שינויים

הגה{{מפנה|משה ובר|מנכ"ח ל כולל תורה ומשלוחי הרבי באוקראינה|משה ובר (אוקראינה)}}[[קובץ:ר' משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ובר]]הרב '''חיים משה ווברובר'''([[ה'בכסלו]] [[תרע"ד]] 1913 - [[י"ח באדר]] א' ע[[תש"ה ס]] 2000) היה אחד המיוחדים שבחסידי מראשי [[ישיבה|ישיבות]] "חת"ם סופר" ו"אוהל משה", [[חזרה בתשובה|מחזיר בתשובה]] וזקן [[משפיע|משפיעי]] [[חב"ד בארץ הקודש, שהרבי התבטא עליו פעם: ]] ב[[ארץ ישראל]]. נצר לשושלת [[אדמו"אם יש לי חסיד אחד בירושליםר]]ים ורבנים, הרי זה רבי בראשם ה[[משה טייטלבוים (מאוהל)|ישמח משה וובר, הוא מסור בכל כוחות הנפש לעניינים שלי".]] מסאטמר - אבי שושלת [[חסידות סאטמר]].חוזרים בתשובה רבים ראו בו את אביהם הרוחני.

בצעירותו==תולדות חיים==[[קובץ:ובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה לאחר [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]], לצידו נראה תלמידו ר' [[עידו יצחק ארליך-וובר]]]]הרב משה ובר נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] ב[[ירושלים]] שבין החומות לאביו רבי פנחס לייבוש, תלמיד של רבי [[חיים מבריסק]], ולאמו מרת חווה. השם "משה" הוענק לו על שם זקנו, בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, הונגריה. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס, לאחר שעזר לחולים שלקו במחלה זו ודאג לכל מחסורם ב[[מסירות נפש]]. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים{{הערה|זאת בעוד ששאר אחיו התחנכו בישיבת עץ חיים בשכונת מחנה יהודה.}}. על פי הוראתו של אדמו"ר [[הריי"צ]], התמנה בעודו צעיר לימים, לתפקיד [[משפיע]] בישיבה. לפני המינוי, בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]], פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] ברב ובר, ועמד על ידי הרבי טיבו. מאז נקשרה נפשו של ר' משה ב[[אדמו"ר הריי"צ]] למשרת משפיע בישיבת תורת אמת בירושלים, והוא היה כותב לו מכתבים ומקבל תשובות.

?[[התוועדות| התוועדויותיו]] עם תלמידי הישיבה הפכו עד מתי יהיה זה לנו למוקשתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק מהרה לשם דבר ורבים נועצו בו. התייחד במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]]. הוא תבע מתלמידיו שלמות רוחנית, והעמיד אלפי תלמידים בשיטה ייחודית זו. רבים מחסידי חב"ד ראו בו כמי שמגלם בקומתו הרוחנית את כתבת השקר נגד ברסלבמדרגת ה[[בינוני]] הנשגבת, כפי שהיא מבוארת ב[[ספר התניא]], ויש הטוענים שהרבי העיד עליו בפירוש שהוא בינוני.תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק עם [[הסתלקות]]ו של האדמו"ר הריי"צ, קיבל עליו רבי משה ובר את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק נשיאותו של [[הרבי]], שמינה אותו ל"משפיע" לקהל חסידי חב"ד בירושלים. הרבי הרבה להתבטא בשבחו של הרב ובר, ובעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת [[תשי"ז]], שלח הרבי מליובאוויטש את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבתמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק מזכירו האישי, הרב [[בנימין קליין]], על מנת שיקבל את כתבת השקר נגד ברסלבפניו בשדה התעופה. הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך בשנים [[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה אצל הרבי, הקשר שלו עם הרבי, היה קרוב ואמיץ.

שאלת משיחיותו של זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. כשביקר אצל הרבי מלובביץבשנת [[תשמ"א]], הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חבעל התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר "ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולהאין צורך עוד להתווכח עם [[מתנגדים]], לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם רק תראה להם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמתהספר שלך", תוך כדי התהוותה.

כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו ב[[יחידות]] של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך[[שמעון יעקובוביץ]], שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפהממושפעיו הקרובים ושימש כ[[משגיח]] לצידו בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, נהג כך גם התבטא [[הרבי]] כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה ר' משה כי "חב"ד אפילו הגבורה שבגבורה שלו, היא הדת הכי קרובה ליהדותחסד שבחסד", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).

הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשהמסופר שהרבי אמר ליהודי ב[[יחידות]], שאם יש לו חסיד אחד בירושלים הרי הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקריובר.

ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה===הערכה===[[קובץ:משה ובר. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולוjpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ובר, הרי שדורו של האדמו"לימינו תלמידו ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי' [[שלמה ויסברג]], זהו הדור שבו צפויה סוףלשמאלו תלמידו [[עידו יצחק ארליך-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. וובר]]]]

לפי עמדה זונוסף על גדלותו התורנית, לחסידי חבהיה הרב ובר מקורב לגאוני ואדמו"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחירי [[ירושלים]] בדורו, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץשגילו כלפיו הערכה עמוקה. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכתכאשר חלה בצעירותו ב[[דלקת ריאות]] קשה, כמעט קוסמיתהכריז רבה של [[העדה החרדית]] בירושלים, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליךרבי [[יוסף צבי דושינסקי]], שפעילותם מתנה על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את עצם הצלחתוהשם "חיים". כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפיליןחיבה מיוחדת חש כלפיו האדמו"ר רבי שלמה מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם שאף שלח את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולהנכדיו ללמוד עמו ב[[חברותא]]. עם זאתבמשך שנים לא ידע איש, לפי קראוסשה"כולל" לאברכים שניהל רבי משה ובר, מתוקצב ישירות ידי הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודיםמזוויהל.

קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה הרב ובר שמר על הדור כקשר אישי קרוב עם מנהיגי היהדות החרדית מכל הזרמים, בהם האדמו"דור גאולהר רבי [[יואל מסאטמר]], פוסק ההלכה הליטאי הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], מנהיג [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], הדיין הרב [[משה הלברשטאם]]. האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומההרב [[דוד קאהן]], הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחיתהיה תלמידו בלימודי [[תורת החסידות]].

שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולריתהרב ובר התייחד והתפרסם בזכות מידת ה[[חסד]] שאפיינה אותו. את כל כולו נתן עבור הזולת. ביתו בן שני החדרים בשכונת [[בתי אונגרין]] בירושלים, שזכה לכינוי "מלון ובר", או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכללנודע כפתוח לרווחה לחסרי בית ומרי נפש. אף רעייתו, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחיהרבנית מרים, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתןעמדה לימינו והכינה אוכל עבור האורחים הרבים. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספיםרבי משה ובר היה מכתת רגליו למרחקים על מנת לסייע לאנשים במצוקה.

נולד בה' כסלו תרע"הלאחר [[מלחמת ששת הימים]], לאביו הגאון כאשר [[הכותל המערבי]] הוחזר לידיים יהודיות, הקים הרב ובר, בהוראת הרבי, את הדוכן ל[[הנחת תפילין]] הפועל מאז ועד היום ברחבת הכותל המערבי, שמאות יהודים מניחים בו [[תפילין]] מדי יום. הרב פנחס לייביש ווברובר עצמו היה נוהג להקדיש שעות רבות במשך היום, מגדולי ירושלים וגאוניהעל מנת להניח [[תפילין]] עם באי הכותל, שהיה מבאי ביתם של גדולי הדורואף לשמור עימם על קשר. רבים מאלו פנו אליו כדי לקבל ממנו הדרכה צמודה בענייניהם האישיים.

עוד בהיותו ילד נתייתם מאביוכאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[הר הבית]], עמד הרב ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה ל[[הר הבית]] בזמן הזה איסור [[כרת]]. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העלייה להר, והתחנך ואף הציב שומרים שיפקחו על ידי אמוכך, אותם מימן גם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|לפי עדות חתנו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, ברעיון ל[[אריה ארליך]], בתו של הגגהעיתון משפחה, [[י"ח הרב מנחם אב]] [[אלימלך פרלמןתשע"ז]] ע"ה מדמויות ההוד של ירושלים.}}.

בגיל צעיר נכנס ללמוד ב'תורת אמת' בבמשך מספר שנים החל מ[[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] יצא הרב ובר ועימו קבוצה מחסידי חב"ד מ[[ירושלים]]למרחק רב מהעיר, הם חזרו ברגל רק לאחר כניסת החג, וכעבור תקופה הפך לתלמיד מובהק ומקבל 'פנימי' של המשפיע הנערץ הגהוזאת לפי הוראה שהגיעה מהרבי שהיות ויש אפשרות להקריב [[קרבן פסח]], יש חשש כרת להיות בירושלים בערב פסח{{הערה|בשנת [[תשל"ח ר' אלתר שמחוביץה]] אמר הרבי שאין צורך לעשות כך, ואכן בשנים הבאות זה לא נעשה. ראה בערך [[קרבן פסח]] בהרחבה}}.

הרב ובר היה מקושר ביותר לאדמו"ר הריי"צחשוך ילדים. עם זאת, רבים מתלמידיו רואים בו מעין אב רוחני.

בשנת אחיו הגדול היה הרב אלימלך ובר ממייסדי [[תשפאג"וי]] נתמנה על פי הוראת , אחיינו הוא הרב [[אדמו"ר הריי"צישעיהו וובר]] למשפיע בישיבה הגדולה 'תורת אמת', ומאז דבקו בו מאות . אח נוסף היה הרב זלמן ובר ראש ישיבת פרשבורג. גיסו היה הרב [[תמימיםעמרם בלויא]] ואברכיםמנהיג נטורי קרתא, אשר נהנו לשמוע ממנו דברי חסידותשהיה נשוי עם אחותו של הרב ובר.

הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת בחורף [[תשמתש"א]] ואחר כך ב[[תשד"מס]]חלה הרב משה ובר. למרות זאת, התאמץ להתמיד בסדר יומו, שכלל קבלת קהל עמוסה, הנחת [[תשמ"זתפילין]] ועם מקורבים ברחבת [[תשמ"טהכותל המערבי]]ומסירת שיעורים בישיבות שבראשן עמד. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ. זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרביהשתדל בכל מאודו להסתיר את סבלו מעיניהם של הפוקדים את מעונו, בנושאים פרטיים וכללייםאף אם הדבר עלה לו במאמץ רב.

כשביקר אצל הרבי בשנת תשמביום [[י"אח באדר|ח"י באדר]] [[ה'תש"ס]] השיב את נשמתו, הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורהלקול בכיותיהם של המוני תלמידיו. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר 'אין צורך עוד להתווכח עם 'מתנגדים'הוא נטמן לצד אמו, רק תראה להם את הספר שלך'בסמוך ל"חלקת הרבנים" ב[[הר המנוחות]] שב[[ירושלים]].

במיוחד השתתף במבצע * "ירים משה" - על ידי דוכן ה[[תפילין]] ב[[כותל]], הוא עמד בדוכן במשך שנים רבות, מידי יוםחמישה חומשי תורה ומסכתות הש"ס.* "ילקוט אמונה ובטחון" - פרקים ביסודות האמונה היהודית.* "שמעו ותחי נפשכם" - לקט הוראות למעשה לפי סדר פרשיות השבוע.

היה דוגמא לעבודת ה==לקריאה נוספת==*[[אריה ארליך]], תולדות הרב [[משה וובר]], ירושלים*'''המשפיע של ירושלים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 58 {{*}} '''המשפיע הירושלמי''', חסיד אמיתיגליון 1899 עמוד 59*'''גיליון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]''', אשר אהבת ישראל בראש מעייניופרשת [[תרומה]] [[תשפ"ד]].

נפטר ללא השאיר אחריו זש==קישורים חיצוניים==*{{קישור חבד און ליין|95389|ילדוּת בצל גדלוּת ● אריה ארליך-ובר על האיש שליווה את ילדותו||ט"ק, בח"י [[ז אדר]] [[תשתשע"ס]].ו}}

== מקורות == על פי מאמר שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:ובר משה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ובר משה]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|ובר משה]][[קטגוריה:אישים בירושלים]][[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]][[קטגוריה:משפחת וובר]]