פתיחת התפריט הראשי

"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" הוא אחד מיעודי הגאולה, המופיע בספר זכריהשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ. וגם 2=זכריה י"ג,ב... ישנם מספר פרושים המסבירים את היעוד, ו[דרושה הבהרה] מסביר שכל הפירושים אמת.

המושג רוח הטומה

  ערך מורחב – רוח הטומאה

רוח הטומאה הוא [דרושה הבהרה] המקובל לקרוא לו גם יצר הרע. אחרי חטא עץ הדעת המשיך אדם הראשון את על עצמו את רוח הטומה[1]

הפירושים בנבואה

המפרשים[2], וזה גם הפרוש העיקרי ש"רוח הטומה" הוא היצר הרע. בנוסף

בחסידות

בחסידות[3] מובא ששלושת הקליפות הטמאות קשורות בידי החיצונים, ולא יכולות לעלות לקדושה עד הגאולה.

הערות שוליים

  1. זהר לעם סוף בראשית א.
  2. רש"י ומצודת דוד על הפסוק.
  3. תניא פרק ז, תניא פרק ל"ו ועוד.

כתרות להרחבה: בחסידות/קבלה גם אין רוח הטומה ולכן יקבלו את משיח עם ספר הזוהר. (מקורות להרחבה: תניא אגרת הקודש פר' כ"ו.