שינויים

|תמונה=[[קובץ:פיינשטיין.jpg|250px]]

נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק , אז ברוסיה, לרב דוד פיינשטיין מצאצאי רבה של קהילת החסידים בעיירה, ומצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערה|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת נכדי הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של"ה]].

בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלוש מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות (- [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' [[איסר זלמן מלצר]]. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.

הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על ידי הרבה גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינשטיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.

בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערה|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], רבי שניאור קוטלר ועוד רבנים חשובים רבים.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.

בתקופת רדיפות הייבסקציה נגד יהדות ברית המועצות, פנה ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו של הרב משה פיינשטיין, ורב העיר שקלוב, לרבי הריי"צ, בבקשה לסייע לקהילתו, בבניית מקווה חדש. מכתב דומה נשלח לרבי הריי"צ מקהילת סטאראבין (עיירתו של ר' משה פיינשטיין) בשם "הרב דסטאראבין [=ר' דוד פיינשטיין, אביו של ר' משה] והגבאים"{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' קפא. צילום המכתב של ר' מרדכי, שם עמ' קפז.}}.

הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושקין]] ביום בחג הגאולה [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערה|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}.  כש[[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|ראו גם מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' רג) בו מודה לרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ששלח לו במתנה ומברכו.}} ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות{{הערה|ראו: מבוא לאגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' 20.}}. בהמשך גם הרבי והרב פיינשטיין החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערה|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערה|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}.

בשנת [[תשל"ד]] עסק הרבי רבות בנושא תיקון [[חוק מיהו יהודי]]. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה{{הערה|מכתבו מיום [[ג' באדר]] [[תשל"ד]] וכך הוא כותב {{ציטוטון|לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!}}}}. בשנת [[תשל"ה]] שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק{{הערה|בשם ר' ליפא קליין ([[קריית מלאכי]]) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 868.}}. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופה{{הערה|ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ה]] דיווח הירחון: {{ציטוטון|קבלת פנים מרשימה מאוד ניתנה מטעם "אגודת הרבנים" לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאוד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של [[מסירות נפש]].. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שבמסירות נפש אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדיכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם ב[[גמרא]] ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה הייתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להילחם נגד החוק של "מיהו יהודי". הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו"ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי [[רוסיה]] השתתף גם הרה"ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב"ד בארה"ק. הגר"מ שאל אותו: "איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה"? ור' יעקב נוטיק השיב: "וכי הייתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת"?! הגר"מ התפעל מאוד מהתשובה התמימה.}}}}. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתבים באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק{{הערה|מכתב מ[[י"ד בשבט]] [[תשל"ה]]: {{ציטוטון|הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נבלה נְבָלָה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט"א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת "מיהו יהודי" להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם}}.}} ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"{{הערה|את מכתבו השני כתב בשנת [[תשמ"ג]].}}.

באחד מימי [[חול המועד סוכות]] כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיהא]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה שלח אותם לדבר בלימוד עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהם, ועימם נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין שבעצמו היה תקופה תחת שלטון הקומוניסטים התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]] לא פחות מבחור בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו], עמוד 84}}עמוקות משיעור קומתם הרוחנית בתורה ויראה.

כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"אב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]]לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי שלח אותם לדבר בלימוד היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטייןויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהן, ועימן נסעו לרב פיינשטיין. הרב שבעצמו היה תקופה תחת הקומניסטים פיינשטיין התפעל עמוקותמאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]], לא פחות מבחור ממוצע בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך יכלתם להתחנך לתורה ומצוות שםעשיתם את זה? הבחורים ענואיך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: 'היה "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר'משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיישנטיין התפעל מאודפיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו], עמוד 84}}.

בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסטייל בסיאטל, ווישיגטון , למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם.

|תוכן=מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתנו תורתו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".}}