עריכת הדף "משתמש:שמואל חיים/ברודי" (פסקה)

==תולדות היהודים בברוד==
יהודים ישבו בברודי כמעט עם היווסדה והיו מאורגנים בקהילה כבר בסוף המאה ה-16. בזמן [[גזירות ת"ח-ת"ט]] היו בברודי כ-400 משפחות יהודיות.

במהלך השנים עלה מספר היהודים בעיר, והעיר נהיית כעיר שרוב המכריעה של תושביה היו יהודים.

בשנת תקמ"ג היוו היהודים 82% מהאוכלוסייה, 11,137 נפש מתוך 13,609 תושבים. בשנת תקנ"ט עלה המספר ל-14,105 יהודים מתוך 16,401 בכלל האוכלוסייה (86%). 

רבה הראשון הידוע לנו בשם הוא ר' שאול קצנלבוגן; ישנה עדות כתובה על היותו רב העיר ב-1664, וכנראה נתמנה לרב עוד קודם לכן. 

הרב קצנלבוגן נבחר לשבת בין רבני [[ועד ארבע הארצות]], ובשנת תל"ח (1677) היה חתום עם יתר רבני ועד ארבע הארצות על הסכמת הוועד להדפסת התנ"ך בתרגום ליידיש.

אחריו כיהן בקודש (1690–1704) ר' יצחק קרקובר, שהוזכר קודם, אבי משפחת באב"ד.

רבני המאה ה-18, נוסף לתפקידים הרגילים של רב עיר, היו צריכים להתמודד עם שתי תנועות שאיימו על יציבות הקהילה – השבתאות וספיחיה, והמשכה [[המלחמה בכת הפרנקסטים|התנועה הפרנקיסטית]].

ר' אליעזר רוקח (1718–1735, אז עבר לאמסטרדם) צירף את הסכמתו להחרמת ספריו של ר' משה חיים לוצאטו (רמח"ל) משום שנחשד בשבתאות.

ר' נתן נטע (1747–1756) יזם אספת רבנים שבה הוטל חרם על [[המלחמה בכת הפרנקסטים|יעקב פרנק ועדתו]]. בגלל עמדתו זו הכריחו אותו השלטונות להתפטר ממשרתו כרב. 

ר' יצחק הלוי הורוביץ (1760–1765) חתם על המלחמה [[המלחמה בכת הפרנקסטים|בכת הפרנקסטים]], אולם ניסה לאמץ עמדה פשרנית יותר כלפי ר' [[יהונתן אייבשיץ]], שעימותו עם ר' [[יעקב עמדין]] היה כידוע תולדה של המאבק נגד השבתאות.