שינויים

בחינה זו, היא בחינה נעלית יותר מאשר שני בחינות האחרות של השבת, שהן [[חקל תפוחין קדישין]], ו[[עתיקא קדישא]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=1bf42419-9ca6-4a58-8997-56f4ea965814&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA הרבי, בשם אור התורה].}}.

מובא ב[[זוהר]], ש[[רבי שמעון בר יוחאי]], כאשר לא היה אפשר לאכול סעודה שלישית בלחם כגון ב[[ערב פסח]] שחל להיות ב[[שבת]], עסק [[רשב"י]] ב[[מעשה מרכבה]] ואמר שבזה יוצא הוא ידי חובת סעודה שלישית. ומכאן רואים ש[[פנימיות התורה]] הוא במקום סעודה שלישית.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31637&hilite=57a92e9a-3710-4970-b8cc-75c7eaddb3c2&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA תורת לוי יצחק].}}.

בכל זאת היה מנהג [[רבותינו נשיאינו]] לצאת ידי חובה בטעימה כל שהיא, במיני מזונות ופירות, והעיד [[הרבי]] על אביו, הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שאכל רק פירות, וכן הורה [[הרבי]] למעשה{{הערת שולייםהערה| [[תורת מנחם]] פרשת צו תשמ"ה, עמ' 1634 אות ח'.}}: "אין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר", וכהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] {{הערת שולייםהערה|[[היום יום]] כ"ב אדר א'.}}.

[[הרבי]] ממשיך ואומר כי ידוע שתורתינו הקדושה, שני החלקים שבה - [[פנימיות התורה]] ו[[נגלה שבתורה]], מכוונים זה כנגד זה ולכן לא יתכן שענין זה של על פי [[קבלה]] יהיה קולא כל שהיא על פי ה[[הלכה]]. [[הרבי]] מסביר, ש[[אדמו"ר הזקן]] עצמו פוסק שמי שיש עליו צער לאכול, לא רק שפטור הוא מלאכול, אלא אף כמעט איסור חל עליו לאכול, מפאת [[עונג שבת]]. ואם כן, מי שמאמין באמונה שלימה בתורת [[הקבלה]], ויודע שזורח בזמן זה אור של [[יום הכיפורים]] ושל [[לעתיד לבוא]], וודאי קץ מלאכול, ולכן ענין זה מבואר לכתחילה על פי ה[[הלכה]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&pgnum=97 לקוטי שיחות חלק כ"א, שיחה ב' לפרשת בשלח עמוד 84].}}.