סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הברכון

סדר ברכות ותפלות עם תרגום אנגלי (מכונה בענטשערעל) הוא ברכון עם תרגום לאנגלית בהוצאת קה"ת, והופק על ידי אדמו"ר הריי"צ, הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב ומתרגם (ככל הנראה הרב ניסן מינדל).

הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי[עריכה]

בשנת תש"ב אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:לוח שנה, ברכון באנגלית, והיום יום[1].

בשנים אלו - קה"ת הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:

חוברת שבועות
  • חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער און יוגנד" - ובאנגלית: "טאקס ענד טיילס - Talks and Tales"[2], ספר המקראה 'ספרנו', סידור תהלת ה', סדר ברכות ותפילות באנגלית, "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "לא תשתחוו" וחוברות על החגים כגון: פסח, שבועות ועוד - תורגמו לאנגלית ע"י הרב ניסן מינדל[3], "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר ניסן מינדל, והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'.

הוצאת החוברת על ידי הרבי[עריכה]

הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ, כשהרבי משמש כעורך אחראי, והוא מכיל חלקים מהתפילה והברכות עם תרגום לאנגלית, ובעריכתו ותרגומו לאנגלית לפי ההוראות שהתקבלו מהרבי היו שותפים הרב חודוקוב והרב מינדל[4].

כמו שאר הפרסומים שיצאו לאור על ידי קה"ת באותן שנים, הרבי היה מעורב באופן מלא בעריכתם, כאשר את חלקם הרבי אף כתב מתחילתם ועד סופם, אם כי חלקם נערכו על ידי הרב מינדל או אולי גם אחרים, אשר התאימו את התכנים לפי קהל היעד - ילדי ארצות הברית מכל החוגים, והוסיפו בהם מנהגים שונים לעדות שונות[5], ובנוגע לחוברת זו שנערכה מראשה ועד סופה ישנן השערות כי נכתבה באופן מלא על ידי הרבי[6].

עם זאת, הרבי עצמו הסתייג במידה מסויימת ממידת המעורבות שלו בתרגום האנגלי הסופי כפי שנדפס, כאשר כתב במענה לשאלת אחד הרבנים על אופן תרגום שם ה' בחוברת לאנגלית, שתוכן ההגהה שלו הוא רק כללי, ולא ניתן לדייק עניני הלכה מביטוי ספציפי כפי שתורגם לאנגלית[7] (עם זאת, ראוי לציין ששם ה' מודפס כך עד היום בכל הסידורים היוצאים לאור על ידי קה"ת). וזה מותאם לכך שחוברות אלו נכתבו רק כדי לעורר את ענייני היהדות, ולא לכתוב חוברת בסגנון חב"די ובדווקא לפי נוסח התפילה החב"די.

מאגרת הרבי אל הרב חיים נאה, עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור להוצאה לאור של 'סדר ברכות ותפילות', אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק[8].

(אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של חוברות אלו, היא במכתב ששיגר הרבי לרב מנחם זאב גרינגלאס כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של החוברת על ימי בין המצרים, כאשר במכתב מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המצרים[9] ומאידך גיסא ישנה הוראה מהרבי בכתב ידו להוסיף לחוברת 'תשרי' את מכתב הרבי ועורך/עורכי החוברת לא ביצעו זאת[10]).

ברכון המל"ח בתפוצה רחבה[עריכה]

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט תש"ג.

במודעה שהתפרסמה בירחון הקריאה והקדושה עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של המרכז לעניני חינוך מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...[11].

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

הרבי משיב לשאלות ודיוקים[עריכה]

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב משה פנחס כ"ץ לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ[12]. ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן[13], בין השאר הגיב הרבי וביאר בפרטיות את ענינם של המים אחרונים[14].

נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

שימוש בברכון[עריכה]

במכתב מקיץ תש"י כותב הרב חודקוב לרב שלום ריבקין, על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד קדיש: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"[15].

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי בי"א ניסן תשל"ז, התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של ארצות הברית לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

אודות הברכון

הערות שוליים

  1. אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' של"ה.
  2. שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.
  3. מנחם מענדל גרינפלד, שבועון כפר חב"ד גיליון 2010 עמוד 62: במודעת פרסומת למהדורת תש"ט פורסם אודות חוברת שבועות. סקירה חוברת שבועות
  4. מנחם מענדל גרינפלד, ה'בענצ'רל' , בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.
  5. דוגמא לחוברות שנערכו על ידי הרבי: לוח כיס יומי לתלמיד ולוח היום יום שמצויים בידינו תצלומי כתב היד המקורי של הרבי מעריכתם.
  6. ראו בהרחבה בהערות וביאורים אהלי תורה גיליון פסח תשפ"ג, ראיות נוספות לכך.
  7. "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל" [דהיינו כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]. הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170. כפר חב"ד 2004, מאמר הרמ"מ גרינפלד אודות חוברות מל"ח לפסח, מופיע בקישורים החיצוניים לערך זה.
  8. בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון.
  9. מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע.
  10. הוראת הרבי פורסמה במאמר הרב גרינפלד בכפר חב"ד גיליון סוכות תשפ"ד
  11. גיליון מס' 30.
  12. הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.
  13. תשורה זינגער תשס"ו
  14. להרחבה, ראו: הרב מנחם מענדל גרינפלד , בעקבות 13 החובות, שבועון כפר חב"ד פרשת מטות-מסעי תשפ"ג, גליון 2017 עמוד 44.
  15. צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.