פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ה[[ניגון]] '''"וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"''' הוא שיר ניגון חסידי לפסוק הראשון ב[[מגילת אסתר]].
מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש{{ציטוטון|'''וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה'''}}{{הערה|[[מגילת אסתר]] א, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה)א}}.
== מקור הניגון ==
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מה[[זאל הקטן]] ל[[שאלאש]] לאחר ששתה '[[משקה]]' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון{{הערה|מקור הדברים מר' [[שמואל קראוס]]}}.
[[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים בשבת ב[[שבת]] מברכים של [[חודש אדר ]] ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]].
בבהתוועדות [[חג הפורים]] שנת [[תשכ"ח]] אמר [[הרבי]] : "וויבאלד ס'איז דא א ...מן הנכון והראוי שיהיה ניגון אויפן ווערטער פון המיוחד בפרט לימי הפורים - על דרך שיש אצל חסידים הניגון "פדה בשלום"ושמחתהקשור עם י"ט כסלו, ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם "הקפות", ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם חג הפסח וכיו"ב.אמנם בשביל זה צריכים מישהו שמחבר ניגונים, והרי אין זה ה"אומנות" איז ביז מ'גייט ניט מחבר זיין א שלי... ובכן, חיפשתי בתורה, אולי אוכל למצוא מן המוכן ניגון אויף [[הקשור עם פורים, ואכן - בלי יגיעה יתרה - מצאתי: במסכת מגילה, בביאור הפסוק שבו נתפרש מה שפעל פורים]] מאצל כל בני ישראל - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", איתא: "שמחה זה יום טוב, שנאמר: 'ושמחת בחגך'גייט זינגען די ווערטער". (ומזה מובן, שהניגון "ושמחת בחגך", יש לו שייכות מיוחדת לפורים". - כיוון שישנו בהמשך, אמר הרבי: "וכיון שכבר ישנו ניגון שנתחבר על המילים של התיבות "ושמחתבחגך", אז הנה עד שיחברו ניגון בשביל מיוחד לימי הפורים, יהיה זה "ושמחת בחגך" (המובא בגמרא לענין "ליהודים היתה אורה ושמחה גו'") עם הניגון על תיבות אלו". והתחיל הרבי לנגן: "ושמחת בחגך והיית אך שמח". {{הערה|שיחת פוריםתשכ"ח, שישירו את המילים האלו)ס"ג-ס"ד. תורת מנחם, חלק נב, עמ' 110 ואילך.}}.
בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] "ויהי בימי" בלי המילים עד לשנות המ'"מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את ה[[ניגון]] הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היה היו מנגנים לפעמים עם המילים ולפעמים בליהמילים.
ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]].
==ראו גם==
*[[שושנת יעקב לחסידי אדמו"ר הזקן]]
*[[שושנת יעקב מניקולייב]]
*[[ניגון בימי מרדכי ואסתר]]
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/649128 הרבי מעודד את שירת הניגון] "ויהי בימי אחשוורוש", באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{וידאו}}
{{פורים|}}
{{מסורת הנגינה}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:ניגוני פורים]]