פתיחת התפריט הראשי

עריכת הדף "ניגון ציון במשפט תפדה"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 16: שורה 16:
 
"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה":|מקור=[[תהלים ק']], ב; ישעיהו א, כז ו[[הפטרה|הפטרת]] [[שבת חזון]]}}
 
"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה":|מקור=[[תהלים ק']], ב; ישעיהו א, כז ו[[הפטרה|הפטרת]] [[שבת חזון]]}}
  
==לחנים נוספים==
+
==בלחנים נוספים==
 
בהתוועדות [[שבת חזון]] [[תשל"ה]] אמר הרבי שגם ניגון נעלה ומרומם, צריך לרדת למילים, והורה לנגן את ניגון [[ג' תנועות]] עם המילים "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", ולאחר מכן אמר הרבי שהניגון צריך להיות גם בתנועה של שמחה כביטוי לכך שאנו מקווים ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה", והורה לנגן את אותם המילים בניגון של שמחת תורה, והחסידים החלו לנגן זאת עם [[ניגון הקפות]] של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי.
 
בהתוועדות [[שבת חזון]] [[תשל"ה]] אמר הרבי שגם ניגון נעלה ומרומם, צריך לרדת למילים, והורה לנגן את ניגון [[ג' תנועות]] עם המילים "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", ולאחר מכן אמר הרבי שהניגון צריך להיות גם בתנועה של שמחה כביטוי לכך שאנו מקווים ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה", והורה לנגן את אותם המילים בניגון של שמחת תורה, והחסידים החלו לנגן זאת עם [[ניגון הקפות]] של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי.
  

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)