שינויים

[[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער|300px250px|[[הרבי]] מסדר קידושין בחופת אחד החסידים]]'''קידושין''' הוא קנין רוחני, בו האדם קונה את אשתו לקנין אישות ואוסרה על כל העולם. '''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והיא והם חלק ממצוות [[פריה ורביה]].

גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שוליים|פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות "חופה" (מלבד [[יבמותמצוות יבום|הכונס את יבמתו]] סא), ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}}לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיךישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת השבע ברכות או ה". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודשחדר ייחוד]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}

== שידוכים ==גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{להשליםהערה|פסקה=כןמסכת [[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}}בשידוכים לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש לסמוך על הרגשת הלב של האדם עצמוהחוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, ולא על גורל{{הערת שוליים|1=אך [[הרבי]]לא קיבל חששות אלו, ואדרבה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז , [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 102 עמ' פזפח].]}}.[[קובץ:כתיק מזל טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתי"ק]] של הרבי עם ברכה לחתונה]]

== חתונה חדר ייחוד =={{ערך מורחב|ערך=== תאריך [[חדר ייחוד]]}}לאחר ה[[חופה]] החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף [[כסף]] בפתח החדר. פעם התבטא [[הרבי]] ש"סגולה" לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה ===- שהחתן יכנס ראשון{{להשליםהערה|פסקה1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=כן4589 גליון 704].}}.

===קבלת פנים=שבע ברכות =={{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]שבע ברכות}}קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלה, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה [[מאמר]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל "לכה דודי" מ[[תשי"ד]]. מקובל לערוך את מסיבת הקבלת פנים דווקא בבנין ישיבת [[תומכי תמימים]]. ===כתובה===כבר מבעוד יום כותבים את הכתובה, ומחתימים שני עדים בתחתית הטופס, ולאחר מכן בשעת החופה מכבדים רב לקרוא את הנוסח בקול. שטר הכתובה, כתוב בנוסח קבוע ומוכן בשפה הארמית, ומסכם את מחויבויות הבעל לאישה, על כל פרטי מחויבויותיו, ישנו מחלוקת האם מקור הכתובה הוא מ[[התורה]] או רק חידוש של [[חז"ל]]  עיקר הכתובה נועד עבור מקרה של [[גירושין]], שגם במקרה כזה על הבעל לזון ולפרנס את גרושתו כמסוכם בדיוק בכתובה. === סידור הקידושין ==={{להשלים|פסקה=כן}} === חופה === ==== טבעת הנישואין ==== מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה שבע ברכות (מכונות גם מבחוץברכות נישואים או ברכת חתנים), ומזהב דוקא.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76הן ברכות הנאמרות במעמד הנישואין, וראה [[אגרות קודש]] חלק גוכן במשך ' עמשבעת ימי המשתה' תכטשלאחר החתונה, לאחר ברכת המזון הנאמרת בסיום ארוחה, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבתכאשר מתקיימים תנאים מסוימים.}}=== מנהגי יום החופה === '''וידוי''' - בתפילת [[מנחה]] ביום החופה, אומרים החתן והכלה, את נהוג לערוך סעודות חגיגיות כל נוסח הוידוי של [[יום כיפורים]] - על חטאערב בשבוע שלאחר החתונה, ואם החופה לפני זמן [[מנחה]] אומרים ולברך בסיומן את הוידוי בתפילת [[שחרית]]שבע הברכות, כמו כן ב[[שמונה עשרה]] אומרים את נוסח עננו של תעניות. נהוג להוסיף בצדקה במשך היום לזכות החתן והכלה, וכן באמירת תהילים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 75}}. '''צום''' - החתן והכלה צמים ביום חופתםועל שם זה, שלשה טעמים מובאים לכך: א) משום דהוי יום [[סליחה]] וכפרה כדוגמת [[יום הכיפורים]]{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ סימן קט' וראה ליקוטי שיחות חלק ה' עמסעודות אלו מכונות ' 170.}}. ב) שלא ישתכרו{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ שם.}}. ג)מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהיתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב{{הערת שוליים|רוקח סישבע ברכות' שנג.}}. לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה. [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=178 לקוטי שיחות חלק ח' עמאף שבעת ימי המשתה עצמם מכונים ' 165 (עמשבע ברכות' 178)].}} תולה זאת באותה מחלוקת אם יום הכיפורים אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת יום הכיפורים מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון. כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג אין מתענים, - [[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט"ו אב]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמור הריי"צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}

=== חדר היחוד =לעתיד לבוא==חסיד אחדבשלב הראשון של הגאולה יחול הכלל "עולם כמנהגו נוהג" גם על תחום הנישואין, וכדברי הנביא{{הערת שולייםהערה|הרב יהודה משה קלאפמאןירמיה, לג י-יא}} נכנס לרבי קודם חתונתו"עוד ישמע בערי יהודה... קול חתן וקול כלה". אך בשלב מתקדם יותר בגאולה, לאחר [[תחיית המתים]] ייתכן שיחול שינוי, ושאל האם נכון לקיים המנהג המובא בספרים שהחתן ידרוך על רגל הכלה בשעת החופה.כפי שנאמר ב[[מסכת ברכות]]: ענה הרבי: בשביל מה צריך בכלל סגולות?!{{הערת שולייםציטוטון|לפי דברי הנ"ל: וכמדומני שעשה גם תנועה של תמיהה.העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנים מזיו השכינה}}, והוסיף ואמר: אם אתה תהיה בעל-הבית כמו שאתה צריך להיות . לדעת רוב המפרשים{{הערה|ביניהם [=קרי: ההנהגה תהיה בהתאם ל[[שולחן ערוךראב"ד]] ודרישות , [[תורת החסידות]רמב"ן] אז ממילא [=באופן טבעי] אתה תהיה בעל-הבית! [ועוד] שזהו - ההנהגה לדרוך כו' - עניין בלתי צנוע!! כ"ק אדמו"ר המשיך ואמר: "}}, העולם המדובר, הוא העולם שלאחר תחיית המתים. ולכן, אם בכל לא תהייה פרייה ורבייה לא יהיה לכאורה צורך בנישואין. עם זאת אתה רוצה סגולה, אני אתן לך סגולהדעתו של [[הרמב" - להיכנס ם]] היא שכוונת דברי הגמרא הוא ל[[גן עדן]], בו אין תופעות גופניות. אך לאחר תחיית המתים יהיו נישואין. על פי דעתו של הרמב"חדר ייחוד" ראשוןם, ישנו דיון האם כל בעל ואישה שיקומו בתחיית המתים יצטרכו להינשא מחדש, ובאם ישכח להיכנס ראשון בחדר ייחודלאור שפטירתם ניתקה בינהם את הקשר, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשוןאו שהקידושין שמלפני תחיית המתים יהיו תקפים לאחר התחייה. ה[[חיד"א]] סובר במקרה דומה, שכאשר אדם שנפטר ולאחר מכן קם לתחייה על ידי נביא או צדיק{{הערת שולייםהערה|1=גליון התקשרותלדוגמא בן השונמית שקם לתחייה על ידי אלישע, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].או האמורא ר' זירא שקם לתחייה על ידי רבה}} ==== כף כסף בפתח החדר ==== מנהג לשים כף כסף בפתח חדר הייחוד של חתן וכלה, ואמר לי כך: אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם האם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה צריך לקדש מחדש את רעייתו. מסקנת החיד"א היא שפטירה זו אינה פטירה רגילה ולאור כך האישהנותרה מקודשת לבעלה. אמנם לפועל לאור דבריו משמע שפטירה רגילה אכן מתירה לאלמנה להינשא, מבטלת את הקידושין הראשונים, וגם אם האישה לא נישאת מחדש, הקידושין נעשים בהרבה קהילות על ידי טבעת זהב שהיא שווה כסף אך איננה כסף ממשהראשונים אינם תקפים לאחר תחיית המתים. ומאחר וכסף מסמל על אהבה מלשון "נכסוף נכספתי"אמנם, ישנם חולקים אשר סוברים שבשונה מגירושין, לכן כדי להשלים אין פטירה נחשבת פעולה שמנתקת את העניין מבחינה רוחניתהקידושין, ולהשלים את ה"קידושין בכסף"אלא מצב נתון, מניחים כף כסף בפתח חדר הייחוד שלכמה דעות הוא השלמת הקידושיןשכל עוד כאשר לא קיים בן הזוג מותר לאשתו להתחתן עם משהו אחר. כף מסמלת כלי קיבוללכן, ובעניין זה כלי קיבול לאהבה{{הערת שוליים|הרב ברוך בליזינסקיכל עוד לא נישא האישה ובעלה חזר, כפר חב"דלאחר תחיית המתים הקידושים הראשונים תקפים ואין צורך לערוך קידושין מחודשים.}} == שבע ברכות =={{להשלים|פסקה=כן}}

==קישורים חיצונייםלקריאה נוספת==* מנחם זיגלבוים'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[http://old2[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]].ihהספר נכתב על ידי הסופר ר.chabadל.info/index.php?url=article_he&id=63240 בוכות בכרמים] שיחה מרתקת ונוקבת קרמניצר ומופץ על מצב השידוכים בחב"ד - ידי [[שבועון בית משיחועד שיחות באנגלית]] (גילון 799) .*שלמה רסקין, '''[http://www.old2teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.ihpdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה*'''[http://www.chabadteshura.infocom/teshurapdf/indexUlman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.php?url=article_he&id=62613 דעת הרבי בנוגע לנישואין לשתי נשיםpdf לקט פתגמים בעניני חתונה] - אגרות קודש העוסקות בנושא - {{אינפו}}'''

[[קטגוריה:מנהגי חב"דחתונה]][[קטגוריה:מושגים כללייםמנהגי חב"ד]]