שינויים

{{לעריכה|ניסוח, סדר, ביטויים ועניינים שגויים ולא אנציקלופדיים}}[[תמונהקובץ:הרבי בסוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי בסוכה]] ב[[התוועדות]] נדירה מסוגה ב[[סוכה|סוכת]] [[770]], עבור ה[[ילדים]] מבתי הספר הכלליים המשתתפים בתוכנית [[של"ה]] ([[י"ט בתשרי]] [[תשל"ז]])]]חג ה'''סוכותחג הַסֻכּוֹת''' הוא אחד משלושת האחרון ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]], ואחד מהחגים שמ[[תורה|דאורייתא]]. החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע נחוג במשך שבעה ימים המתחילים בט, בין [[ט"ו [[תשרי|ט"ו]] ומסתיימם בל[[כ"א בתשרי]], כאשר יום החג הראשון הוא [[יום טוב]] (ובחוץ לארץ יומיים), ואחריו ימי [[חול המועד]]. בחוץ לארץ נוסף יום אחד על פי תקנת חז"ל והוא נמשך עד לה[[מצווה|מצוות]] העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת [[כ"ארבעת המינים]] ומצוות הישיבה ב תשרי[[סוכה]].בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, יש בו גם מצוות [[מצוות עליה לרגל|עליה לרגל]].

היום הראשון והאחרון (ובחוב[[כ"ל יומיים בהתחלה ויומיים ב בתשרי]], מיד בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכההסוכות, והימים שבאמצע נקראים בשם '[[חול המועד]]' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם נחוג חג [[שמיני עצרת]] ו. בחוץ לארץ נחגג יום נוסף הנקרא [[שמחת תורה]] (בארץ ישראל שניהם ביום אחד ובחו"ל הם שני חגים נפרדים בשני ימים).

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה ובחמשה עשר יום לחודש לחדש השביעי הזה מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג הסוכות לה' שבעת ימים לה"|מקור=במדבר כט יב}}(אמור כג לד)

==שמות החג==*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]]. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה. *'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו. *'''זמן שמחתנו''' - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה{{ציטוטהערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}. *'''חג''' - בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] וכן ב[[משנה]] וב[[תלמוד בבלי|מרכאותתלמוד]] כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות. =כן=מצוות החג ומנהגיו=====ישיבה בסוכה===[[קובץ:סוכת הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סוכתו של הרבי בחזית בניין [[770]] שב[[ניו יורק]]]]{{ערך מורחב|תוכןערך=חג הסוכות תעשה לך [[מצות סוכה]]}}שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"{{הערה|אמור כג, מב}}(דברים טוהטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב "ז ילמען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"ג)[[ענני הכבוד]] בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על [[לחם]] או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך לישב בסוכה. ====שינה בסוכה===={{ערך מורחב|שינה בסוכה}}מצוות הישיבה בסוכה כוללת אף את המצווה לישן בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה אם הוא רק שאין לישן מחוץ לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה.

המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור ה[[אדמו"ר האמצעי]] הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו{{ציטוטהערה|מרכאות=כן|תוכן= ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג לה' שבעת ימיםלקוטי שיחות חלק כ"ט}}(במדבר כט יב)האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמו"ר האמצעי.

==שמות החג=נטילת ארבעת מינים===[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי אוחז בידיו את ארבעת המינים]]{{ערך מורחב|ערך=[[ארבעת המינים]]}}נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא.

בכל פעם בתלמוד בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או במשנה שנאמר חג סתם ללא פירוש איזה חגטעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, הכוונה היא לחג הסוכותוקיום מצוות.כאשר:

החג מכונה * ה[[אתרוג]] - שיש בו גם '''חג האסיף'''טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם [[לימוד התורה]] וגם קיום מצות.* ה[[לולב]] - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה. * ה[[הדס]] - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות. * ה[[ערבה]] - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, משום שבזמן הזה בשנה יוצאים לאסוף אך יש בהם את התבואה מהשדותהמעלה העצמית שהם יהודים. '''ניגה'''

==מצוות החג=סדר התפילה=== [[קובץ:סוכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קישוט סוכה ביינות ופירות כמובא בהלכה]]{{להשלים}}

כפי שנאמר, '''"ושמחת בחגיך"'''[[מקור]] {{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי מליובאוויטש]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהיה שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]], ומתואר . מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של [[בית המקדש]] וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה [[שמחת בית השואבה]] לא ראה שמחה מימיו.===ישיבה בסוכה==={{ערך מורחב|ערך=[[מצות סוכה]]}}שנאמר '''"בסוכות תשבו שבעת ימים"'''{{הערה|אמור כג מב}} והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב '''"למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"''' [[ענני הכבוד]] בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על [[לחם]] או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך ברוך אתה... לישב בסוכה.===נטילת ארבעת המינים==={{ערך מורחב|ארבעת המינים}}[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]]מצווה ליטול ארבע מינים לאגדם ולנענעם, שנאמר '''"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"'''{{הערה|אמור שם}}ארבעת המינים הם: [[אתרוג]], [[לולב]], הדסים (שלוש מינימום ניתן להוסיף), ערבות (2). בכל יום מימי החג (למעט שבת, שה[[ארבעת המינים]] מקבלים גדר [[מוקצה]]) מברכים על ארבעת המינים האלו ומנענעים אותם יחדיו לארבעת כיווני האויר, ומברכים על נטילת לולב, וביום הראשון מוסיפים ברכת שהחיינו.

== שינה בסוכה =אושפיזין==={{ערך מורחב|שינה אושפיזין}}ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זהר חלק ג קג, ב}} כתוב שבכל יום מימי החג מבקרים בסוכתו של כל יהודי "אושפיזין" (מ[[ארמית]]: אורחים), האושפיזין הם שבעה צדיקים המנויים בזהר, כאשר בכל אחד משבעת הימים, אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]] ו[[דוד]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}. ==בתורת החסידות=====המשכת עניין האחדות===מבואר בתורת החסידות על יסוד הפסוק "בכסה ליום חגנו" שכל העניינים שהיו "בכסה" - בכיסוי והעלם - ב[[ימים הנוראים]], באים בגילוי "ביום חגנו" בחג הסוכות{{הערה|[[סידור עם דא"ח]] רלה, ב. ובכ"מ. [[לקוטי תורה]] ר"ה נד, ריש ע"ד}}. הסכך של הסוכה שהוא בגימטריא מאה, קשור עם המאה קולות של תקיעת ה[[שופר]] של [[ראש השנה]]{{הערה|[[משנת חסידים]] ו[[פרי עץ חיים]] שער הסוכות בסופו. המשך וככה תרל"ז ספצ"ג}}. הסכך קשור גם עם ענן הקטורת של [[יום הכיפורים]]{{הערה|ספר המאמרים עט"ר שער יו"כ לו, סע"א ואילך. אור התורה סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה שם פפ"ד. ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"א ואילך. ועוד}}. בהמשך לגילוי בחינת היחידה ב"[[אחת בשנה]]" ב[[יום הכיפורים]] ממשיכים גילוי זה בגלוי ובפנימיות בחג הסוכות. בחג הסוכות מודגש עניין האחדות במצוותיו העיקריות שהם ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. הסוכה מקיפה את כל מציאות האדם מראשו ועד רגליו, וכן נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכהאחת"{{הערה|סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד}}. בארבעת המינים מודגש עניין האחדות הן בכל מין ומין בפני עצמו, והן כנאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פ"ל, יב}} שארבעת המינים שבלולב הם כנגד ארבעה סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, והם נעשים כולם אגודה אחת. הסוכה מגלה את עניין האחדות באופן "[[מקיף]]", ונטילת ארבעת המינים ממשיכה את האחדות (ואת ה"מקיף") באופן "פנימי"{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, תש"מ. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט. ועוד.}}. ===גילוי הנצחון במשפט של ראש השנה===נאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד.}} שישראל ואומות העולם באין לפני הקב"ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי ניצח, "אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא". ארבעת המינים משקפים את הניצחון במשפט. דבר זה קשור לעניין הנוסף שבחג הסוכות, הקרבת קרבנות החג בבית המקדש, הכוללים שבעים פרים שכנגד שבעים אומות{{הערה|סוכה נה, ב. במדבר רבה פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה}}, כשבזמננו, עניין זה מתקיים באמצעות אמירת הפסוקים באופן של "ונשלמה פרים שפתנו". שאף אומות העולם מודים שישראל הם המנצחים ומתקיים עניין "הללו את ה' כל גויים .. כי גבר עלינו חסדו", וזו תכלית הכוונה ב[[דירה בתחתונים]]{{הערה|מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט סעיף ג' ואילך}}. ===הסוכה כעיקר החג===הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.}} שהחג נקרא על שם מצוות הישיבה ישיבה בסוכה כוללת אף דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את המצווה לישן כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו. ==ברכה לאורחים בחג הסוכות==מידי שנה, בליל הראשון של [[חג הסוכות]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] מבקר ב[[סוכה]] הגדולה שבחצר [[770]] ומברך את האורחים ש[[נסיעה לרבי|הגיעו להסתופף במחיצתו בחודש החגים]]. בברכה, שהיא [[שיחה]] מיוחדת, בדרך כלל מדובר גם אודות מעלת הכנסת אורחים וכן על ה[[אושפיזין]] שהם גם כן "אורחים". בכל מהלך הביקור הרבי חולק כבוד גדול למנהלי [[אש"ל|הכנסת אורחים]]. הביקור והברכה נערכו בשנים הראשונות מיד לאחר תפילת ערבית, והחל משנת [[תשמ"א]], אז החל הרבי לומר שיחה בכל יום מימי החג, הביקור והברכה נערכים לאחר השיחה. ===תיאורים מהמעמד===בשנת [[תש"מ]]{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9E_-_%22%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A%22#.D7.9C.D7.99.D7.9C_.D7.91.27_.D7.93.D7.97.D7.92_.D7.94.D7.A1.D7.95.D7.9B.D7.95.D7.AA יומן תשרי תש"מ]}}, הברכה הייתה בלילה השני של חג הסוכות לאחר תפלת ערבית. בשעה שמונה וחצי נכנס הרבי לסוכת האורחים. לפני כניסתו ביקש הרבי מהרב [[משה ירוסלבסקי]], מנהל [[אש"ל|הכנסת אורחים]] שילך לפניו. ר' משה ניסה כמה פעמים ללכת באמצע ושהרבי ילך לפניו, אך הרבי לא הסכים ושוב הורה לו שילך לפניו. הרבי הלך לכל אורך הסוכה עד שהגיע למקום הנרות. כשפניו הק' אל קהל האורחים אמר הרבי לפניהם שיחה קצרה{{הערה|נוסח הברכה נדפס בלקו"ש חי"ט ע' 572}}, כשסיים חלק הראשון של הברכה אמר הרבי בקול רם: שיהיה "וביום שמחתכם ובמועדיכם..". בשל ריבוי האורחים שסבבו אותו שאל הרבי (בחיוך) אם הוא רק שאין לישן מחוץ יש גם שולחנות בסוכה... כשהראוהו שולחן שאל (בחיוך) האם יש גם משהו על השולחנות, ומיד הצביעו על שולחנות מסודרים בחלות ו[[יין]]. לאחר מכן החלו לשיר ורמז בידו הק' להגביר השירה. בשנת [[תשנ"ב]], בשעה שמונה וחצי לערך, יצא הרבי מהפתח הראשי של [[770]] כשבידו הסידור (חידוש של השנה...) לסוכת האורחים. בהגיעו לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה, עלה על מדריגות מיוחדות שהוכנסו לשם כך, כשלידו עמדו חברי הוועד של הכנסת אורחים – הרב [[כתריאל ברוך קסטל]], הרב [[צבי הירש קרינסקי]] והרב [[שלום הורביץ]] (שמונו מאחר שהרב [[משה ירוסלבסקי]] נבצר ממנו להגיע בשנה זו).

המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור הכאשר הרבי ירד מהמדריגות לכיוון היציאה, פנה לעבר המזכיר הרב [[אדמו"ר האמצעיבנימין קליין]] הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמוושאל היכן אותם אברכים חברי הוועד (באמרו: "ר האמצעי.(לקוטי שיחות חלק כוואו סיינען די דריי יונגעלייט"ט?). בדוחק הגדול ששרר שם באותם דקות לא היה קל להם לפלס דרך, והרבי עמד רגע ארוך והמתין להם. כשהגיעו ליד הרבי, חייך לעברם והורה להם ללכת לפניו בתור מכניסי האורחים.

*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=154 חג הסוכות - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}*'''[https://chabad.info/service/718807/ מכון הלכה חב"ד מגיש: הלכות החג בתרשים קצר וברור]''' {{אינפו}}*הרב מנחם מקובר, '''[https://col.org.il/news/133792 סוכות בבית המקדש] {{*}} [https://col.org.il/news/133872 שמחת חג הסוכות בבית המקדש]''' {{COL}}{{וידאו}}