20
עריכות
שינויים
←מסגולות הניגון
{{ניגון|שם=ד' בבות|תמונה=[[תמונהקובץ:אלףארבע בבות.jpg|left|thumb|250px]]|תיאור=תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]|מחבר=[[אדמו"ר הזקן]]}}
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו.
לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים וזמני שמחה מיוחדים<REF> {{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].</REF>}}.
ניגון זה הוא ניגון ראשון הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].
==משמעות הניגון==
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], ברכות [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע ]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן ]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים<REF>{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסליוכסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסליוכסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.</REF>}}:*[[עולמותאצילות בריאה יצירה עשיה|עולם]] [[רוחני]].*[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי'הויה]].
*דרגה ב[[נשמה]].
*[[אור]] [[אלוקי]].
{| class="wikitable" border="1"
! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות
|-
|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]].
|-
|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
|-
|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
|-
|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות ]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.
|}
==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים וזמני שמחה מיוחדים<REF> [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].</REF>{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו<ref>{{הערה|[[ספר הניגונים ]] כרך א' עמוד ל ' (משיחת הרבי הריי"צ).</ref>}}. בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]]. קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]]. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שהיה [[הרבי]] עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.
==מסגולות הניגון==
[[הרבי המהר"ש]]: "בעת שמנגנים נגונו ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה". [[אדמו"ר הרש"ב]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון ב[[תיקון חצות ]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה ]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"." [[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"<ref>{{הערה|ראה [[ספר השיחות תש"ז עמוד 101.</ref>. עוד אמר [[(אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]: תש"ז עמוד 101.}}.כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לניגון זה אצל [[תשובההרבי]] וב[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון התוועדות עם טהרת ה[[לבהרבי|התוועדויות]], אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]] לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"{{מקור}}הרבי מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה.
==קישורים חיצונים==
{{הערות שוליים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]