[[תמונה:לא;.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]][[ניגון]] זה מיוחס על-ידי זקני ה[[חסידים]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה רגיל לשיר אותו בכל הזדמנות. אם כי אינו ידוע אם חיברו בעצמו או שחובר על-ידי אחד החסידים ששר לפני [[אדמו"ר הצמח צדק ]] והניגון נשא חן בעיניו.
ניגון זה אומר כולו שירה נפשית, [[מרירות]] עצומה מהולה בתנועות של תקוה ו[[שמחה]], השתפכות ה[[נפש]] בכסופים אלוקיים.