שינויים

בשנת [[תקמ"ג]] עבר [[אדמו"ר הזקן]] מהעיר [[הורודק]] ל[[ליאזנא]] לשמש שם כמגיד מישרים, כל אותו העת לחצו עליו [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] {{ביאור|מכתבו של רבי מנם מענדל מויטבסק:{{ציטוטון|כבר כתבתי אליו באריכות על ידי אחד מהיוצאים לקרית חוצות, ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי, להעיר צדקתו ותורת אלקיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים להורותם הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם ... חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה' ... לך בכחך זה והושעת את ישראל ... אהובי ידידי חזק והתחזק לעצור בעם, כי עשה תעשה ויכול תוכל, להרחיקם מכל אלה ולהדביקם בו יתברך}}}} ורבי [[אברהם מקאליסק]]{{ביאור|מכתב של רבי אברהם מקאסליק:{{ציטוטון| והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק"ש מו"ה שניאור זלמן נ"י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'}}}}לשמש כמנהיג עדת החסידים, אולם [[אדמו"ר הזקהזקן]] סירב לקבל את הנשיאות, בעת מאסרו נימק [[אדמו"ר הזקן]] את הסיבה שלא רצה לקבל את הנשיאות:{{ציטוטון|אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותנים לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחנינו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות, שכך חובה עלינו עפ"י דתינו, שכל היודע מחוייב ללמד למי שאינו יודע}}, ע"פ כן קיבל [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ו]] עליו את הנשיאות בעקבות הלחץ שהפעילו אליו.

אחרי שקיבל את הנשיאות, היו כמה שהתנגדו לכך והשמיצו אותו, כאשר אחד מאותם מתנגדים נפגש עם [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]], הוא סירב לראות אותו בגלל פגיעתו ב[[אדמו"ר הזקן]].כל אותו העת חיזקו אותו [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] ושלחו מכתבים לתלמידיהם שבו הם מכתירים כהמנהיג הבלתי מעורר של החסיים בליטא ורוסיה. ====המחלוקת עם רבי [[אברהם מקאליסק]]====כאשר הדפיס [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ט]] את [[ספר תניא]], בעת שהגיע הספר לרבי [[אברהם מקאליסק]], הוא חלק עליו בגיש שלו ב[[עבודת ה']], והוא שלח מכתב לכל עדת החסיים בו הוא משמיץ את [[ספר התניא]] ואומר שאין בו כל תועלת, [[אדמו"ר הזקן]] רצה להשיב לו תשובה, אולם בעקבות מאסרו הדבר התעכב. בשנת [[תק"ס]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] מכתב לרבי [[אברהם מקאליסק]] בו הוא מסביר את גישתו, רבי [[אברהם מקאליסק]] חזר בו מן דברי הביקורת שלו ופרסם זאת. על אף הפיוס, המחלוקת החלה המשיכה להתקיים, בשנת [[תקס"ג]] עורר ה[[שד"רים]] ב[[ארץ הקודש]] מחלוקת בשיטת החסידות, בעקבות כך בשנת [[תקס"ה]] התחלקו השד"רים, לבין שדריו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] לבין [[אדמו"ר הזקן]], שדריו של [[אדמו"ר הזקן]] כונו "אנשי חב"ד", והחל מאז החלה להתקיים [[חב"ד]] כחסידות עצמאית.