שינויים

[[קובץ:משה אקסלרוד.jpg{{פירוש נוסף|שמאל|ממוזערנוכחי=רב ושליח ברוסיה|200pxאחר=שליח בעתלית|הרב ראו=משה אקסלרוד]](עתלית)}}[[קובץ:משה אקסלרוד 2איכות גבוהה.jpeg|שמאל250px|ממוזער|250pxשמאל|הרב משה אקסלרוד (ראשון מימין) ב[[הנחת אבן הפינה|מעמד הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה בכפר חב"ד, י"ד אייר תשי"ח]]הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת ([[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, ב– [[עיירהכ"ח שבט]] [[דאקשיץתש"כ]] שב) היה מרבני חב"ד ומהפעילים הבולטים ב[[רוסיה הלבנההקומוניסטית]] בלארוס. אביו נסע ל, מתלמידי ישיבת [[אמריקהתומכי תמימים ליובאוויטש]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי ה"[[צמח צדק]]". אדמו"ר הריי"צ ]] התבטא עליו בהתבטאות נדירה: "באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה". שימש בשליחותם של [[רוסיהאדמו"ר הרש"ב]]ו[[אדמו".והיה רב ר הריי"צ]] ברבנות בעיירות שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]])([[ז'לאבין סורא'ז לובין]] [[סוראז]] והגלילות) וברוסיה ואוקראינה מטעם כ"ק אדמו"ר מוהרש", ולאחר מכן ב ומוהריי"צ [[רמת גן]].

===תלמיד בתומכי תמימים ליובאוויטש===עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד בנולד בשנת [[ליובאוויטשתרנ"ג]]לאביו ר' אברהם חיים, ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטשעיירה]] שעמדה תחת השגחתו של הגה"ח ר' [[שלמה זלמן הבליןדאקשיץ]], שם גם נערכה חגיגת השברוסיה הלבנה ([[בר מצווהבלארוס]] שלו). ראביו נסע ל[[אמריקה]] כשר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילהבגיל 9 ושם נפטר כעבור שלוש שנים. בדו"ח ששלח ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו מרת נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב זלמן הבלין לשאול קאמניקאוויטש שהיה מחסידי [[אדמו"ר הרש"בהצמח צדק]] מ'[[היושבים]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה ' בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-חסידית.

עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[אדמו"ר מוהרש"בליובאוויטש]], קשר שהלך והתהדק. רומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע ש[[אדמו"ר הרש"ב]] גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)תומכי תמימים הורודישץ|הרבנית רבקההאראדיטש]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד שעמדה תחת השגחתו של הרב [[רפאל נחמן כהןשלמה זלמן הבלין]], שבאותם ימים ניטש בין שם גם נערכה חגיגת ה'[[תמים|תמימיםבר מצווה]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של שלו. ר' משה לבית הרביהיה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי בדו"ח ששלח הרב הבלין ל[[אדמו"ר המהרהרש"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחוריםב]]'ממצב התלמידים והנהגתם, שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו מופיעה ההגדרה "די מאמע פון די בחוריםמיוחד בהתמדה" (=האמא ליד שמו של בחורי הישיבה)התלמיד משה אקסלרוד... ובכל זאתלאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, מסיים רשם קנה דעת ויראת ה' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום ושם גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכותעוצבה דמותו הרוחנית-חסידית.

עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו"ר הרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע שאדמו"ר הרש"ב גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה){{ הערה|כינוי שבו זכו רק שנים מתלמידי הישיבה לדורותיה:ר' משה, ועמו ידיד נפשו הרה"ח וכו' ר' [[יעקב זכריה מסקליק]]}}... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות. ר' משה היה מקורב ל[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניאה[[תניא]].

בשנת [[תרע"א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הרה"ג הגאון הרב [[דוד יעקובסון]]. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו עם אל ליובאוויטש, ל[[ראש השנה]] [[תרע"ה]], נכנס ל[[יחידות]] לרבי לאדמו"ר הרש"ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'[[תמים]]' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיא לרוסיה התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, "יהיה היתר". מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות.

באותם ימים כבר החלו רדיפות הדת של השלטון הקומוניסטי בכל רחבי רוסיא רוסיה ובכל-זאת, בהגיע ר' משה לכהן בעיר הרבנותברבנות, החלו בה חיים תוססים של יהדות ותורה.

[[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר מוהרשהרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], בעין ב[[עין יעקב ]] וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור. ר' משה מספר בזכרונותיו שהוא לקח על עצמו את פלך [[באברויסק]] ואגפיה ופלך [[מינסק]] ואגפיה. בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד שמונה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ. אז נערכה האסיפה בה התקיים [[מניין כריתת הברית]] בו השביע אדמו"ר הריי"צ את המשתתפים למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת התורה והיהדות ברוסיה.

בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל בית אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד תשעה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ, וכל העשרה נשבעו אמונים שהם מוכנים ללכת באש ובמים כדי לעמוד על משמר היהדות בכל רחבי רוסיא. למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר [[סוראז']], ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרה"ת הרב התמים [[ישעיה אבלסקיאלעווסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.

בחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי הגה[[ג.פ.או. ]] והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות. בד בבד עם פעולות אלו הייתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו.

במשך השנתיים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ו]] עשה ר' משה הרבה מאמץ מאמצים רבים להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ"ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה לארץ ל[[ארץ ישראל]]. {{תבנית:מנין כריתת הברית}}

[[קובץ:משה אקסלרוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד (ראשון מימין) ב[[הנחת אבן הפינה|מעמד הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה בכפר חב"ד, י"ד אייר תשי"ח]]בהגיעו לארץ התישב התיישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב. כן הקים את [[בית הכנסת סוכת שלום]], ברחוב האש"ל 1 בעירוכיהן שם כרב בית הכנסת. בנוסף, על פי הוראת האדמואדמו"ר הריי"ץ צ ניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. וכן היה חבר באגודת ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

== פטירתו ==בשנת [[תש"כ]] חלה וביום כ"ח שבט תש"כ נלב"ענפטר. הובא למנוחות בבית העלמין ב[[בני ברק]].

===אחרי פטירתו===[[הרבי]] ביקש שבנו - הרב [[גדליה גדליהו אקסלרוד]] יימלא את מקומוברבנות, וכך היה.

*אשתו (הראשונהבזיווג ראשון): רבקה- נפטרה ו סיון תרצ"ט בגיל 49 -, בת הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].*אשתו (השניהבזיווג שני): חיה שרה- נפטרה י אלול תשס"ג בגיל 94, למשפחת זליקוביץ'{{הערה|נפטרה במוצאי שבת קודש אור לי' אלול תשס"ג בגיל 94.}}.

*הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב- רב קהילת חב"ד בחיפה ואב"ד [[חיפה]].*הרב [[ חיים אקסלרוד]]

=== בנותיו === *מלכה שרמן - נפטרה ז מרחשון תש"פ (אמו של הדיין הרב [[אברהם שרמן]]).*צירה קירשטין.קירשטיין - נפטרה ט"ו תמוז תשפ"א (אמו של הרב ישראל קירשטיין שליט"א ראש ישיבת קרית שמונה)

*חנה שחור- נפטרה [[ז' תשרי]] [[תש"פ]].*נחמה נפתלין (אשת הרב [[חיים נפתלין ]] ואמו של הרב [[משה נפתלין)]].

*זהבה קוק (אשת הרב [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד). ==לקריאה נוספת==*'''רב ולוחם''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 40

*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1581800284776_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA1581800284776_חוברת.pdf.pdf תולדות חייו ופועלו הרב משה אקסלרוד]''', לרגל מלאות שישים שנה לפטירתו, נערך ע"י על ידי נינו הת' ''' דב בעריש קוק ''' נכד המשפיע ר' [[אליהו קוק]].

 {{מנין כריתת הברית}}{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל: אקסלרוד , משה}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]