פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הסרת רווחים מיותרים, הסרת קישורים עודפים, הגהה
 העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי [[שלמה המלך]] עליו השלום. כאשר [[שלמה המלך]] תיקן תקנה זו עם התקנה של [[נטילת ידים]], יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.{{הערה|עירובין דף כ"א.}} .
קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם ב[[שבת]] וחג היא היכן שסעודתו מונחת.
כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתו. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו.
צריך לשים שיעור של [[מזון]] שני שתי סעודות.
==בתורת הקבלה==
העירוב הוא צירוף של שני מילים - עב - ריו. כי העירוב הוא איחוד של שני שתי מידות, [[חסד]] (בגימטריא ע"ב) ו[[גבורה]] (בגימטריא רי"ו).
{{הערות שוליים}}
{{לט מלאכות}}
[[קטגוריה:שבת]]
4,016

עריכות