46
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:סידור תהלת ה' פב.jpg|250px|ממוזער|סידור תהלת ה', הוצאת תשפ"ב (גודל בינוני)]]
[[קובץ:סידור תהלת ה' פאפג.jpgjpeg|250px|ממוזער|סידור תהלת ה', הוצאת תשפ"א (גודל רגיל)ג]]
'''סידור תהילת השם''' הינו פורמט של סידור בנוסח ה[[אריז"ל]], כפי שערך [[אדמו"ר הזקן]] והוא צילום מסידור "סדר העבודה", הוצאת [[וילנא]] [[תרע"א]], עם תיקונים והוספות מ[[הרבי]], בסידור זה נוהגים חסידי חב"ד להתפלל.
==ההוצאה הראשונה==
סידור 'תהלת השם השלם', בנוסח התפילה שתיקן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] בנוסח האריז"ל, הודפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הבריתלאור בקשת המדריכים ב[[של”ה]].
סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל (במהדורות המאוחרות יותר) תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת מיום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). מכיוון שב[[סידור תורה אור]] לא נמצאות התפילות כסדרן, יזם הרבי הוצאת נוצר צורך ממשי עבור הילדים האמריקאים שלא הורגלו בסידור תפילה כלל, ובוודאי מעין זה, להוציא לאור סידור מסודר שלא יהיה בו צורך לדפדף הלוך ושוב. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל.
מכיוון שבסיס הסידור נלקח מסידור 'סדר העבודה', רוב השמות בו הם שני [[י|יו"דים]]{{הערה|בשונה ממנהג ליובאוויטש בזה}}. אולם בכל מקום שהנוסח היה שונה בתכלית, העתיקו את הנוסח של סידור בדפוס צילום מסידור 'תורה אור', שם השמות הם [[שם הוי']] במילואו(כתפילת עלינו של ערבית לש”ק).
==הגהות ותיקונים במהדורות הבאות==
* הוספת הערות הלכתיות - כמו ב"א-ל ארך אפיים", נוספה ההערה "וכן בכל יום שאין אומרים תחנון". מתחת ברכת "ברוך שפטרנו", נוספה ההערה "יש אומרים בלא שם ומלכות - וכן מנהגנו". מתחת למזמור כ' שאומרים קודם "ובא לציון", נוספה ההערה "וכן אין אומרים אבינו מלכנו הארוך".
חידוש מיוחד במהדורה זו היה הסכמת הרבי {{הערה|ראוי לציין כי הייתה זו הסכמה שבשתיקה (עיין תשורה לחתונה זילברשטרום (מופיע קישור בקישורים חיצונים ערך זה}} לנסח "דף שער" לסידור, שעד אז לא היה לו נוסח מיוחד, בשילוב שמו הקדוש של אדמו"ר הזקן מחבר הנוסח על פי האריז"ל, וכן עם [[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|המסגרת המתאימה של ספרי אדמו"ר הזקן]]. הנוסח שהסכים עליו הרבי שהוכנס על ידי (אז) הת’ [[טוביה זילברשטרום]] היה: "סדור '''תהלת ה'''' על פי נוסח האר"י ז"ל, כפי אשר יסד קדוש {{הערה|התוארים הועתקו מנוסח דף השער של [[שולחן ערוך אדמו”ר הזקן]]}} עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור איש אלקים קדוש וטהור כ"ק שם תפארתו מוהר"ר '''שניאור זלמן''' נבג"מ - בעל התניא והשו"ע. כל תפילה ותפילה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפילתו. הוצאה חדשה ומתוקנת".
הרבי ביקש להוציא לאור את רשימת התיקונים בהוצאה זו בחוברת נפרדת, עבור המשתמשים בסידורים הישנים. אולם בפועל לא יצאה לאור חוברת כזו. רשימת התיקונים הודפסה בתשורה מחתונה לבנו של הרב זילברשטרום{{הערה|בקישורים חיצוניים, ע' 46 ואילך.}}.
בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיוצא בזה. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים.
בהוצאת תשל"ח נמצא באחד הסידורים מספרייתו של הרבי סידור עם קריאות נאות, ומשם הועתקו בצילומים כל הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב"ד משלימים את כל המ"ב מסעות, לא היה את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. ר' טוביה זילברשטרום מצא ב [[ספריית אגודת חסידי חב”ד]] חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעיוהוכנס בסוף הסידור עם הפניה לשם (מפאת חוסר מקום בעימוד הקיים) עד למהדורת תשמ”ז לערך אז הוכנס במקומו (היות שנעשה עימוד חדש).
לימים, זכה לשמוע מפיו של ר' [[יהודה קרינסקי]], את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי הייתה 'א גרויסן יישר כח'.
* [[תשמ"ב]] - [[מרכז לעניני חינוך]], ניו יורק.
* [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]] - [[סניף קה"ת כפר חב"ד]].
* [[תשנ"ח]], [[תשס"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[ניו יורק]]{{הערה|יוצא ללא חותמת .* [[תשס"ה]] - [[סניף קה"תכפר חב"ד]], עומד מחדש, עם שינויים משמעותיים, הגהות דקדוק ותיקונים, שינויים בניקוד בעימוד ובסדר התפילות ועוד.}}בסידור זה נוספו גם 'הנהגות' בשולי הגיליון.* [[תשע"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], בגופן אחר ובתוספת הערות מסוימות בשולי הגיליון{{הערה|שם=קה"ת|יוצא ללא חותמת קה"ת.}}.* [[תשע"ו]], [[תשפ"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], עם הוספות{{הערה|שם=קה"ת}}.* [[תש"פ]], - [[תשפ"א]], [[תשפ"בג]] - [[מרכז לעניני חינוך]]הוצאה פרטית, ניו יורק (פוטוגרפיא{{הערה|מהדורת צילום.}} מהסידור דהוצאת [[תשנ"ב]]).
==סידורים בהשראת תהלת ה'==
* הרב [[לוי ביסטריצקי]] קיבל אישור לערוך סידור על הערות בשם "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.
* סידר רינת ישראל - הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ל]], בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה. הנה בנוסח ספרד שלושל סידור זה, נהג הכריע העורך בכל ספק כבסידור תהלת ה', 'שהוא סידור מפורסם ומדוייק'{{הערה|ראה בהקדמת העורך לסידור "רינת ישראל"}}.
==ראו גם==
;מהדורות
* [http://www.770live.com/En770/siddur/siddur.htm סריקה] של דפי סידור תהילת ה' - אתר 770LIVE {{תמונה}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tZYBURqJAuCTwuAzaaYo6yky65-L3WlC/view?usp=sharing סידור תהלת ה' לשבת ויו"ט], קה"ת, תשפ"א {{PDF}}
*{{היברובוקס||סידור תהלת ה'|15723|מהדורת ניו-יורק תש"ז|עמוד=1}}
*{{היברובוקס||סידור תהלת ה' עם תרגום אנגלי|16091|עמוד=1}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf תמיד תהלתו בפי]''', סקירה על המהדורה המחודשת של הסידור שיצאה לאור בשנת תשל"ח - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]