שינויים

'''סמיכה''' היא כאשר רב אשר הוא בעצמו סמוך מהדור הקודם להוראה== מקורה, סומך את רב אחר להוראה.מהותה, ואופן הסמיכה ==

מקור הסמיכה, מובא בגמרא, במסכת סנהדרין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format= מקורהpdf דף ז]}}, מהותהאז היה צריך כל רב לקבל [[סמיכה]] מרב אחר שסמוך, ואופן [[סמיכה]] מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה ===, במקרה מסוים לא העניק [[רבינו הקדוש]] [[סמיכה]] ל[[רב (אמורא|רב]] להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד ל[[רבה בר בר חנה]]. ובמקרה נוסף רצה מאוד רבינו הקדוש לסמוך את [[שמואל]] האמורא, ונצטער מאוד שאינו מצליח, עד ששמואל ניחם אותו שכך נגזר וכך כבר מופיע בספרו של [[אדם הראשון]].

מקור ב[[תורת החסידות]] מוסבר שעל ידי הסמיכהאיש מפי איש עד משה, נמשכת הארת [[יסוד]] [[אבא]] במוסמך, היא בגמרא סנהדרין<REF>והוא זוכה לקבל הארה מ[[http://wwwאצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת האות יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ז]</REF>בשונה מכך, אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר שאינו סמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונותאינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], וסמיכה מיוחדת לדיני נפשותבסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], במקרה מסוים לא העניק רבינו הקדוש סמיכה לרב להתיר בכורותהוספות [[מגלת אסתר]] קיח, כדי לחלוק כבוד לרבה בר בר חנהא. }}

על ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשך הארת למרות ש[[יסודמשה רבינו]] [[אבא]] בהנסמךסמך את יהושע בידו כמסופר בתורה בפרשת פנחס, שמשה הניח את ידיו על יהושע וסמכו, וזוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש-הסמיכה לדורות אינה ביד, מסיבה זו הוא נקרא בשם אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רב'''י'''רבי" בתוספת יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.{{הערה|1=[[בינה]]http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=13b&format=pdf סנהדרין יג, בסדר ה[[השתלשלותב.]] מעילה לעלול.<REF> [[אדמורמב"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, אם ריש הלכות סנהדרין.</REF>}}

למרות ש[[משה רבינו]] סמך את יהושע בידו, הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". == הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&dafכיום =13b&format=pdf סנהדרין יג, ב.]. רמב"ם ריש הל' סנהדרין.</REF>

עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיימה הסמיכה{{הערת שוליים|1=== הסמיכה [[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה. במקום אחר הרבי מציין לכך שאולי לרי"ף הייתה סמיכה כיון שבבית דינו תקעו בשופר בר"ה שחל ב[[שבת]] וזה אפשרי הלכתית רק בבית דין סמוך}}. כיום ===אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, למעט רבותינו [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]], שעל פי עדות [[הרבי]], {{הדגשה|הם סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו}}{{הערה|מאמר ד"ה והיה מדי חודש בחדשו (ש"פ חוקת א' דראש חודש תמוז תשד"מ)}}. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב [[סמיכה]] מרב אחר סמוך מדור דור.

בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בשב[[ש"ס ופוסקים ]] ו[[פוסקים]] ויקבלו [[סמיכה ]] להוראה.<REF> {{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום] </REF>}} הרבי הזכיר בהקשר לזה, את העובדה שהרבי הריי"צ קיבל סמיכה עוד לפני חתונה, ופרסם זאת לנו.

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת [[תשל"ט]] הורה ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} שישתדלו לקבל [[סמיכה]] להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}}.

פעם אמר הרבי לבחור ב[[יחידות]] (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות. רבים בחב"ד נוהגים להבחן את מבחן הסמיכה אצל הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מכיוון שהוא בין היחידים שזכה לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק, שהוסמך לרבנות על ידי הרב הירש בער, רבה של ויטבסק, שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת אדמו"ר הזקן. יש לציין כי הרבי קיבל [[סמיכה ]] מהגאון רבי [[יוסף רוזירוזין]] הידוע בכנויו 'הגאון הרוגוצ'ובי'. ===תעודת הסמיכה החב"דית===בעוד שעל מנת לקבל סמיכה מ[[הרבנות הראשית לישראל]] נדרש לעמוד בבחינה קשה בששה נושאים שונים: שבת, איסור והיתר, אבלות, חופה וקידושין, מקוואות ונידה, הרבנים בחב"ד מעניקים תעודת סמיכה לאחר בחינה על דיני איסור והיתר (הכולל את הנושאים: בשר וחלב, תערובות ומליחה){{הערה|חלק מהרבנים דורשים להיבחן גם על הלכות נוספות, דוגמת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שבוחן גם על הלכות מאכלות עכו"ם ברכות הנהנין וטעות בספר תורה. וישנם מרבני חב"ד שבוחנים אף על הלכות שבת}}, וזאת בהתאם לתשובת הרבי להנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] לגבי שאלתם מה לדרוש מן התלמידים הנבחנים לסמיכה. יחד עם זאת הרבי דורש שתהיה לתלמיד בקיאות כללית רחבה בנושאי התורה וההלכה. למעוניינים בכך, ניתנת האפשרות לתעודת דיינות עם בחינה על חומר לימודים נרחב יותר. הבדל נוסף: בבחינות הרבנות אדם נדרש לגלות ידע בנושא בכל השתלשלות הדין החל מדברי הגמרא, ראשונים, טור, בית יוסף, שו"ע, רמ"א ונושאי הכלים, ואילו בחב"ד, רבים הרבנים הנותנים סמיכה לאחר שבחנו על שו"ע רמ"א ונושאי כלים בלבד. הסיבה לדרישות הפחותות בסמיכה החב"דית היא כנראה רצון הרבי שכל אחד יהיה "רב בביתו", וכן בגלל שסומכים על יראת השמים של הנסמך שלא יפסוק בנושאים שאינו בקי בהם בלי ללומדם היטב, או לברר עם רב מנוסה אחר. ==סמיכה לדיינות== ב[[התוועדות]] בשמחת-תורה [[תשל"ו]] ביאר הרבי בהרחבה את ההכרח בקבלת הסמיכה להוראה, והוסיף כי לאחר קבלתה יש להמשיך בלימוד לקבלת הסמכה לדיינות{{הערה|השיחה מתורגמת בספר 'ןאשכילה בדרך תמים' עמ' 79}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בדורנו, דור יתום זה, שהמצב הוא, שכשרוצים לשאול שאלה צריכים לחפש רב הנמצא במרחק כמה מילין, גם כשמוצאים אותו יש לדייק שלא לבוא בזמן המנוחה שלו וגם לא כשהוא עוסק במסכת אחרת, שכן כשהוא עוסק במסכת זו אי-אפשר לשאול אותו במסכתא אחרת - ולכן תבוא עליהם ברכה, על אלה שכבר השיגו "יורה יורה", ושיהיה אצלם "לאפשה לה" - להוסיף בשיטה זו ושיקבלו על עצמם לסיים עד השנה הבאה גם "ידין ידין".כשהם ילמדו גם "ידין ידין", הידוע בשם הראגאטשוברלא רק שיתווסף עניין זה כשלעצמו, אלא על-ידי כך גם ה"יורה יורה" יהיה בעמקות ורחבות אחרת לגמרי, וכשיטת לימודו של הראגטשובער, שבכל עניין, החל מחומש או אגדה ועל-אחת-כמה-וכמה בחלק ההלכה שבתורה, היה מבאר את הנקודה הכללית בכל התורה כולה...על כן נכון הדבר, והלוואי שתתקבל ההצעה [אין הכרח לומר מהו מקורה של ההצעה; שיאמר אותה אחר ויציגה כהצעה שלו, ובלבד שתתקבל], שיבחרו אברכים מהכוללים ובחורים מהישיבות. כאלה ש"יראת ה' היא אוצרו", ושהם ילמדו באופן של "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", וכיוון שהם יראי-שמים, הנה גם כשתעלה במוחם סברא עמוקה וכו' - בכל זאת יפסקו לפועל כפי שכתוב בשולחן-ערוך.}}. ==ראו גם==*[[מכון הלכה חב"ד]]*[[מכון למען ילמדו]]*[[מכון סמיכה למעשה]]*[[סמיכה נט]] ==קישורים חיצוניים==*'''[http://www.derher.org/uploads/1/6/8/2/16823364/derher_-_adar_i_5776.pdf סמיכה - יותר מסתם תעודה]''', בתוך עלון 'א חסידישע דערהער' (אנגלית) {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]][[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]