סדר

סדר הוא ענין יסודי בעבודת ה', שהאדם צריך להיות בסדר יומו, ולקבוע לו שיעורים מסודרים בזמנים קבועים, כמאמר חז"ל "קבעת עיתים לתורה".

סדרי לימוד

בקונטרס עץ החיים מופיע סדר הלימוד בנגלה ובחסידות בישיבת תומכי תמימים, ומבואר גם ששמירת הסדר היא תנאי להנות מהגשמיות שהישיבה מספקת (אוכל, ושינה). סדרי הישיבה כוללים 12 שעות לימוד ביממה (בזמנו, היום זה כבר השתנה ל-9 שעות, עקב ירידת הדורות), כאשר שני שליש מלימודו צריכים להיות בנגלה של התורה, ושליש בלימוד פנימיות התורה.

לגבי השליש מהיום בו לומדים חסידות מפרט הרבי הרש"ב שני זמן עיקריים המתאימים לכך: הזמן הראשון המומלץ לפנימיות התורה - כמו שאכן נקבע בישיבות חב"ד בעקבות קונטרס זה - הוא לפני התפילה, לימוד אישי ולא על ידי שיעור בלבד, אך באופן שכל הקהל עוסק יחדיו בלימוד חסידות, ובאופן שלומדים לכל הפחות שני שעות לפני התפילה (בזמננו, זה ירד לשעה וחצי). (הטעם הוא מפני שלפני התפילה מאיר אור גבוה מאוד הנקרא "לובן" של אברהם אבינו, המסייע להבנת פנימיות התורה, וזהו זמן מסוגל לכך).

הזמן השני ללימוד דא"ח צריך להיות בשעות הערב, ג"כ שעתיים לכל הפחות, ומי שאינו יכול מפני שהולך לישון מוקדם, עליו להרבות תמורת זה בלימוד בשעות הבוקר, בכדי שסך הכל ילמד לכל הפחות 4 שעות ביום לימוד דא"ח (זאת מלבד השיעור הקבוע בתניא). הסיבה לזמן השני הינה, (לא סגולת הזמן, אלא) הצורך והנחיצות ללמוד פנימיות התורה בזמן החושך, ולפני השינה.

מאמרי רבותינו נשיאינו בנושא

בחסידות חב"ד מקובל, כי למרות שיש בעבודת ה' כללים וסדר עבודה המיוסד לפי דרגות, על פי סדר עשרת הספירות, למרות זאת יש מהלך חסידי של לכתחילה אריבער בה האדם יכול להתעלות בעבודת ה' למעלה מדרגתו.

אדמו"ר הריי"צ כותב על כך : אבי אדמו"ר אמר: בחסידות נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, הדרגא של עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבל אחר כל זה העיקר הוא סדר.

הבעל שם טוב היה מסודר, המגיד ממזריטש דקדק על סדר.

אף רבינו הזקן לימד חסידים שיהיו מסודרים, זאת רואים במאמריו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לבוא לליאזנא - אחר כך לליאדי - לא היה להם רשות לשנות את הזמן ללא רשיון של הרבי, על קבלת הרשיון היה צריך שיהיה טעם.

אצל הרבי היה ועד מיוחד להנהגת את סדר החסידים בראשו מהרי"ל אחי רבינו, ובנוסף לכך היה אצלו וועד מיוחד להנהיג את סדר האברכים החסידיים ובראשו אדמו"ר האמצעי.