שינויים

הרב '''משה וישצקי''' (כונה בפי ידידיומכונה: ר''''ר' משה ויטעבסקער'וויטעבסקער''' , על שם עיירת עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ"ז תשריבתשרי]] [[תרע"ג]]-– [[י"ג טבתבטבת]] [[תשמ"ו]]), מחסידי היה [[חסיד חב"ד שמסרו נפשת על ]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי"צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת יהדות היהדות]] ב[[רוסיההסובייטית]] והיה [[משפיע]] הקומוניסטית, ממשפיעי ב[[כפר חב"ד]], ומנהל ומשפיע ו[[מנהל רוחני ]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]שם.

נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תרע"ג]] בעיר [[ויטבסק]] , לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי , מחסידי חב"ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.

בילדותו אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב"ד]]. החל מגיל 5 למד ב'"[[חיידרחדר]]' המקומי ששוכן " מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, ובהיותו בגיל בו למד עד גיל 12 , שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה'חיידר' "חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטיים הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא נותר ללא מסגרת לימודית ונותר ללמוד למד בביתו עם [[מלמד]] פרטי בביתולאחר מכן עם אביו.

===בישיבות תומכי תמימים===בהצעתו של החסיד ר' אשר קרביצקי, ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] בברית המועצות לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום"], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע"ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ"הז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ט]] נכנס , שאז עבר ללמוד בסניף ישיבת ב[[תומכי תמימים נעוועל|סניף הישיבה בוויטבסק]], ובהמשך בעקבות רדיפותיהם של עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי הבולשת נדד בין הסניפים השונים ברחבי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[רוסיהגבאי]], ביניהם גם למד במשך תקופה מסויימת בעיר הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]] והתחבב , בה התחבב על ידי אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]] , וקיבל מהחסיד ר' [[לוי יצחק שניאורסוןדוד קייבמן]](האראדאקער) עם חברו ר' אבא לוין.

כאשר הגיע במהלך נידודיו בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[לנינגרד]] פגש בו רצ' [[אלחנן דב מרוזוב]] וביקש ממנו חרף גילו הצעיר לקחת על עצמו לעמוד בראש ארגון [[תפארת בחוריםרניגוב]], ובמסגרת זו שימש כראש ישיבה והדריך עשרות בחורים צעירים בדרך החסידות.

בתחילת שנות ה־[[תר"צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של הרבי הריי"צ. באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשמ"ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.

בתש"ט ניסה עם עוד כמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.

*בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - ראש שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס.-נפטר ל סיון תשס"ז.

*בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - כפר חב"ד.*בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]].- נפטרה ח ניסן תשס"ד-.

*בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - כפר חב"ד.-נפטר ה שבט תשע"ז-. ==לקריאה נוספת==*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים}}*מנחם זיגלבוים, '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך

*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} ==לקריאה נוספת==*מנחם זיגלבוים, '''חיים חסידיים''' {{בית משיחקישור שבור|כ"ב אלול תשפ"ב}} *[[שבועון בית משיחhttps://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב"ד]] גליון 257 עמוד 42 ואילך(באתר 'הקשר הרב דורי')*שניאור ברגר, '''ר' [https://col.org.il/news/143151 "המשפיע ר׳ משה וויטבסקערלא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳"]''', תולדות חייו (פריז תשע"ט, 400 עמודים){{COL}}