עריכת הדף "משתה ושמחה (פורים)"

[[קובץ:משתה ושמחה בשדרות(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|משתה ושמחה בבית חב"ד ב[[שדרות]]]]
'''משתה ושמחה''' הינה המצווה העיקרית של [[חג הפורים]]. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע ב[[מגילת אסתר|מגילה]]{{הערה|אסתר ט, כב.}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז"ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור [[המן האגגי|המן]] לברוך מרדכי".

==סעודת פורים==
חובת משתה ושמחה היא לסעוד את סעודת פורים. זמנה של הסעודה הוא ביום הפורים, ואף שגם בליל פורים יש להרבות בסעודה - אין יוצאים בכך ידי חובה{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3075 שולחן ערוך או"ח סי' תרצה] סעיף א', וברמ"א שם.}}. במהלך היום, זמנה הוא בצהרי היום לאחר המנחה{{הערה|שם=רמא|רמ"א שם.}}. אמנם לדעת ה[[של"ה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14406&st=%u05de%u05d2%u05d9%u05dc%u05d4 מסכת מגילה, עמוד הצדקה].}} יש לערוך את הסעודה השכם בבוקר, שהוא זמן אכילת המלכים, ואז ערכה [[אסתר המלכה]] את סעודתה עם [[אחשוורוש]] ו[[המן האגגי|המן]].

לפני הסעודה טוב [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] קצת, אך לא יותר מידי - שלא ישכח את הסעודה{{הערה|רמ"א. נזכר בדיון בין הרבי לרב מרדכי אליהו, תשמ"ו.}}. סעודה זו יש לערוך לאחר [[תפילת מנחה|תפילת המנחה]] (כדי שלא ישתכר וישכח להתפלל). יש להתחיל את הסעודה מבעוד יום (ולאכול אז לפחות כזית), ויכול להמשיך בליל מוצאי פורים; ואדרבה - כך המנהג בפועל{{הערה|ראה נטעי גבריאל - הל' פורים בחלק השו"ת סכ"ג.}}, כדי להמשיך את שמחת פורים גם ללילה. וגם ב[[ברכת המזון]] במוצאי הפורים אומרים "על הניסים".

דנו הפוסקים האם יש חיוב אכילת [[לחם]] וכן אכילת [[בשר]] בסעודה זו. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרת קודש]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1454&search=%D7%A6%D7%A2%22%D7%A7 אגרות קודש ח"ה ע' רנו].}} דן הרבי בכך, ונוטה להכריע בדעת [[אדמו"ר הזקן]] שאין חיוב אכילת לחם, ממה שכתב שאין צריך לחזור אם לא אמר "על הניסים".

מנהג ישראל לאכול בסעודה זו "קרעפכין", וכן הוא מנהג חב"ד. כן נהוג לאכול ביום זה [[אוזן המן]], וכן מנהג [[הרבי]].

===בתורת הרבי===
הרבי מבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקו"ש חלק ז' שיחת ויקרא ג'], מתורגם ללה"ק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15819&hilite=6f6a07e7-20c9-48b6-a6d0-6e53b03ba0a5&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&pgnum=104 שערי המועדים פורים]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=386&hilite=4cbdc241-2877-4197-866e-3e1dcf2fc7ce חלק ט"ז שיחת פורים ב'], מתורגם ללה"ק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15819&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&pgnum=128&hilite=6f6a07e7-20c9-48b6-a6d0-6e53b03ba0a5 שערי המועדים פורים].}}, שחיוב "משתה ושמחה" שונה משאר מצוות הפורים - בכך שהוא אינו מסתכם בקיום המצוה פעם אחת, אלא הוא חיוב הנמשך לאורך כל היום, כיון שכל מהות היום היא "יום משתה ושמחה". ומחיוב זה של משתה ושמחה, מסתעפות גם שאר מצוות היום שמטרתם להרבות בשמחה.

=="עד דלא ידע"==
אמרו [[חז"ל]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[מסכת מגילה|מגילה]] ז, ב
|תוכן=אמר [[רבא]]: מיחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור [[המן האגגי|המן]] לברוך מרדכי"
:[-חייב אדם להתבסם בפורים, עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי]}}

אמנם בדברי הגמרא אלו דנו רבים מה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], ויש מהם שהסתייגו מכך באופנים שונים.

לדעת רבינו אפרים{{הערה|הובא ב[[ר"ן]] למגילה שם, ובבית יוסף על טור או"ח סי' תרצה סעיף ב.}} הסיפור שמביאה הגמרא לאחר מכן, אודות [[רבה]] שהשתכר ושחט את [[רב זירא]] - משמעותו היא שלמעשה דברי רבא נדחים ואין חיוב להשתכר בפורים. וכן יש המפרשים שחיוב השכרות הוא רק למצוה, ולא לעכב{{הערה|הגהות מיימוניות על [[הרמב"ם]] דלקמן בשם ראבי"ה. שו"ת מהרי"ל סימן נו.}}.

ו[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב הלכה טו.}} פסק: "כיצד חובת סעודה זו.. ושותה [[יין]] עד שישתכר וירדם בשכרותו וכו'". וכן כתב [[יעקב הלוי בן משה מולין|המהרי"ל]]{{הערה|הובא ברמ"א או"ח שם סעיף ב'. וכתב הפרי מגדים "וכן ראוי לעשות".}} שחיוב השתיה הוא עד שירדם, ואז לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

כמו כן יש המגבילים את חיוב השתיה: "יש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא ישתה יותר מלימודו"{{הערה|רמ"א שם, מהכלבו (סי' מה) וכן כתב הארחות חיים (הל' מגילה ופורים אות לח) הובא בבית יוסף על הטור שם.}}. על פי דעה זו יש שפירשו{{הערה|כך פירש יד אפרים על השולחן ערוך שם, והקדים "ולי הצעיר נתפרש בחזיון לילה".}} ש"עד דלא ידע" פירושו "עד ולא עד בכלל", זאת אומרת שעליו להשתכר מעט, אך להזהר ולהגביל זאת כך שלא יגיע למצב שישכח ש"ארור המן וברוך מרדכי".

אמנם מאמר רבא הובא ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|שם סעיף ב'.}} בפשטות להלכה, וגם ה[[ב"ח]] שם כתב ש"צריך לשתות הרבה מלימודו, שייטב לבו במשתה, ויהא שתוי או אפילו שיכור שאינו יכול לדבר לפני המלך, רק שתהא דעתו עליו". וכן ביאר באריכות ה[[אבודרהם]] על פורים, שבפורים ישנו חיוב להשתכר למרות חשש המכשול, כהודאה לה' על ניסי הפורים, שהגיעו על ידי משתאות היין. וכן יש שפירשו{{הערה|אבודרהם פורים. אגודה, הובא במהרי"ל הלכות פורים (ושם כתב שבקל יוכל אדם להגיע לכך ואין זו שכרות גדולה), ובדרכי משה וב"ח על הטור סי' תרצה, ובמגן אברהם על השו"ע שם. נתבאר באריכות בלקוטי שיחות חלק ז' שם, ועוד.}} שהגדרת "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", היינו שישתכר כל כך שלא יוכל לחשב שלמילים "ארור המן" יש אותה [[גימטריא]] כמו "ברוך מרדכי".

וכן כתב [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/10/2/182&search=%D7%A7%D7%9D+%D7%A8%D7%91%D7%94 לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים ב'].}}: "להלכה נפסק בשו"ע שיש חיוב לבסומי בפורים עד דלא ידע, ואין חוששים שיסתעף מזה שום דבר בלתי רצוי כו'". כמה פעמים דיבר בצחות, על כך שישנם אלו היוצאים ידי חובת "עד דלא ידע" בשינה, והכריע בבירור שחיוב זה הינו כפשוטו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת פורים תשמ"ט, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=476&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 454]
|תוכן=שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע", ובזה גופא — לא רק כמו אלו שיוצאים ידי חובת "עד דלא ידע" על ידי שינה (כמובא בשו"ע), אלא מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" '''כפשוטו''' (מבלי לחפש "היתרים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו.
וישנה ההבטחה שבוודאי לא יהיה מזה דבר בלתי-רצוי...}}

===תקנת המשקה בפורים===
{{ערך מורחב|תקנת המשקה}}
בנוגע לתקנת המשקה, המגבילה את שתיית המשקה והיין לכמות מצומצמת, הורה הרבי כמה פעמים שתקנה זו בתקפה גם בפורים; לאידך, היו התבטאויות מהרבי כמה פעמים מהן אפשר להבין שבפורים מותר לשתות ללא הגבלות.

=="עד דלא ידע" בחסידות==
ב[[תורת החסידות]] מתבאר פירוש המאמר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", שבפורים יכול האדם להגיע ברגע אחד לבחינה עליונה כל כך, שאי אפשר להשיגה בידיעה והבנה גרידא, כיון שהיא נעלית מידיעה ומגיעה רק על ידי שהאדם [[ביטול|מבטל]] את מציאותו לגמרי. והיינו שיגיע למצב נעלה כל כך, שרואה גם את פנימיותם של הדברים השליליים - "ארור המן", שגם בהם ישנה אותה כוונה אלוקית שב"ברוך מרדכי". היינו הכח [[אתהפכא|להפוך]] גם את הדברים הנחותים ביותר לטוב וקדושה{{הערה|לקו"ש חלק ז' הנ"ל. [[דבר מלכות]] ש"פ תשא [[תשנ"ב]] הערה 166. ועוד.}}.

כמו כן מבאר הרבי, שגם כאשר האדם מגיע למצב שבו אין לו '''ידיעה''' בין "ארור המן" לבין "ברוך מרדכי", הרי בנוגע לפועל בוודאי שהנהגתו היא לשלול את הענינים הרעים (המן) ולהתקרב לענינים הטובים (מרדכי) - ואדרבה: התנהגותו זו, אינה מגיעה דרך ידיעתו השכלית, אלא מצד גילוי פנימיות נשמתו - [[עצם הנשמה]] - הנמשכת לאלוקות באופן טבעי{{הערה|1=משיחת פורים תשח"י, נדפסה בלקוטי שיחות חלק ד' בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14927&st=%u05d0%u05e8%u05d5%u05e8 ע' 1280].}}.

===סעודת רבה ורב זירא===
בהמשך הגמרא, לאחר הדיון של חיוב השכרות "עד דלא ידע", מובא הסיפור:
{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=רבה ור' זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום [נשתכרו - רש"י], קם רבה שחטיה לר' זירא, למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי, אמר לי' לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא}}

ותמהו על כך המפרשים{{הערה|מהרש"א והגהות יעב"ץ על מגילה שם, הובאו ונדחו בלקוטי שיחות חלק ל"א דלקמן.}}, כיצד ייתכן לומר ש[[רבה]] שחט את [[רב זירא]], ואפילו מתוך שכרות גדולה. ב[[תורת החסידות]] הובאו כמה ביאורים בסיפור זה בדרך הסוד{{הערה|נסמנו בהערה 11 בלקוטי שיחות דלקמן.}}, אך מוכרח שבנוסף לתוכן הרוחני, אירע סיפור זה גם כפשוטו - שהרי הובא בגמרא כחלק מדיון [[הלכה|הלכתי]], ואכן הפוסקים לומדים ממנו הלכה למעשה{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4 שיחת י"ג [[ניסן]] תשמ"ו].}}.

[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/10/2/177&search=%D7%A7%D7%9D+%D7%A8%D7%91%D7%94 לקוטי שיחות חלק ל"א שיחת פורים ב']. נדפסה גם (במהדורה ראשונית) ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14950&st=%u05DC%u05D1%u05E1%u05D5%u05DE%u05D9 לקוטי שיחות חלק כ"ז בהוספות, ע' 267]. ועל פי ביאורו מתיישבים עוד כמה פרטים בסיפור, עיי"ש.}} שסיפור זה אכן התרחש כפשוטו ורב זירא אכן [[מיתה|מת]] בפועל. אלא שיחד עם זה - אין בכך כל חסרון, ואדרבה: שכרותם של רבה ורב זירא לא היתה שכרות מ[[יין]] גרידא, אלא מ[[יינה של תורה]], סודות התורה{{הערה|בדומה לביאור החסידות (לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 121, חלק י"ב ע' 55) על מיתת [[נדב ואביהוא]] בני [[אהרן]] שהיו "שתויי [[יין]]" - שהתעלו בקרבתם הגדולה לקדוש ברוך הוא עד שהגיעו ל[[כלות הנפש]].}}. בשעת הסעודה, גילה רבה סודות התורה מופלאים ונעלים כאלו, שרק הוא יכול היה להשיג אותם ולהשאר שלם בגופו למרות התפעלותו - אך לא רב זירא{{הערה|שהרי "רבה" פירושו גדלות, ו"רב זירא" (מלשון זעירא, זעיר) פירושו קטנות. היינו שלרבה היו "[[מוחין דגדלות]]" יותר מלרב זירא.}}. לכן נשמתו של רב זירא פרחה מגופו, מגודל תשוקתו להידבק בה', עד שרבה התפלל עליו וחזר לחיים.

הרבי מוסיף שהאפשרות להגיע למצב זה של התגלות סודות התורה ניתנת בפורים לכל אחד ואחד, כשם שהחיוב "לבסומי עד דלא ידע" מוטל על כל אחד ואחד.

==[[התוועדות]] אצל הרבי==
[[הרבי]] נהג לערוך את ה[[התוועדות]] בפורים במוצאי היום, בשעה 9:30; והסביר שזאת כדי לאפשר לחסידים לערוך את הסעודה במחיצת משפחתם ורק לאחר מכן להגיע להתוועדות. בנוסף ביאר, שזה שהקהל כבר התבסמו "עד דלא ידע" בביתם, ולאחר מכן נאספים שוב ל[[התוועדות]] זו, מוכיחה שב[[התוועדות]] צריכים וישנו הכח להגיע לדרגה למעלה מדרגה בתוך היציאה מההגבלות גופא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&hilite=0c7763f9-4718-449a-997a-ebfb9eaa4bed&st=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90&pgnum=34 שיחת פורים תשמ"ה].}}.

עוד ביאר הרבי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1454&search=%D7%A6%D7%A2%22%D7%A7 שיחת פורים תשי"ט].}} שישנה מעלה בקביעת [[התוועדות]] דוקא בלילה שבין י"ד לט"ו, שהוא הלילה שמחבר בין פורים ל[[שושן פורים]] - מצד היותו בדרגא שלמעלה משניהם: בפורים ישנו חיוב "לבסומי", וכן ב[[שושן פורים]] חייבים להרבות קצת בסעודה. אך ה[[התוועדות]] בלילה זה אינה מצד חיוב אלא מרצון טוב, [[רשות]] שלמעלה מחובה!

גם לאחר שנת [[תשמ"ח]] בה נפסקו ההתוועדויות בפורים (ובימי החול בכלל), הורה הרבי שגם מלבד הסעודה של כל אחד בביתו, יש לערוך אחר כך [[התוועדות]] נוספת ברבים{{הערה|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15970&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd פורים תשמ"ח].}}. ובשנת [[תשמ"ט]]{{הערה|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA&pgnum=447&hilite=fb1db869-8e0a-4cea-af1c-99e13dc45b01 ש"פ ויקרא תשמ"ט].}} דיבר הרבי על המנהג לעבור בפורים מבית לבית כדי להשתתף בשמחת יהודים נוספים{{הערה|וקישר זאת למנהג ב[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], ש"גם כי עשה כן בבהכ"נ שלו, אם הולך לבהכ"נ אחר שלא גמרו, ירנן וישמח גם כן עמהם" ([[סידור אדמו"ר הזקן]] לפני "סדר הקפות").}}. כמו כן הורה הרבי לערוך עוד התוועדויות שמחה בקשר לימי הפורים{{הערה|1=במשך כל המעת לעת - משיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&hilite=c2d09151-dc41-4e39-8a0c-617e1fc73edb&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=389 ש"פ תצוה, שבת זכור תשמ"ח]. ושלושה התוועדויות, דהוי חזקה - משיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&hilite=c2d09151-dc41-4e39-8a0c-617e1fc73edb&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=17 ש"פ תצוה ערב פורים, ומוצאי פורים תש"נ סעיף יא].}}.

הרבי נהג לומר [[מאמר דא"ח]], ולעשות מגבית עבור "[[קופת רבינו]]" ב[[התוועדות]] זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=30479&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd ספר המנהגים]. וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=1485ed66-c79e-4f60-a41c-9162421dcba0&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=261 לקוטי שיחות חלק ב' ע' 537]. ועוד.}}. כן נהוג היה לנגן את הניגון "[[הופ קוזאק]]"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=570&hilite= שיחת פורים תשל"ב].}}.

===עד דלא ידע אצל הרבי===
פעמים רבות הורה הרבי ב[[התוועדות]] זו לומר לחיים ולצאת מההגבלות לקיים "עד דלא ידע", והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שהקהל שרוי עדיין בהגבלות... כמו כן בדרך כלל הורה שמאן דהוא מהקהל יתנדב להוציא את הציבור ידי חובת השכרות "עד דלא ידע"{{הערה|1=שיחות פורים [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/3/45&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ב] (ושם הורה שהבחורים יצאו ידי חובה בכלים קטנים, אך יש למחות בשאר הקהל שאינם מתבסמים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ו] (ושם, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 בהמשך השיחה], דיבר בלהט על כך שצריכים לשכוח על כל הענינים והחשבונות הגשמיים וגם הרוחניים, ולהגיע ל"עד דלא ידע"). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/145&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ז] (ושם פנה לכמה מהמשתתפים שיתנדבו לכך, ואחר כך פנה לרבים והורה להם לומר עוד ועוד 'לחיים', ובכוסות גדולים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/11/158&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשח"י] (ושם פנה לרבים ותבע מהם לקיים "עד דלא ידע", וכן בעצמו אמר לחיים פעמים רבות, והתבטא: "אולי הייתי אוחז כבר ב"עד דלא ידע", אבל אתם מעכבים אותי"...). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/10/106&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ט]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/27/448 תש"כ] (ושם סיים ה[[התוועדות]] באמירתו: "אלו שנתחייבו בברכה אחרונה – יברכו ברכה אחרונה. אלו שרוצים להמשיך ה[[התוועדות]] – תבוא עליהם ברכה. אלו שהם במעמד ומצב ד"עד דלא ידע" – ימשיכו... עד כי יבוא משיח, בעגלא דידן"). ועוד...}}.

בשנת [[תשמ"ב]] כתב לאחר ה[[התוועדות]] אחד הרבנים שהשתתפו בה מכתב לרבי, בו הוא מביא מקור ב[[ראשונים]] לאפשרות שאחד יוציא את הרבים ידי חובת "לבסומי עד דלא ידע". הרבי השיב לו באגרת בה הוא דן בנושא, ומבאר שאף שמלכתחילה החיוב "לבסומי" הוא על כל אחד ואחד, בכל אופן יש תועלת כלשהי גם באחד המוציא את הרבים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק כ"א בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=499&hilite= ע' 492].}}.

בשנת [[תשמ"ה]], אף הורה להשלים את הענין של "לבסומי עד דלא ידע" ב[[שבת]] שלאחר פורים. במשך כמה שיחות דיבר על כך באריכות, תוך כדי ביאורים על כל אחד מסוגי המשתתפים בהתוועדות, מדוע גם הם חייבים להשתתף ב"עד דלא ידע" - [[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], [[רב|רבנים]] ספרדיים ורבנים אשכנזים{{הערה|1=שיחת ש"פ תשא תשמ"ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&hilite=00ee6a68-be5e-495f-b8d1-97e10f45d286&st=%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&pgnum=92 התוועדויות ח"ג ע' 1478] ואילך, בכמה שיחות.}}.

עם זאת אמר הרבי פעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/19/15/186&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 שיחת פורים תשי"ז], והזכירה ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/304&search=%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%96%D7%95 אגרת קודש] מ[[כ"ג באדר שני]] באותה שנה.}}, שבנוגע לכמות השתיה בפועל מספיקה אפילו טיפה אחת להביא את האדם למצב של "עד דלא ידע", אם הוא רק מבטל את מציאותו.

==קישורים חיצוניים==
*הרב מנחם מענדל רייצעס '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%93_%D7%93%D7%9C%D7%90_%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_103120.html ה'עד דלא ידע' החסידי]''' {{COL}}
*הרב יואל כהן, '''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%9C%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%93%D7%A2 בין 'ידע' ל'לא ידע']''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
{{פורים}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:פורים]]