שינויים
←קבוצות אצל הרב פיינשטיין
|שם=הרב משה פיינשטיין
|כינוי=
|תמונה=[[קובץ:פיינשטיין.jpg|250px]]
|תיאור= יושב ראש מועצת גדולי התורה ב[[אמריקה]]
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרנ"ה]]
}}
הרב '''משה פיינשטיין''' ([[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] - [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]) היה נשיא '[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה ב[[ארצות הברית]]', ראש מתיבתא תפארת [[ירושלים]] ב[[ניו יורק]] ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם [[הרבי]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] וניהל עימו דיונים תורניים.
==תולדות חיים==
[[קובץ:הלויית הרב פיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב פיינשטיין ב[[ניו יורק]]]]
בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת בשלוש מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות (- [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' [[איסר זלמן מלצר]]. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.
בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענע נענה להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.
הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על ידי הרבה גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינטשיין פיינשטיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.
בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערה|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], רבי שניאור קוטלר ועוד רבנים חשובים רבים.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.
בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר ב[[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מ[[ארצות הברית]] והמשיכה ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] שם נטמן.
[[קובץ:הרבי ופיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (במרכז מאחור) והרב פיינשטיין (מימין) בחתונה]]
[[קובץ:פיינשטיין מברך תמימים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין מברך [[תמימים]] לאחר בחינה]][[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין בקריאת מכתב שקיבל מ[[הרבי]]. לידו, ר' [[אברהם שמואל לוין]]]]
בתקופת רדיפות הייבסקציה נגד יהדות ברית המועצות, פנה ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו של הרב משה פיינשטיין, ורב העיר שקלוב, לרבי הריי"צ, בבקשה לסייע לקהילתו, בבניית מקווה חדש. מכתב דומה נשלח לרבי הריי"צ מקהילת סטאראבין (עיירתו של ר' משה פיינשטיין) בשם "הרב דסטאראבין [=ר' דוד פיינשטיין, אביו של ר' משה] והגבאים"{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' קפא. צילום המכתב של ר' מרדכי, שם עמ' קפז.}}. הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושקין]] ביום בחג הגאולה [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערה|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}. כש[[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|ראו גם מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' רג) בו מודה לרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ששלח לו במתנה ומברכו.}} ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות{{הערה|ראו: מבוא לאגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' 20. }}.בהמשך גם הרבי והרב פיינשטיין החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערה|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערה|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}. בתקופה הראשונה לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, היתה מחשבה למנות אותו כראש הישיבה, דבר שלא הבשיל לידי גמר בסופו של דבר{{הערה|1=[https://anash.org/how-reb-moshe-feinstein-almost-became-rosh-yeshiva-of-770/ כיצד כמעט והיה ר' משה פיינשטיין לראש ישיבת 770]''' {{וידאו}}{{אנש}}}}.
בשנת [[תשכ"ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערה|המכתב מ[[כ"ה באייר]] הודפס בירחון ה"הפרדס" מ[[חודש סיוון]] [[תשכ"ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}.
בשנת [[תש"מ]] הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה ב[[ירושלים]] העתיקה, אמר: "קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב". ב[[תשמ"ג]] הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו ב[[מלחמת ששת הימים]]. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שם{{הערה|מכתבו מ[[חודש סיוון]] אודות העיר [[עמנואל]].}}.
הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בוודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערה|בספרו "פרקי תשובה וגאולה".}}.
בז' אדר תשמ"ו, בימיו חוליו האחרונים טרם פטירתו, התקיימה ב-770 אמירת תהילים לרפואתו בהוראת מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ}}.
==קבוצות אצל הרב פיינשטיין==
מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי.
כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל"א]]{{הערה|אחד מהבחורים היה ר' [[דובער וילנקין]].}}, הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת הקומניסטים שלטון הקומוניסטים התפעל עמוקות, ושאל איך יכלתם להתחנך לתורה ומצוות שם? הבחורים ענו: 'היה לנו ברירה?', הרב פיישנטיין התפעל מאודמשיעור קומתם הרוחנית בתורה ויראה.
באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהן, ועימן נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]], לא פחות מבחור ממוצע בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו], עמוד 84}}. בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסטייל בסיאטל, ווישיגטון , למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם.
==תמיכה במבצעי הרבי==
הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות וה[[מבצעים]] של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.
בשנת [[תשל"ו]], כשיצא הרבי עם [[מבצע נרות שבת קודש]], הוא כתב{{הערה|במכבת במכתב אל ידידו הרב [[נחום טרבניק]], הרב של [[כפר חב"ד]], באותה תקופה}}: {{ציטוטון|ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרביסובר הרבי סובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל}}.
בשנת [[תשל"ו]] הכריז הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח ב[[מבצע חינוך]]. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב{{הערה|במכתבו מיום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשל"ט]]}}: {{ציטוטון|והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש}}.
בשנת [[תשמ"ב]], כשהרבי הכריז על כתיבת [[ספרי התורה הכללים]] ל[[אחדות]] [[עם ישראל]], קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב [[אברהם שמואל לוין]], מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב [[נחום טרבניק]] שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".
בשנת [[תשמ"ד]] כשהרבי הכריז על [[תקנת לימוד הרמב"ם]], הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי{{הערה|על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר, הובאו דבריו בספר החגיגה העולמית לסיום ספר משנה תורה - מחזור ו עמ' 23}}. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"[[ירחי כלה]]" ב[[ניו יורק]], היה שולח [[פלפול]] תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם.. ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות [[לימוד התורה]] לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.
את רשת [[ישיבות תומכי תמימים]], מיסודו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את ה[[שואה]] באירופה ושגשוגה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], בהנהגת הרבי{{הערה|לשון המכתב: {{ציטוטון|הנני בזה לברך את הישיבה הקדושה "תומכי תמימים" ליובאוויטש, שנתייסדה על ידי הגאון הצדיק מוהרש"ב זצוק"ל, בט"ו [[אלול]] שנת תרנ"ז.. וגם מקום הישיבה בליובאוויטש אשר שם הוכן המקום לקדושה ולטהרה להשפעת אדמו"רי חב"ד שהשפיעו מרחוק על אלפי קהילות קדושות בישראל, והשי"ת הצליח שאף אחרי חורבן הקהילות הקדושות באירופא, זרחה השמש של ישיבת תומכי תמימים שנתיסדו בפה אמריקה ובכמה מדינות, שנמצאו ברחמי שמים במדינות הללו משארית הפליטה על ידי הגאון הצדיק מוהריי"צ זצוק"ל. אשר יתברכו בריבוי תלמידים כברכת השי"ת את יעבץ תחת הנהגת הגאון הצדיק הרמ"מ שליט"א, עד יבוא גואל צדק במהרה, בתוך כל העוסקים להרבצת תורה בישראל}}.}}. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס{{הערה|לשון המכתב {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את תלמידי הישיבה דקאראקאס ווענזועלא, והר"מ דישיבתם הרה"ג ר' ברוך ווינער שליט"א. אשר נתיסד על ידם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ובמשך זמן קצר הצליחו בהרבצת תורה, וכעת הוציאו חוברת של חידושי תורה על מסכת כתובות ועוד ענינים, ובוודאי יהנו מזה הלומדים. וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואני מברכם שיצליחו בדבר גדול זה, וגם יזכו לחדש עוד חידושי תורה ולהוציאם לאור עולם. וע"ז באתי על החתום בערב [[שבת קודש]] כ"ח ניסן. משה פיינשטיין.}}}} ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס{{הערה|מכתב מיום [[ב' באייר]] שנת [[תשל"ח]]: {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את הישיבה הגדולה, אור אלחנן חב"ד בלאס אנג'לס קאליפורניא, וביחוד אלו התלמידים והראש ישיבה הרה"ג ר' עזרא בנימין שוחט שליט"א, שנסעו לשם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.. וכבר הוציאו חוברת חידושי תורה על [[מסכת כתובות]] שבוודאי יהנו מזה הלומדים, וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אחד ואחד המסייע להצלחת והרחבת מוסד קדוש זה.}}}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתנו תורתו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".}}
ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] נמצאים מספרי הרב פיינשטיין כשעליהם הקדשה עבור הרבי, מאת המחבר:
על הספר "דברות משה" על מסכת [[בבא בתרא]] כתב: {{ציטוטון|להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"}}. על ה"דברות משה" של [[מסכת שבת]] כתב: {{ציטוטון|בעזרת השם יבתרךיתברך. למעחת למעלת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"}}. על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: {{ציטוטון|בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ".}}
==ספריו==
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 3131–48.*[https://anash.org/newspaper-describes-rav-moshes-historic-meeting-with-the-48rebbe עיתון המתאר היחידות בתשל"ד.]
==קישורים חיצוניים==
;ספריו
*[http://hebrewbooks.org/916 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים א, אבן העזר א)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40812 'דברות משה' בבא קמא חלק א'] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40813 'דברות משה' בבא קמא חלק ב'] - היברו-בוקס
;כתבות ופרסומים אודתיו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] - חב"ד אינפו
*[http://www.alysefer.com/דרכו-הפסיקתית-של-רבי-משה-פיינשטיין-שיח/ פרטים על הקשר בין הרב פיינשטיין לחב"ד], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80394 תיעוד נדיר > פוסק הדור הגר"מ פיינשטיין יוצא מ'יחידות' אצל הרבי] {{שטורעם}}
* [https://col.org.il/news/30383 תמימים מתארחים בביתו של הרב פיינשטיין]
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/358.-Acharon-Shel-Pesach-5782.pdf הילד שנדרש להיעלם]''', הרב [[יוסף יצחק זלצמן]] מספר על פגישתו עם הרב פיינשטיין, גליון 'הסיפור שלי' מס' 358, ערב חג הפסח תשפ"ב {{PDF}}
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/418.-Shelach-5783_הסיפור_שלי.pdf בין ענקי הרוח]''', הרב אלכס שטרן מספר על היחס של הרב פיינשטיין ל[[רבי]], גיליון 'הסיפור שלי' מס' 418, כ"ז סיון תשפ"ג {{PDF}}
*'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-008L.pdf כשהרב פינשטיין הגיע ליחידות אצל הרבי]''', מגזין {{אנש}} גליון 8 פרשת ויחי ה'תשפ"ד (אנגלית)
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]