שינויים

{{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של מעמד הר סיני]][[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עתיק של [[לוחות הברית]] מרובעות]]'''מעמד הר מתן תורה בהר סיני''' הינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] ב[[למרגלות הר סיני]], ונתן להם את [[עשרת הדברות]].המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) [[ב'תמ"ח]]{{מקור}}, 49 50 יום לאחר צאת [[בני ישראל]] מ[[מצרים]]. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת ה[[תורה]], שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]]. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את [[חג השבועות]].

==משמעות המעמדהכנה למעמד==מעמד {{להשלים|*. ההכנה למעמד החל כבר על ידי אברהם אבינו, גלות מצרים הוא גם הכנה למעמד זה מובא ב. 1.ספירת העומר. 2.ר"ח סיוון. 3.שלשת ימי הגבלה כמובן עם כל הפרטים של פעולות משה וכו'}}====בחירת ההר===={{להשלים|יעודו של ההר מבריאת העולם וכו'}}[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]] במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההרים: על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - הר סיני.הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה [[גשמיות]] אך מהגשמיות לעשות רוחניות.הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך. בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות - לקיים את ציווי ה[[שולחן ערוך]] "אל יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל [[חסידותגאווה]] כנאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור{{הערה|[[קישורי תנאיםמסכת סוטה]] בין דף ה' עמוד א'}}".====נעשה ונשמע===={{ערך מורחב|נעשה ונשמע}}כאשר בא [[הקב"ה]] לישראלוביקש לתת את התורה לבני-ישראל, זה המעמד בו בחר הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'.[[הרבי]] מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל]]ו ו[[מדות]]יו הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות (נשמע). ====הערבים====ה[[מדרש]] מספר, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' בישראל כלא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "עם סגולהנביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים [[הקדוש ברוך הוא]] לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה.

במתן תורה התבטלה גזירת ה' "תחתונים לא יעלו לעליונים ועליונים לא ירדו לתחתונים": עד מתן תורה כל ==משמעות המעמד==מעמד זה מובא ב[[חסידות]] כ[[מצווהקישורי תנאים]] שקיימו, המצווה לא פעלה על החפץ עצמו, ממתן תורה התבטלה גזירת ה', ומאז, קיום מצווה של יהודי פועל גם על בין [[גשמיותהקב"ה]] החפץלישראל, זה המעמד בו בחר ה' בישראל כ"עם סגולה".

בנוסף, לפני מתן תורה [[לימוד התורה ]] של יהודי היה כפי הכח שיש לנברא לקבל ולהבין, ואילו לאחר מתן תורה התורה ניתנה לרשות כל אחד.===ענינו ופעולתו=======בנשמות ישראל====:'''בחירת העצמות'''במתן תורה התחדש עניין ה"בחירה". עד אז חביבותם ושייכותם של בני ישראל ל[[הקב"ה]] היה מצד חביבותם כבנים וכיוצא בזה, זהו שאמר הקב"ה למשה רבינו במצרים "כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" אמנם במתן תורה התחדש והתגלה קשר של בחירה.ולכן מובא בהלכה שבעת התפילה בברכת אהבת עולם "כשיאמר ובנו בחרת יזכור מתן תורה"{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ס סעיף ד. והוא מהמגן אברהם בשם האריז"ל.}}וכן מוצאים הבדל בין נוסח ברכת הקידוש של ליל שבת בה לא מתחילים בבחירת [[הקב"ה]] בעמו, לעומת ברכת הקידוש של החגים בה מתחילים בכך שהקב"ה בחר בעמו: "אשר בחר בנו מכל עם", והסיבה לזה מבוארת:{{ציטוט|תוכן= והטעם שאין אומרים ב[[שבת]] "אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון" כמו בימים טובים, לפי שבמרה נצטוו על השבת שנאמר: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ". ואמרו ז"ל: "שבת ודינין במרה אפקוד". ועדין לא בחר בהם [[הקדוש ברוך הוא]] עד שנתן להם התורה, אבל כשנצטוו על ימים טובים כבר נתן להם התורה ובחר בהם ולכך אין אומרים בשבת אשר בחר בנו"|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=79 ספר אבודרהם סדר תפילת שבת ופירושה]}}

==הר סיני==[[קובץהחידוש שבבחירה היא בכמה פרטים:הר סיניבחירה חפשית הגדרתה שהמניע היחידי לבחירה היא רצונו של האדם ללא התייחסות כלל למעלות ולתכונות הדבר הנבחר.jpgכשם שלא תחשב בחירה חופשית בחירה שמונעת על ידי כפייה חיצונית, כך לא תחשב לבחירה חופשית כשהמניע הוא מעלות ותכונות שבדבר הנבחר. וסיבת הדבר, כשם שאפשרי להכריח לבחור בדבר שלא לרצונו, כמו כן בשעה שמעלות ותכונות הדבר עומדים לנגד עיני הבוחר, הרי הדבר עצמו "מכריח" ומושך את הבוחר לבחור בו. וכלשונו של הרבי{{הערה|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1309.}}: "בבר שכל, טעם שכלי מכריחהו וכופהו יותר מכפיה בשוטים".

במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההריםעניין האמור (שבחירה חופשית עניינה: על מי ייתן בחירה שאינה מונעת מנטיית האדם למעלות ותכונות הדבר הנבחר) מחייב שבחירה חופשית שייכת רק ב[[הקב"העצמות]] את התורה. כל הדרגות מכיוון יש להם איזשהו ציור והגדרה,כאשר ולכן לא ייתכן שלא תהיה להם נטייה כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם – הר סינישהיא לדברים שמחוץ אליהם.הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: וכמו בנפש האדם מצד כוחותיו בהכרח שיהיה גשמיות אך מהגשמיות לעשות רוחניותלו נטייה לדברים שמחוץ לאישיותו.ולדוגמה:הר סיני מסמל את שני ההפכים: אדם בר שכל עניינים שהשכל מחייבם בהכרח שיבחר בהם, ועניינים שהשכל מנגד אליהם בהכרח שיפעלו עליו לנגד להם. כמו כן אדם שרגש לבו חזק דברים שליבו מתפעל מהם בהכרח שיימשך ויבחר בהם או להפך. כמו כן באלקות כל הדרגות הם בעלי ציור וגדר, וממילא יש להם נטיות שאותם הם מחייבות אם לחיוב אם לשלילה. הדרגה היחידה שאין לה נטייה לשום צד היא ה[[עצמות]] משום שאינה מוגדרת בשום גדר, לכן הדבר הנבחר וגדרו אינם תופסים מקום ואינם פועלים בו נטייה, והבחירה בו (לטוב או למוטב) הוא רק מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוךהרצון והבחירה שלו.

בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים וזו מעלת הבחירה שבבני ישראל במתן תורה, האהבה לבני ישראל מצד העניין של "בנים" מכיוון שהאהבה לבן הוא טבעי ובא מצד היותו בן, הרי יש לו גדר ובא מצד "מעלת" ותכונת הבן, לכן יש לקשר זה הגבלה ואינה בעצמות ממש (שם אין תפיסת מקום לעניין ה"בן") אמנם במתן תורה נוסף העניין של בחירת העצמות - בחירה בבני ישראל לא מצד אחד לימוד בדרך התנשאות – לקיים את ציווי מעלתם (אדרבה בעצמות אין תפיסת מקום לישראל דווקא ושם (מלאכי א, ב): "אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה[[שולחן ערוך]] '" והסיבה ש"על יבוש מפני המלעיגיםוָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב" ומצד שני לימוד בדרך ביטול(מלאכי, מכיוון שעל גאווה נאמר שם) הוא לא מצד המעלה שבישראל אלא מצד הבחירה בלבד.) אלא רק מצד רצון העצמות. זה הסיבה לכך ש"אין אני החזירה [[=הקב"ה] והוא יכולים לדור] (לתורה) על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה"{{הערת שולייםהערה|[[מסכת סוטה]] דף ה' עבודה זרה ב, ב.}} לפי שיסוד הבחירה לתת את התורה לבני ישראל דווקא הוא לא מצד מעלתם (שהם ראויים לקבל את התורה) אלא מצד הבחירת העצמות שמצד דרגתו אין יתרון לבני ישראל על האומות ולכן מצד ההשוואה החזירה לכל האומות ולבסוף נתנה לישראל מצד הבחירה בלבד.{{הערה|ראה בכל עניין זה בלקוטי שיחות חלק ד עמוד 1147, 1309, 1340 ואילך, חלק יא עמוד 5, חלק כח עמוד א'80.}}".

==בני ישראל במעמד== מתן ומכל האמור נגזרת המעלה והפלאה שבעניין הבחירה שבמתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], באופן הקשר שהתחדש אז נגלה עליהם [[הקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]], אז הבחירה בדבר כל שהוא או שלילת דבר כל אחד הראה באצבעו ואמר שהוא מצד מעלותיו או חסרונותיו הוא אינו דבר מוחלט. אמנם כשהוא בא מצד עניין הבחירה הרי הוא מוחלט. האהבה מצד עניין ה"בן" שבישראל או מצד מעלות אחרות מכיוון שהוא מעלות שבהם והוא המניע לבחירה בהם הרי זה א-לי"בהגבלה. כמו כן השלילה של אומות העולם מצד החיסרון שבהם הוא בהגבלה, והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סינילפי שהוא בדרגה שבה יש תפיסת מקום לציור הרע שלהם. אמנם הבחירה בישראל ושלילת אומות העולם מצד בחירת העצמות מכיוון שהוא מצדו בלבד ולא מצד גדרי הנבראים הרי הבחירה וכמו כן השלילה היא מוחלטת בתכלית.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 17.}}

על-פי הבחירה בבני ישראל התחדשה במתן תורה דווקא לפי שעניין הבחירה שייך לנתינת התורה דווקא היות והתורה העניינים שמחייבת והעניינים ששוללת אינם מצד תכונות הדברים אלא מצד הבחירה שבהם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 15 לקוטי שיחות חלק ה[[חסידות]]ע' 66 הערה 70, כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים ב[[מ"ט שערי טומאה]], לכן צווו על [[ספירת העומר]] ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה74 לקוטי שיחות חלק ז ע' 23 סעיף ה. ב[[חסידות]] מובא כי כל [[נשמות ישראל]] היו }} ולכן בעת מתן תורהנתינתה התגלה גם מעלה זו בישראל שגם מעלתם אינה מצד התכונות הפרטיות שלהם אלא מצד הבחירה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א הערה 49.}}

בזו אחד הטעמים ש[[ספר התניאחג השבועות]] מסביר [[אדמוהוא יום אחד וכן אין בו מצוות מיוחדות לפי שהקשר התבטא ביום זה הוא הקשר העצמי שבין ישראל לקב"ר הזקן]] שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות – [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] וכמו [[משה רבינו]] - ה ולא הקשר ה"שלימות מבחר המין האנושי!פרטי"של המעלות הפרטיות שקיימים בבני שיראל. ולכן החג הוא יום אחד ואין בו מצוות פרטיות אלא רק אסור במלאכה. ==נעשה ונשמע=={{ערך מורחבהערה|ערך=נעשה ונשמעלקוטי שיחות חלק כח עמוד 80 ואילך.}}כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'.[[הרבי]] מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל|שכלו]] ו[[מדות|מדותיו]] הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות.

==הערבים==בתורה ומצוות====הקיימו [[מדרשהאבות]] מספר, כי כשרצה האת התורה עד שלא ניתנה אמנם מ"ת חידשה עניינים שלא היו אצל האבות ובזה ריבוי פרטים כדלהלן::'''בהמשכה שעל ידי המצוות''' לתת לעם{{להשלים|המשכת העצמות ( -ישראל את התורהלקו"ת וידבר אלוקים, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורהמאמר כי ישאלך ל"ח, אמרו היהודיםועוד ועוד}}: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך '''בפעולתם בעולם'''{{להשלים|}}במתן תורה התבטלה גזירת ה' "תחתונים לא יעלו לעליונים ועליונים לא קיבל תשובה זוירדו לתחתונים": עד מתן תורה כל [[מצווה]] שקיימו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו המצווה לא הסכים הקדוש ברוך הוא לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו"פעלה על החפץ עצמו, כששמע ממתן תורה התבטלה גזירת ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורהומאז, קיום מצווה של יהודי פועל גם על [[גשמיות]] החפץ.

====בעולם===={{להשלים|זיכך את העולם ראה לקו"ש יז [[חג השבועות]] ועוד}}==בני ישראל במעמד==מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], אז [[הרבינגלה]] מעורר לכך שמידי שנה בעליהם [[חג השבועותהקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]] יתאספו הילדים לשמיעת , אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "עשרת הדברותזה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני.

==עשרת הדברות==במרכז המעמד אמר על-פי ה' את "[[עשרת הדברותחסידות]], כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים ב[[מ" חלקם נאמרו ישירות לעםט שערי טומאה]], ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך לכן צווו על [[משהספירת העומר]]ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. ב[[חסידות]] מוסבר הסיבה לכך שפרחו מובא כי כל [[נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית]] היו בעת מתן תורה.

עשרת הדיברות נחקקו על ב[[לוחות הבריתספר התניא]]מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו [[האבות]] - [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] וכמו [[משה רבינו]] - "שלימות מבחר המין האנושי!".

[[הרבי]] עורר לכך שמידי שנה ב[[חג השבועות]] יתאספו הילדים לשמיעת "עשרת הדברות" כבמתן תורה בפעם הראשונה בה ניתנה התורה לכל ישראל אנשים נשים וטף. ==קישורים חיצוניים======פעולת מתן תורה על קיום התורה והמצוות====*הרב יואל כהן '''[https://www.toratchabad.com/החידוש-המהפכני-שנתחולל-במתן-התורה החידוש המהפכני שנתחולל במתן-התורה]''' באתר מעיינותיך{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:מתן תורה]][[קטגוריה:חומש שמות]][[קטגוריה: ערכים במבט החסידותשבועות]]