו את [[מדרשברכת הזימון]]בסיום הסעודה{{הערה|ויקרא רבהפסחים קיט, פרשה יגב. ראה להלן [[#התפריט]].}} ישתתפו , ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]? אך [[הרמב"ן]] קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה כל העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[צדיקיםכסף משנה]] ביחד עם שלושת האבותמסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה" שב[[משה רבינופרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}. כך נקבע גם ב[[אהרן הכהןתורת החסידות]] ובמקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[[דוד המלך]https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.

ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונותמעניין שבן הרמב"ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב"ם: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק ש"צריכים להתגעגע ללווייתן"כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהילים קטז, יג.מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך.

הכוס עליו יזמן דוד==מעלותיהם של שור הבר והלויתן=={{להשלים}}המהר"ל{{הערה|גור אריה בראשית א, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוגכא}} מבאר, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויהשהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|יומא עואיוב מא, אי:}}מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.

שחיטתו של שור הבר יערך ישחט על ידי [[הקב"ה]], שישחט באמצעות הסנפירים סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יגשם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה]] חדשה מאיתי תצא]]".

[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנתנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].

ב[[תורת חסידותהחסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם. הלויתן מקומו ב[[ים]], "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.

הלויתן שור הבר מקומו בים ב[[יבשה]], "[[עלמא דאיתכאסיאדאתגליא]]" (העולם המכוסההמגולה) שזה מורה , שמורה על העבודה הבבירור [[רוחניתגשמיות]] ביחוד יחודים עליונים ונעליםהעולם.

שור הבר מקומו ביבשה "לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[עלמא דאיתגליאקדושה]]" (העולם המגולה) שמורה על העבודה בבירור {{הערה|[[גשמיותליקוטי תורה]] העולםתחילת פרשת שמיני.}}.

לעתיד לבוא על בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיניצו ז, ג.}}.

==התפריט==בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של הלוויתן. וכך אומרת הגמרא:{{ציטוט|תוכן=אמר [[רבה]] {{מונחון|אמר|בשם}} [[רבי יוחנן]]: עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] לעשות סעודה כפשוטה או לאל[[צדיקים]] מבשרו של לויתן, שנאמר: 'יכרו עליו חברים', ואין 'כרה' אלא סעודה, שנאמר: 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין 'חברים' אלא תלמידי חכמים, שנאמר: 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני'; {{מונחון|והשאר|ומה שישאר מבשרו}} מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי [[ירושלים]], שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.|מרכאות=כן|מקור=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת בבא בתרא]] עה, א}}בסעודה זו יגישו גם מה[[מן]] - לחם מן השמים. לקינוח יגישו עסיס רימונים. לאחר [[ברכת המזון]] על כוס מ[[יין המשומר]], יטעמו כולם מה[[כוס של ברכה]]. ==המשתתפים בסעודה==על פי ה[[מדרש]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]].

===דעות הראשונים===חכמינו הראשונים מציגים גישות ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות באם סעודה זאת תתחרש בפועל או שזהו רק משל ודימוי לתהליך רוחני. : [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[הרמב"םישמעאל]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו[יצחק]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל] מפני שיצא ממנו [[רמב"םעשיו]], הלכות תשובה[[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, פרק ח[[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, הלכות גוכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, דיג.}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך.

לשיטתו של הרמב"ם הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מההכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[רוחניותגימטריא]] - להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (ייןכוסי) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו אם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו ברכת המזון? ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה - "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם.. ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש. ===התיווך של הרבי===הרבי מליובאוויטש מכריערויה{{הערה|[[אגרות קודש]] של הרבי, כרך ב עמודים יומא עו-עז}} כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים - הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: {{ציטוטון|השכר שאין שכר למעלה ממנוא}}.

על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}: לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית? לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]] , עוד לפני זמן [[תחית תחיית המתים]]{{הערה|קונטרס רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנתנש"א. הרבי הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה, ; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא היתה הייתה שאלה זו תקפה , מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות בטילות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}. לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב"א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&st=&pgnum=76&hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}. לפי פירושם השני של הרשב"א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב"א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&st=&pgnum=316 אור התורה נ"ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד"ה והיה עקב תשכ"ז], ובהערות שם.}}. ==ראו גם==*[[יין המשומר]]*[[אריסטון]] ==לקריאה נוספת==*הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב"ד גליון 2002 עמוד 78

* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}};מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667 סוגית שחיטה בסנפיר] *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4228 [[בשר]] צלוי, עסיס רימונים ולחם מן השמים]*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{חבהגאולה}}