שינויים

{{להשליםמפנה|כל הערך=כןסעודת משיח|סיבה=חסר בתוכן על פי ביאורי הרבי, ומ"מ בתורת חב"ד.סעודת שור הבר והלוייתן}}

המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל ל[[בעל שם טוב]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמו"רי חב"ד, בשם הבעל שם טוב. [[יהושע מונדשיין ]] [httphttps://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/22 .htm סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}.

המנהג לאכול סעודה שלישית בחג האחרון של פסח מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}.}}.

למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות [[יין]], ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד [[ריקוד]] שמח (בדרך כלל בניגון [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|ניע זוריצ'י כלופצ'י]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא [[ריקוד]] לקראת ביאת משיח, והוא [[ריקוד]] יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.

כמו כן נהוג אצל הרבי לשיר את ניגוני הסבא משפולי שמניגוניו הוא ה[[ניגון הופ קוזק]]מה[[סבא משפולי]]{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ד]]. וראה שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ל]].}}.

בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים [טיש '''נעילת החג''' (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. ב[[חסידות לעלוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של [[הבעל שם טוב]] ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}.

כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח. ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.<br> הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.<br>

ד' הכוסות ששותים בסעודה מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא<ref>שמות ו' ושיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך -ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות שעניינים של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.</ref>: '''והוצאתי''' אתכם וכו', '''והצלתי''' וכו', '''וגאלתי''' וכו', '''ולקחתי''' וכו'.הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם{{הערה|והחרים תשמ"טראה תניא פרק ה'}}. <br>)

הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו''' (שור ולויתן) '''וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין).{{הערה|אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'}}<br>.

מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - שיהודים גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם{{הערה|ראה תניא פרק ה'אחש"פ תשמ"ג אות י"א}})<br>.

סעודה == ארבע הכוסות ==ד' הכוסות ששותים בסעודה זו שייכת לכל יהודיהם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא{{הערה|שמות ו' ו-ז. גם ליהודי חוב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של משיח ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו באובדים בארץ אשור והנידחים בארץ גאולת מצרים.}}: '''והוצאתי''' וכו', '''והצלתי''' וכו', '''וגאלתי''' וכו', '''ולקחתי''' וכו'{{הערה|והחרים תשמ"ט}}. עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש {{מונחון|רוחות|צדדים}}, זאת אומרת שאין יהודי שלא ובגאולה העולם יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח בזמן הגלותנוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא{{הערה|אחש"פ ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ג אות י"אט}}. ==ראו גם==* [[שביעי של פסח]]* [[אחרון של פסח]]* [[חיבור החגים עם ימות החול]] ==לקריאה נוספת==* '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד.* '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט.

*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=259&article=2750 סעודת משיח] על תקנת [[הבעל שם טוב]] לערוך ביום האחרון של פסח "סעודת משיח" - {{חב"ד בישראל}}* '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_82222חדשות_חבד_שביעי_של_פסח_עם_הפרטיזן_דמויות_בכפר_פרק_ראשון_82222.html שביעי של פסח עם ה'פרטיזן']''' {{COL}} י"ז [[ניסן]] תשע"ד*הרב [[מנחם מענדל רייצס|מנחם מענדל רייצס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/81389_he_1.pdf מה ענין "נעליים" בימות המשיח?]''' - רעיון מעובד לחזרה בסעודת משיח {{PDF}} {{אינפו}}*הרב [[יצחק גינזבורג]], '''[httphttps://wwwkarovel.qarovco.orgil/filesהתוועדות/Publishedלאכול-ולשתות-משיח/qarov_elecha_122.pdf לאכול ולשתות משיח]''', [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 122 חג הפסח [[תשע"ו]] עמוד 28

==לקריאה נוספתקישורים חיצוניים==* '''מנהג ישראל תורה'''[https://col.org.il/news/130205 4 כוסות, עמ' שלד.* '''נטעי גבריאל - פסח'4 ניגונים של גאולה ורעיון לסעודת משיח משפחתית]'', חלק ג, עמ' עט.{{COL}}