פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
בתקופת שהותו בצרפת שימש במשך תקופה כמלמדו של הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] בשנות ילדותו (כשהיה בן 8).
שנים לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], כאשר הגיע הרבי לקבל את פני אמו בפריז, נפגשו מר שושני והרבי ליותר משיחה אחת. על קשר זה העיד לימים הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו".{{הערה| ימי מלך ח"ג ע' 956.}} עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון ]] ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית".{{הערה| איש החינוך עמ' 33.}}
כעבור שנים, כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים{{הערה| איש החינוך עמ' 34.}}. ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון [[הבן החמישי]], והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם{{הערה|כך נטען למשל כאן: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני", אך אין לדברים כל מקור מוסמך. ויש להעיר גם שמניין הראיה שהרבי שמע זאת משושני, ולא ששושני שמע זאת מהרבי וניכס את הדברים לעצמו?}}.
כתביו של מר שושני.}}.
כששהה הרב [[בנימין קליין]] יחד עם ר' [[שמואל פסח בוגומילסקי ]] בשליחות ה[[מל"ח]] באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו [[ש"ס]] ו[[טלית]] גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו.
כשנכנס הרב [[יונה סלפושניק]] ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ל[[יחידות]] אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג באופן מוזר עבר הרבי לנושא אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1893, עמ' 93.}}.
8,120

עריכות