שינויים

 העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי [[שלמה המלך]] עליו השלום. כאשר [[שלמה המלך]] תיקן תקנה זו עם התקנה של [[נטילת ידים]], יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.{{הערה|עירובין דף כ"א.}} .

על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולםואז הם מותרים לטלטל.

כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן , למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתולכל צד שירצה. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו. צריך לשים שיעור של [[מזון]] שתי סעודות. ===עירוב תבשילין==={{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עירוב תבשילין]]}} ==בתורת הקבלה==העירוב הוא צירוף של שני מילים - עב - ריו. כי העירוב הוא איחוד של שתי מידות, [[חסד]] (בגימטריא ע"ב) ו[[גבורה]] (בגימטריא רי"ו){{מקור}}. ==פולמוס העירוב בערים הגדולות=={{ערך מורחב|ערך=[[עירוב בקראון הייטס]]}}כבר בשנת תשל"ט כאשר עלתה היוזמה של עירוב בברוקלין, יצא לאור כרוז בחתימת עשרות רבנים שפסקו כי הדבר מנוגד לדעת ההלכה, אליהם הצטרפו כמה וכמה מחשובי רבני אנ"ש{{הערה|1=[https://anash.org/newly-discovered-historic-psak-on-brooklyn-eruv/ פסק היסטורי שהתגלה לאחרונה בעירוב ברוקלין] {{אנש}} (אנגלית)}}.

צריך לשים שיעור בשנת [[תשע"ו]] יזמה אחת הקהילות שעל יד [[קראון הייטס]] הקמת עירוב בשכונתם שכללה את שכונת קראון הייטס על מנת לאפשר טלטול בשבתות. [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]] יצאו נגד היוזמה באופן תקיף{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/145649/ רבני השכונה במכתב חריף נגד הקמת עירוב].}}. לאחר ששמעו רבני הקהילה את דעתם של רבני קראון הייטס הבהירו שהקמת העירוב לא נועדה לחסידי חב"ד והורו להסיר את העירוב{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/156548/ שערוריית העירוב: לאחר הקמתו – הרב המכשיר חזר בו], [https://chabad.info/crown_heights/157409/ הרב המכשיר: לא בניתי עירוב מסביב לשכונה].}}. כחודש לאחר מכן ניסו מספר פעמים להקים את העירוב בקראון הייטס על ידי רבנים מקהילות אחרות אך רבני קהילת קראון הייטס הבהירו את דעת הרבי{{הערה|[מזוןhttps://chabad.info/magazine/157407/ מענה הרבי לר' גבריאל ציננער], אלול תשמ"ב.}} שהדבר מוטל על רבני המקום{{הערה|‏[https://chabad.info/crown_heights/159212/ הבד"צ במכתב: הכרעת העירוב בידי רבני השכונה בלבד] שני סעודות.}}, והעירוב הוסר ביוזמה פרטית.

בשנת [[הרביתשפ"א]] סיפר כי עלה הנושא פעם נוספת לסדר היום כאשר קבוצת רבנים חב"דיים{{הערה|1=[[רבי חיים מבריסקhttps://col.org.il/files/uploads/original/2021/09/612f31b32ed4d_1630482867.pdf מכתב הרבנים]], כגדול הדור, היה סומך רבנים אחרים .}} חתמו על קול קורא לתיקון עירובים בערים הגדולות על מנת להציל ממכשולות שאנשים מטלטלים בשוגג ובמזיד. בין הרבנים שהצטרפו לקול קורא נמנה הרב [[סמיכה להוראה|להוראהברוך אוברלנדר]]שפרסם חוות דעת הלכתית מנומקת משלו בו תומך בהקמת העירוב{{הערה|1=[https://col. כאשר הרה"ק רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]org.il/files/uploads/original/2021/09/614c787eef3b6_1632401534.pdf מכתבו של הרב אוברלנדר].}}. במענה למכתב זה, אבי חזרו רבני קראון הייטס והזהירו כי לדעתם תיקון עירוב שכזה מנוגד לדעת הרבי{{הערה|1=[[הרבי]https://chabad.info/crown_heights/720100/ רבני השכונה מודיעים שוב: אסור לטלטל ברחוב!], רצה לקבל סמיכה, בא רבי לוי יצחק לרבי חיים מבריסק, שאכן הסמיך אותו. דרכו היה שבנוסף לשאלות אותם שאל את הנבחן, היה גם נותן לנבחן להשיב על שאלות שבאו לפניו בשעת מעשה}}.

כאשר בא אליו רבי יצחק לויהפולמוס נמשך גם בשנת תשפ"ב, היה אז [[חג הסוכות]]כשהרב קלמנסון מצד אחד הוציא קונטרס בו מבהיר את דעתו שאין מניעה בתיקון עירוב (והבהיר שאין בכוונתו לפסוק באופן ספציפי לגבי קראון הייטס אלא רק להביע דעה הלכתית עקרונית), והתעוררה באותה זמן שאלה בנוגע למקום מסוים ששכחו לערב כשמנגד הרב זאיאנץ הוציא קונטרס הלכתי מקיף בו ביאר את שיטתו לשלילת העירוב{{הערה|1=[[ערובי חצרות]], וממילא לא יכלו תושבי המקום לטלטל האוכל לסוכה הנמצאת בשטח משותף בין הדיירים ביום ה[[שבת קודש]], ולקיים את מצוות עונג שבתhttps://col.org. השאלה באה לפני רבי חיים, שהציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחקil/news/138179 הרב זאיינץ: ראיות מהצ"צ לאסור עירוב בקראון הייטס, ורבי לוי יצחק פסק כי ה[[סוכה]חלק ב'] עצמה מערבת, ובדיעבד אפשר לבשל גם במקרה כזה, את מאכלי השבת ביום החג{{PDF}}}}.