מתושלח
מתושלח, (תרפ"ז - י' חשוון א' תרנ"ו) בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח. הוא אישיות מהתנ"ך הנזכרת בספר בראשית (פרק ה'), בסדר הדורות שבין אדם לנח, הוא חי 969 שנים, משך הזמן הארוך ביותר במקרא, ותוחלת החיים הארוכה ביותר במקרא.
תולדות חיים עריכה
נולד בשנת תרפ"ז (באלף הראשון) לחנוך.
נפטר בי' חשוון א' תרנ"ו וה' חיכה ולא התחיל את המבול עד סיום ה'שבעה' עליו. ולכן נכתב בפסוק: ”כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ”[1], כלומר, ה' המתין שבוע למותו של מתושלח, ורק אז החל את המבול, וזאת כדי "ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא".
בגמרא מוזכר מתושלח כאחד משבעת הרועים שיבואו יחד עם המשיח.
בחסידות עריכה
מתושלח היה בין הצדיקים שקיימו את התורה לפני מתן תורה[2].
מובא שמתשולח היה מרכבה לפנמיות - עצמות החסד דאין סוף[3].
| עשרה דורות מאדם עד נח | |
|---|---|
|
| שבעת הרועים | |
|---|---|
|