מרדכי נחימובסקי
הרב מרדכי נחימובסקי הוא רב שכונת בן גוריון בחולון, ומנהל מחלקת "טהרת המשפחה" בעיר. רב ראשי למדינת צ'ילה לשעבר.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תש"ט בעיר לבוב שבברית המועצות לאביו הרב יעקב ולאמו מרת עלקא. משפחתו היתה מיוחסת לשולשלת רבנים מוילנא. אביו התגורר תקופה במלכובקה הסמוכה למוסקבה ובביתו התקיימה פעילות יהודית כאפיית מצות, חתונות ובריתות במחתרת ועוד. בתום מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה להתגורר בלבוב.
כילד יהודי ברוסיה הסובייטית סבל רבות בבתי הספר הממלכתיים שהציגו לו על הקפדתו שלא לכתוב בשבת, וילדותו עברה בצל הפחד. המשטרה החשאית עקבה באופן תדיר אחר מעשיו של אביו שהתפרנס מעבודתו כצלם, וסייע בהשגת מסמכים ליציאתם של יהודים רבים דרך מעבר הגבול שבלבוב.
בתקופה זו בעקבות ירידתו למחתרת של הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר ומאסרה של רעייתו מרת ציפה ע"ה שהו ילדי משפחת קוזלינר תקופה מסויימת בביתם.
בשנת תשי"ז יצאה המשפחה את ברית המועצות לפולין במסגרת איחוד משפחות והמשיכו לארץ הקודש והתיישבו בכפר חב"ד. הוריו עבדו בחקלאות ואמו שמשה כבלנית המקווה בכפר עד פטירתה בתשכ"ד. מרדכי נכנס ללמוד בחיידר בכפר חב"ד והמשיך בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד ובהמשך עשה שירות צבאי משמעותי כקצין בתחום המודיעין. עקב שליטתו בשפה הרוסית, פעל במסגרת סודית לשיבוש המערך הקרבי של חיל האוויר המצרי שנתמך על ידי מומחים סובייטים.
בסיומו של חודש תשרי תשל"ב הורה לו הרבי ביחידות ללמוד סמיכה לרבנות במכון הארי פישל בירושלים וברכו למצוא את שידוכו בקרוב. תוך זמן קצר השתדך עם רעייתו מרת אסתר בתו של הרב יצחק העכט ששימש כרב שכונת רוחמה בירושלים.
במשך כשלוש שנים עמל על לימודי במכון הסמיכה הוסמך לרבנות וכן למד שחיטה מילה וסופרות. בשנת תשל"ו יצא מטעם הסוכנות היהודית לשמש כרב ראשי במדינת צ'ילה. בדרכו עבר עם משפחתו אצל הרבי ונכנס ליחידות בה התעניין הרבי בפרטי נסיעתו ונתן לו ברכת הצלחה.
בצ'ילה שימש ברבנות במשך ארבע שנים בהם פעל רבות לחיזוק הזהות היהודית ושמירת תורה ומצוות בין בני הקהילות היהודיות.
בהמשך חזר ארצה ושימש תקופה קצרה כרב צבאי ובהמשך למד ארבע שנים דיינות בכולל "שבט מחוקק" אצל הדיין הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג. לאחר הסמכתו לדיינות קיבל הצעה מהרב יוחנן גוראריה רבה של חולון לשמש כרב בעיר והתמנה כרב בעיר האחראי על תחום הכשרות ובהמשך התמנה לחבר מחלקת הרבנות ומנהל מחלקת המקוואות בעיר.
עם היכנסו לתפקיד פעל במרץ להקמת מקוואות חדשים חלקם בשיטת בור על גבי בור בשכונות העיר. כמו כן פעל להעלאת המודעות בחשיבות הנושא של טהרת המשפחה בקרב זוגות צעירים ומבוגרים ואף בקרב הנוער כהכנה לקראת הנישואין. כמו כן מסדר חופה וקידושין לזוגות רבים.
עם הגעת העלייה הגדולה מרוסיה בשנת תש"נ, כרב היחיד הדובר רוסית קיבל לידיו את תיק העולים ברבנות חולון והחל לפעול בקרב העולים בענייני תורה ומצוות בכלל וטהרת המשפחה בפרט. אלפים רבים מהעולים זכו לערוך ברית מילה בזכותו וכמוהל מוסמך חלק מהבריתות ערך בעצמו.
בתאונת התמימים (ראש חודש אלול תשנ"ט) בנו הת' שלמה נחימובסקי נהרג בעת חזרה של תמימים ברכבם מפעילות של הפצת המעיינות ממונסי ל-770. לעילוי נשמתו נבנה בית כנסת ומקווה טהרה מפואר בחולון.
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב שמואל נחימובסקי - שליח הרבי בשכונת נווה נוי בבאר שבע
- בנו, הת' שלמה נחימובסקי - נהרג בתאונת התמימים (ראש חודש אלול תשנ"ט)
- בנו, הרב יעקב נחימובסקי - כפר חב"ד
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שניאור ברגר, מחולל מהפכות בצ'ילה ובחולון שבועון בית משיח 314 עמ' 22-28
