רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב נולד לאביו רבי יחיאל אשכנזי ולאמו מרת אדל בתו של הבעל שם טוב, (נפטר בי"ז אייר תק"ס).
שימש כמגיד מישרים בעיירה סדילקוב, ולאחר תקופה חזר לעיר מזיבוז', שם שהה שנים עשר שנים[דרוש מקור].
הוא עצמו הכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף מזכיר ממנו בספרו המפורסם דגל מחנה אפרים. לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי צבי בן הבעל שם טוב, ובז' סיוון תקכ"א, כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל תנועת הסחידות ועקר לפינסק עבר רמח"א יחד עמו.
הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל התולדות יעקב יוסף.
הוא נודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות, לעומת אחיו רבי ברוך ממזיבוז' שנוע יותר כאדמו"ר.
השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד, כמו רבי רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתפ פז", וכן מקובל כי היתה לו השפעה על רבי נחמן מברסלב, ואמר לו דברי התעוררות ביום הבר מצווה שלו.